פורטל:שבת ומועדי ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


השבת היא המועד הראשון במועדים מדאורייתא, שבעת המועדים הגדולים שבתורה, ומהווה יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל. המועד חל ביום השביעי שבשבוע, ותחילת השפעתו מורגשת כבר בערב יום שישי, סמוך לשקיעת החמה - זמן הקרוי "כניסת השבת", וקצו ביום המחרת, עת צאת הכוכבים זמן הקרוי "מוצאי שבת". שמירת השבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות; זוהי המצווה הראשונה שניתנה לאדם, ביום היבראו והיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.

השבת מסמלת את שלמות הבריאה וחירות כל הברואים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי התורה לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה הה' אחר השלמתו את הבריאה. השבת אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתורה שבכתב נאמר כי השבת היא יום של קדושה, עונג, לימוד תורה והתרוממות הנפש.

רעיון מסוים של השבת, יום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות.

”וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ג')
” וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר” (ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג).

חילול השבת הינו חטא חמור: ”מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ” (ספר שמות, פרק ל"א, פסוק י"ד).

מצוות שמירת השבת כתובה בעשרת הדברות, חז"ל אומרים כי קדמה השבת ליציאת מצרים ולמעמד הר סיני שהגיעה אחריה. חז"ל דורשים את הפסוק; ” וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם” (ספר שמות, פרק ב', פסוק י"א). שמשה רבנו ערך סיור אצל בני ישראל העבדים, ראה את סבלותם ואז חזר לפרעה והצליח לשכנעו להעניק יום שבתון ויום מנוחה לעבדיו היהודיים.
המטרה של משה הייתה שביום שבתון זה יוכלו בני ישראל לשמור על כוחותיהם ולנוח. מאז ועד היום קיים הבסיס המכיל את שני היסודות לשמירת השבת שהם מנוחה וקדושה, כמו שנאמר ”יוֹם מְנוּחָה וּקְדֻשָּׁה לְעַמְּךָ נָתָתָּ” (ברכת אתה אחד).

פירושים רבים נכתבו ונאמרו, הודפסו לספרים ולכתבי קודש והופצו בהרצאות ובדרשות כיצד עם ישראל אמור לנהוג ביום שבת, מאכילת אוכל משובח ועד לקידוש עם מאפים ויינות מתפילות מיוחדות שחוברו ליום זה ועד לשירים ופיוטים ומזמורים הנהוג לשירם בכל שבוע, מבגדים חגיגיים ומהודרים ועד לאיסורים רבים וספיקות שהתעוררו בהלכה היהודית, מסיקורים והתעניינות בעיתונות ועד לעצירת מלאכה כוללת ושביתה כאות התייחדות עם יום השבת.
יום השבת הוא אחד הנושאים אשר זכו להתייחסות הרבה והמסוקרת ביותר בהלכה ובמחשבה היהודית לאורך כל הדורות. הייחודיות אשר ניתנה לשבת בתורה היא שהעניקה והנחילה את הייחס המיוחד והשונה משאר הנושאים המוזכרים בתורה כיום בו עסקו ועוסקים עד ימינו חכמי התורה ורבנים חשובים.


ילדות
חלה
המשכן
הבדלה
הבדלה
גביע (כלי)
לווייתן (מיתולוגיה)
סעודות שבת
בגדי שבת
חמין
נרות שבת
חלה
יום שבת
חלה
הבדלה
ל"ט אבות מלאכה
ל"ג בעומר
שבועות
שבעה עשר בתמוז
ט"ו באב

חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים היהודיים הקיימים. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים. זמנם של החגים נקבע על פי הלוח העברי.

ניתן לסווג את החגים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, תעניות, אבל וזיכרון וימים של רצינות ומחשבה.

מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג". מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש. הערבית משמרת מונח זה במילה חאג' - עלייה לרגל. במקרא מצוינים שלושה חגים והם המועדים לעלייה לרגל - פסח, שבועות וסוכות. המוכרים בשמם הכולל שלוש הרגלים בהם היו עולים ברגל לעיר ירושלים הן בצורה פיזית והן בצורה רוחנית. נהוג לשייך את החגים בדך כלל לחגים 'דתיים' המזוהים כחגים בהם נוהגים מנהגי שבת ובהם חלים איסורי מלאכה ועבודה כנהוג ביום השבת וחגים 'שאינם דתיים' בהם חוגגים ומציינים את החג אך מותרות בו מלאכות ואין בו איסורים מיוחדים או שאין בו איסורים כלל.

מאז ומתמיד היווה החג ביהדות כזמן להתייחדות ולעתים אף לזיכרון. נוהגים לומר כי כל החגים בשנה היהודית הינם חגי זיכרון לזכור את המאורעות של העבר ואילו רק ראש השנה ויום הכיפורים הינם מועד וחג הצופים אל העתיד. החגים מהווים גם זמן איחוד של המשפחה בה נפגשת המשפחה המצומצמת והמורחבת יחד וסועדת סעודת חג, כמו כן, מהווה החג גם זמן מתאים ומוצלח ללמד את הילדים ולספר להם על אירועי העבר. מהחגים המוכרים הוא חג הפסח בה מתאחדת המשפחה סביב שולחן 'ליל הסדר' והמצווה העיקרית בלילה זה היא מצוות והגדת לבנך בה מספרים לילדים על כוחו של הקדוש ברוך הוא אשר הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות, מארץ מצרים אל ארץ ישראל.


ראש השנה

[הצגה / הסתרה]

יום הכיפורים

[הצגה / הסתרה]

סוכות

[הצגה / הסתרה]

שמחת תורה

[הצגה / הסתרה]

חנוכה

[הצגה / הסתרה]

פורים

[הצגה / הסתרה]

פסח

[הצגה / הסתרה]

שבועות

[הצגה / הסתרה]


ראש השנה
ימים נוראים
יום הכיפורים
סוכות
הושענא רבה
שמחת תורה
אסרו חג
חנוכה
צום עשרה בטבת
ט"ו בשבט
פורים
פסח
ל"ג בעומר
שבועות
שבעה עשר בתמוז
ט"ו באב

יום צום ותענית הוא כינוי לימי צום ותעניות המצוינים בדת היהודית. חלק מימי הצום והתעניות הינם מצוות עשה (עשה צום) מדרבנן (קביעת רבנים) וחלקם מצוות עשה מדאורייתא (ציווי מהתורה), בצום של יום הכיפורים ניתן להבחין בין הציווי בתורה לבין פירוש חז"ל; ”וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם” על כן, ישנם יהודים רבים הנוהגים לדייק ולדקדק בהלכות צום ותענית הנקבעו מדרבנן או או הנקבעו מהתורה. אנשים חולים, בגיל הזקנה או נשים הרות בדרך כלל מתייעצים אם רבנים או אם רופאים מוסמכים לגבי האישור לצום שכן קיים חשש כי הצום יזיק לבריאותם.

מימי הצום והתענית המוכרים והמפורסמים ביותר שיש בדת היהודית הינם צום יום הכיפורים (לבקשת מחילה וכפרה ועשיית תשובה) וצום תשעה באב (לסימן האבלות על חורבן בית שני, חורבן בית ראשון ועוד). ישנם גם הבדלים בין שני ימים אלו לבין שאר הצומות והתעניות: לרוב, ימי תענית מתחילים עם עלות השחר ומסתיימים עם שקיעת החמה (אף על פי שבפועל לא יוצאים עד לאחר צאת הכוכבים). לעומת זאת, ימי הצום שצוינו לעיל מתחילים עם שקיעת החמה בערב שלפני הצום ומסתיימים עם צאת הכוכבים של יום הצום. כמו כן, בצומות שצוינו לעיל ישנם עינויים נוספים, מלבד האכילה והשתייה.

יום הצום והתענית מטבעו אינו אמור להעיד על שמחה או אושר ועל כן במהלך הדורות נקבעו ימי תעניות וצומות מיוחדים הנהוג לנהוג בהם מנהגי אבלות. ישנם ימי תעניות המוקדשים להזכרת נשמות ולתפילות על הנפטרים ויש גם ימי תעניות הנקבעו מדרבנן להיות ימי אבל כללים לנפטרים שלא יודעים היכן נקברו או מתי נפטרו.
לדוגמה, טרם יום הכיפורים נוהגים רבים לפקוד את קברי יקיריהם ולבקש מהנפטר סליחה ומחילה. עוד נהוג כי בערבי יום הכיפורים וצום ט' באב מדליקים נרות נשמה להזכרת הנפטרים, על כל זאת יש לציין מנהגי האבלות הינם מנהגי רבנן בלבד ואין להם אזכור או צווי במפורש מדאורייתא.


יום כיפור קטן

[הצגה / הסתרה]

יום כיפור

[הצגה / הסתרה]

צום גדליה

[הצגה / הסתרה]

תענית בה"ב

[הצגה / הסתרה]

עשרה בטבת

[הצגה / הסתרה]

תענית אסתר

[הצגה / הסתרה]

תענית בכורות

[הצגה / הסתרה]

שבעה עשר בתמוז

[הצגה / הסתרה]

תשעה באב

[הצגה / הסתרה]


ראש השנה
צום גדליה
ימים נוראים
יום הכיפורים
סוכות
הושענא רבה
שמחת תורה
אסרו חג
חנוכה
חנוכה


פסח
ל"ג בעומר
שבועות
שבעה עשר בתמוז

{{שורת תמונות|

ט"ו באב

שבת; קדושהיום השבתכבוד שבתשבועיום שישיבגדי שבתנרות שבתבין השמשותתוספת שבתקבלת שבתקבלת שבת מוקדמתידיד נפשכניסת שבתשקיעת החמהליל שבתתפילת ערבית של שבתשיר השיריםמזמור שיר ליום השבתלכה דודיתפילת שבעמעין שבעמצוות קידוש השבת בדבריםשלום עליכםאשת חילקידושאתקינו סעודתאסברי מרנןסעודת ליל שבתחלהלחם משנהזמירות ופיוטים לשבתרצה (ברכת המזון)תפילת שחרית של שבתנשמת כל חישיר הכבודפרשת השבועקריאת התורהשניים מקרא ואחד תרגוםסעודת יום שבתתפילת מנחה של שבתסעודה שלישיתעונג שבתיום שבתוןמנוחהמצוות שביתה בשבתמנהגי שבת בתנועת החסידותצאת הכוכביםמוצאי שבתהבדלהמלווה מלכה מלאכות שבת:ל"ט אבות מלאכהמלאכת מיסךמלאכת אורגמלאכת מבעירבעירהאשחרישהקצירהמלאכת זורעמלאכת חורשמלאכת קוצרמלאכת מעמרמלאכת דשמלאכת זורהמלאכת בוררמלאכת טוחןמלאכת מרקדמלאכת לשמלאכת אופהמלאכת גוזזמלאכת מלבןמלאכת מנפץמלאכת צובעמלאכת טווהמלאכת פוצעמלאכת עושה שתי בתי ניריןמלאכת קושרמלאכת מתירמלאכת תופרמלאכת קורעמלאכת צדמלאכת שוחטמלאכת מפשיטמלאכת מעבדמלאכת ממחקמלאכת משרטטמלאכת מחתךמלאכת כותבמלאכת מוחקמלאכת בונהמלאכת סותרמלאכת מכבהמלאכת מכה בפטישהוצאה מרשות לרשותרשות הרביםכרמלית (שבת)עירובתחום שבתמלאכת מחשבתתולדות מלאכות שבתמלאכה שאינה צריכה לגופהחילול שבתשוגג ומזידארבע מיתות בית דיןשבותעובדין דחולהכנה משבת לחולרדיית הפתאמירה לנוכריגוי של שבתחשמל בשבתשעון שבתשביתת כליםחליבה בשבתפלטת שבתמעלית שבתמכון צומתנגישות בשבתקורבן מוסףיהדותבריאת העולםבריאתנותאדם וחווהסיפור גן-העדןיציאת מצריםמעמד הר סיניבחירת עם ישראלעשרת הדברותמצוות עשהמצוות לא תעשהיריעות המשכןקידוש החודשפיקוח נפשמסכת שבתמסכת ביצהיום חול

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ראש השנה; א' בתשריב' בתשריסדר ליל ראש השנהאחות קטנההתרת נדריםמלכויות זכרונות ושופרותונתנה תוקףעת שערי רצון להפתחתשליךמסכת ראש השנהקיטלהמסורת היהודיתתקיעת שופרשופרקרבן (יהדות)לוח גזריום טוב שני של גלויותקידוש החודשרימוןדבשדגתפוחסוכרצימעסאיילעקידת יצחקחטא עץ הדעתתפוח בדבש

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

עשרת ימי תשובה; א' בתשריב' בתשריימים נוראיםבין כסה לעשוראבינו מלכנוסליחותתשובהסליחהחטאשבת שובהוידוישערי תשובה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

צום גדליה; ג' בתשריארבעת הצומותגדליהו בן אחיקםיוחנן בן קרחישמעאל בן נתניהממלכת יהודה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

יום הכיפורים; י' בתשריחטא העגליום הכיפורים בבית המקדששעיר לעזאזלסעודה מפסקתלך קלי תשוקתיתפילה זכהכפרותוידויעבודת כהן גדולתקיעת שופרכל נדריתפילת נעילהקרבנותקורבן עולהקטורת (בית המקדש)צוםתעניתאוכל נפשסדר העבודהתרנגולקיטלדרכי האמורימקווה טהרהארבע מיתות בית דיןמלחמת יום הכיפוריםיהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפוריםתפילה לשלום המלכותונתנה תוקףסליחותתשובהסליחהחטאאכילהשתייהתשמיש המיטהסיכהרחיצה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

סוכות; ט"ו בתשרישלוש הרגליםעלייה לרגלסוכהחול המועדארבעת המיניםאתרוגהדסלולבערבהנטילת לולבמסכת סוכהאושפיזיןהקפותהושענותמצוות הקהלניסוך המיםקרבן מוסףשמחת בית השואבההושענה רבהשבעת המיניםחיטהשעורהגפןתאנהרימוןזיתתמרדגנייםשבעת המינים בחג הסוכות

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שמחת תורה; כ"ב בתשריכ"ג בתשריקריאת התורהשמיני עצרתהקפותפרשת וזאת הברכהפרשת בראשיתדגל שמחת תורהיום טוב שני של גלויותספר תורההקפותלולבהושענה רבההפטרהפרשת בראשית

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

חנוכה; כ"ה בכסלוב' בטבתג' בטבתימי הודאהקריאת הללעל הניסיםמרד החשמונאיםנרות חנוכהחנוכייהיהודה המכבייוסף בן מתיתיהוגזירות השמדאנטיוכוס הרביעימתיווניםהממלכה הסלאוקיתספר מקבים אספר מקבים ב'קדמוניות היהודיםמזבח העולהנס פך השמןשמן זיתבית המקדשהמנורההדלקת נרות חנוכהסביבוןדמי חנוכהלביבהסופגנייהאנו נושאים לפידיםמעוז צורחז"לבית המקדש השניעל הניסיםכ"ה בכסלוב' בטבתג' בטבתשבע מצוות דרבנןחנוכת בית170 לפנה"סהכרונולוגיה המקראית והמסורתיתספר חשמונאים א'קדמוניות היהודיםספר חשמונאים ב'ספר חשמונאים ג'ספר חשמונאים ד'נסבית המקדש הראשוןהתבוללותיום ההיפוך החורפיפרומתאוסזיתדמי חנוכה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ט"ו בשבט; ט"ו בשבט (תאריך)אילןטבעאיכות הסביבהשבעת המיניםפירות יבשיםנטיעותסדר ליל ט"ו בשבטשבעת המיניםחיטהשעורהגפןתאנהרימוןזיתתמרדגנייםייןמשקה חריףבורא פרי הגפןארכאולוגיהשמן זיתסילאןעם ישראלכרםמשל הכרםברכות הנהניןהמוציא לחם מן הארץבורא מיני מזונותחמשת מיני דגןכוסמיןשיפוןשיבולת שועלבורא פרי העץבורא פרי האדמהברכת שהכל נהיה בדברובורא נפשותברכה אחת מעין שלושזמרת הארץשבעת המינים בט"ו בשבט

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

צום עשרה בטבת; י' בטבתארבעת הצומותממלכת יהודהיארצייטיום הזיכרון לשואה ולגבורהנר נשמהקדישקל מלא רחמיםבית המקדש הראשון

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

תענית אסתר; י"ג באדרמגילת תעניתתעניתיהדותפוריםמרדכיאסתרמגילת אסתרניסןאחשוורושהמן האגגיד'תת"סד'תק"יעלות השחרצאת הכוכביםתחנון

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פורים; י"ד באדרט"ו באדרשושן פוריםרצח עםמגילת אסתריום הודאהמגדנאותממתקייןמשלוח מנותתחפושתמסכהבדחנותהומורשמחהמתנות לאביוניםתקנת חכמיםשבע מצוות דרבנןרעשןפרסשושןאחשוורושהמן האגגימרדכיאסתרבגתן ותרשהמגילות הגנוזותמקרא מגילהמצוות עשה שהזמן גרמןשכרותסעודת פוריםצדקהמסכת מגילהמגילת תעניתמחיית זכר עמלקהעם היהודיאוזני המןדמי כיספורים שפילרב פוריםעדלאידעשבת זכורפרשת זכורעמלקשיר של יום בפוריםעל הניסיםפורים קטןפורים שניפורים משולשעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נוןאדר א'אדר ב'נסמחצית השקל

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פסח;שלוש הרגליםעלייה לרגליום טובבני ישראלעבדותחירות האדםקורבן (יהדות)קורבן פסחבית המקדשיהודיםמקראנסארץ כנעןמצריםיאורהסנה הבועררועה צאןהר סינימעמד הר סיניעבודת אליליםחילול השםחטא העגלארץ ישראלקמחחמץשאורחמשת מיני דגןחיטהשעורה (סוג)שעורה תרבותיתחול המועדסעודת אסתרכ"א בניסןקורבן חגיגהקורבן העומרספירת העומרעלילת דםמנהג איסור קטניותמסכת פסחיםאביבסוכהמןפסח שני

ערב פסח: קמחא דפסחאשבת הגדולערב פסחתענית בכורותסיום מסכתסעודת מצווהבדיקת חמץמכירת חמץביעור חמץהגעלת כליםליל הסדר: ט"ו בניסןליל הסדרסיפור יציאת מצריםהגדה של פסחיציאת מצריםאליהו הנביאמה נשתנההא לחמא עניאארבעה בניםאחד מי יודעחד גדיאברכת השירמאכלים: מצהמצה שמורהמרוראפיקומןארבע כוסותחרוסתביצה (מזון)כרפסמצה ברייקמח מצהמסוקיקניידלעךרומפלנאכטמופלטהאגוזייןכנף עוףעשר המכות: עשר מכות מצריםמכת דםמכת צפרדעמכת כיניםמכת ערובמכת דברמכת שחיןמכת ברדמכת ארבהמכת חושךמכת בכורותדמויות: פרעה (דמות מקראית)יוכבדעמרםמשה רבנואהרן הכהןבתיה בת פרעהשבט לויצפורהיתרוגמגוםשביעי של פסח:שביעי של פסחשירת היםקריעת ים סוףיום טוב שני של גלויותסעודת משיחמשיחמימונה

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ספירת העומר; ט"ז בניסןה' בסיווןמנייהפסחשבועותקורבן העומרעומרבית המקדשמצוות עשה שהזמן גרמאתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודםמרד בר כוכבאל"ג בעומרמניעה מנישואין ומתספורתמניעה מעשיית מלאכהמנחת העומר

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

ל"ג בעומר; י"ח באיירספירת העומררבי עקיבאמרד בר כוכבאמשואה (איתות)שמעון בר יוחאימדורהחץ וקשתקבר רבי שמעון בר יוחאיהר מירוןיוחנן הסנדלרשמעון הצדיקחאלקהכליזמררבי מאיראבלותבר כוכבא (שיר)הילולהבר כוכבאמשפחת עבו

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שבועות; ו' בסיווןז' בסיווןשלוש הרגליםעלייה לרגלביכוריםספירת העומריום טוב שני של גלויותמתן תורהבית המקדששתי הלחםמעמד הר סינילוחות הבריתעשרת הדברותממחרת השבתמקור המצווהמסכת ביכוריםתיקון ליל שבועותאקדמותמגילת רותרותמואבאזהרותחלבחלב בהלכה ובמנהגטנאשבעת המיניםחיטהשעורהגפןתאנהרימוןזיתתמרזמרת הארץ

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שבעה עשר בתמוז; י"ז בתמוזארבע תעניותחומות ירושליםבית המקדש השניבית המקדש הראשוןחורבן בית שניימי בין המצריםאבלותמסכת תעניתלוחות הבריתעגל הזהבעבודה זרהבית המקדשמסע הצלב הראשוןתענית

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

תשעה באב;ט' באבארבע תעניותבית המקדשחורבן בית ראשון586 לפנה"סנבוכדנצר השניחורבן בית שנימצווה מדרבנןתעניתצוםימי בין המצריםבית המקדש השלישיאבגלות בבלבית המקדש השנישיבת ציוןתקופת בית שניאבלותסעודה מפסקתמגילת איכהתפילת עננותפילת נחםקינות לתשעה באבארבעה טוריםתענית ציבורחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באבהכותל המערבישנאת חינםשבת נחמושבת חזון

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

חמישה עשר באב; ט"ו באבבצירחתונהחופהחופה וקידושיןאירוסין


יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

חמשת חומשי התורה נחלקים ל־54 פרשות. על פי המסורת היהודית, נהוג לקרוא בבית הכנסת אחת או שתים מהן בכל שבת, לפי סדרן, והן ללמוד אותן ולפרשן. הפרשה הנקראת בשבוע מסוים היא פרשת השבוע. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת מנחה של השבת הקודמת ובתפילת שחרית של ימי שני וחמישי שלפני השבת.

אליעזר ורבקה בסיפור הפרשה
אליעזר ורבקה בסיפור הפרשה


הפרשה נפתחת בתיאור מותה של שרה אשת אברהם. אברהם מבקש לקבור אותה בחברון ולצורך כך הוא רוכש, לאחר משא ומתן ארוך עם בני העיר, את מערת המכפלה.

את עיקר הפרשה ממלא תיאור שליחת עבד אברהם למצוא אישה ליצחק. אברהם מתנגד לכך שיצחק ייקח אישה מבנות כנען, ולכן הוא שולח את עבדו אל משפחתו שבארם נהריים. העבד מגיע למקום ומתפלל אל ה' שיעזור לו למצוא אישה ראויה, ואף קובע כיצד יידע שהיא ראויה: הוא יבקש ממנה להשקות אותו, והיא תסכים ואף תציע להשקות את גמליו. מיד בסיום תפילתו יוצאת רבקה אל הבאר, וכשהוא מבקש ממנה להשקותו היא אכן מציעה להשקות גם את גמליו. העבד המופתע ממהר להעניק לה תכשיטים ומתנות ובא איתה לבית משפחתה. לאחר דין ודברים עם לבן אחי רבקה העבד לוקח את רבקה איתו חזרה לארץ כנען, ושם היא נישאת ליצחק.

בהמשך הפרשה מסופר על סוף חייו של אברהם: הוא נושא אישה נוספת ושמה קטורה, ומוליד ממנה שישה ילדים. אך את ירושתו הוא נותן ליצחק בלבד, ואת שאר הילדים הוא משלח ל"ארץ קדם". אברהם מת בן 175, ונקבר במערת המכפלה.

הפרשה נחתמת בפירוט תולדותיו של ישמעאל, צאצאיו ומקום מגוריו.




טוען את הלשוניות...
2
100%
blue
#FFFFC0
דף של ספר תורני, בתחתיתו הכיתוב "נדפס על נייר שאין בו חילול שבת ח"ו" (מודגש)
דף של ספר תורני, בתחתיתו הכיתוב "נדפס על נייר שאין בו חילול שבת ח"ו" (מודגש)

מעשה שבת הוא כינוי בהלכה למאכל או מוצר אחר, שנוצר בשבת תוך כדי חילול שבת. חז"ל אסרו ליהנות ממוצר כזה, על מנת למנוע רצון לייצר מוצרים בשבת. ישנם מספר תנאים הלכתיים כדי שהאיסור יהיה תקף, ובהיעדר חלקם או כולם יתאפשר ליהנות מתוצאת המעשה, לעתים באופן מלא, ולעתים באופן חלקי. סוגיה זו היא רבת משמעות לשומרי תורה ומצוות בארץ ישראל בימינו, עקב העובדה שרבים מהשירותים המסופקים, כגון חשמל ומים, נעשים תוך כדי חילול שבת. אף כי ברוב מוצרי הצריכה אין חשש למעשה שבת, ישנם מספר מוצרים שברור שמיוצרים בשבת כבחול, כגון חלב, נייר ועוד. הפוסקים נדרשו להתייחס להיתר או איסור השימוש בהם.

ל"ט אבות מלאכה הם סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה. חלק מהמלאכות מפורטות במקרא, אך רובן נקבעו בתורה שבעל פה, שגוזרת אותן מהעבודות שנעשו להקמת המשכן והיו מלאכות אומן שמצריכות מומחיות. עשיית מלאכה ממלאכות אלה או תולדותיהן היא בגדר חילול שבת.


בחרו מלאכה מהרשימה וצפו בתקצירה:

מלאכת זורע היא זריעה, נטיעה השקיה וכל פעולה אחרת המביאה לגידול צמחים או מסייעת לכך.


פורטל הלכה פורטל יהדות פורטל התנ"ך פורטל תולדות עם ישראל פורטל ירושלים

חלה לשבת חלה הוא סוג מאפה הנהוג לברכו ברכת "המוציא לחם מן הארץ" בעת קידושים באירועי דת יהודיים וכן בערבי שבת ויום טוב וקידושי היום לאחר תפילות השחר.

ספר תורה. שמחת תורה מציינת את סיום מחזור הקריאה השנתי בו
ספר תורה. שמחת תורה מציינת את סיום מחזור הקריאה השנתי בו

חג שמחת תורה, המציין את סיום סבב הקריאה בתורה, קיים בשם זה רק מאז ימי הביניים. לפני כן הוא נקרא "יום סיום הספר", "יום הסיום" ואף "תשיעי עצרת". החג נחגג בארץ ישראל ביום שמיני עצרת, המצוין, על פי מצוות התורה, בכ"ב בתשרי. אולם בגולה הוא נחגג למחרת, ביום טוב שני של גלויות, מכיוון שמקור החג הוא במנהג בבלי, שעל פיו מסיימים את קריאת כל התורה במשך שנה אחת. המנהג התקבל מאוחר יותר גם בארץ ישראל, שבה היה נהוג קודם לכן לקרוא את התורה פעמיים במחזור של שבע שנים.

כל המשמר שבת, כאילו קיים את בכל התורה כולה

פסיקתא

להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית חגי ישראל ומועדיו במוכלול:


להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית השבת במוכלול:

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

מצאו ערכים לשיפור בנושא חגי ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים