זית (סוג)
 זית
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | זיתיים |
| סוג: | זית |
| שם מדעי | |
 Olea
| |
זַיִת (שם מדעי: .Olea L) הוא סוג של עצים ושיחים ירוקי-עד ממשפחת הזיתיים. הסוג מונה 12 מינים[1]. המין המוכר ביותר והיחיד הגדל בר בארץ ישראל ובאגן הים התיכון הוא הזית האירופי ובו 6 תת-מינים. כל המינים התרבותיים בישראל הם זנים ותת-מינים של זית אירופי מלבד זית אפריקני (Olea capensis), כמו גם צמחי הבר של זית אירופי משויכים לתת-מין (Olea europaea subsp. europaea) והם אינם נבדלים מצמחי התרבות שלו אלא בענפיהם הקוצניים ובעליהם הקטנים[2]. ההבחנה בין זית אירופי לבין בר-זית בינוני הוא בעלים. עלי בר-זית בינוני הם קצרי פטוטרת, קירחים משני צידם ושפתם משוננת[2].
בעבר נכלל הסוג יצהרון (Elaeagnus) כמין בסוג זה.
מיני הזית
משרעת התפוצה של 12 המינים רחבה ומתוחמת לאזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של העולם הישן ועד דרום מערב האוקיינוס השקט (כולל מזרח אוסטרליה). למעט, הזית האירופי שתפוצתו גם באגן הים התיכון, באפריקה ובאסיה (לא בתת-היבשת ההודית). 7 מינים מתרכזים באפריקה (כולל זית אירופי), אחד בלעדי למדגסקר, אחד בלעדי לפיליפינים ושניים בלעדיים למלזיה. המין Olea paniculata מצוי מתת-היבשת ההודית ועד יונאן שבסין ועד מזרח אוסטרליה[1].
- זית הבר (שם מדעי: Olea europaea subsp. europaea, שם נרדף: Olea oleaster) נחשב כתת-מין של הזית האירופי. זהו עץ או שיח עמיד ליובש ומשמש גם כיום ככנה בהרכבות של עצי זית. צמחי הבר אינם נבדלים מצמחי התרבות שלו אלא בענפיהם הקוצניים ובעליהם הקטנים[2].
- זית אפריקני (שם מדעי: Olea capensis שם נרדף: Olea africana) - עץ בגודל בינוני הנפוץ בדרום אפריקה. נקרא באנגלית Black Ironwood, "עץ הברזל השחור". המין כולל 3 תת-מינים וגודלו משתנה בהתאם לבית גידולו משי קטן ועד עץ שגובהו 30 מ' ויותר. הוא נפוץ לאורכה של אפריקה באוכלוסיות מקוטעות מדרום אפריקה ועד למרכז היבשת, אך לא מגיעים לסהרה ולא לצפון אפריקה. הוא עץ חסכן במים הנפוץ במגוון בתי גידול סלעיים. הוא נבדל מזית אירופי בפירותיו הקטנים ובגוון עלים זהוב ולא כסוף[3].
- Olea laurifolia - עץ, שגזעו נחשב לקשיח ביותר בטבע. העץ נפוץ בחבל נטאל בדרום אפריקה. נחשב כתת-מין של זית אפריקני (Olea capensis subsp. capensis) ומוצאו מדרום אפריקה.
- Olea paniculata - עץ גדול, המגיע לגובה של 15 עד 18 מטרים ונפוץ במזרח אסיה מתת-היבשת ההודית ועד מסין ועד מזרח אוסטרליה.
זית יונאן (Olea yuennanensis) - שיח עד עץ קטן אנדמי לדרום-מערב הרפובליקה העממית של סין. צמח זה ממשפחת הזייתים, משויך כיום לתת-הסוג Tetrapilus ולא לסוג "זית"[4][5].
מורפולוגיה
הסוג כולל עצים, או שיחים ירוקי-עד.
הענפים וענפים צעירים מכוסים עדשתיות, שהן כתם מחוספס, כהה, מורם במקצת, הפורץ דרך האפידרמיס ושונה מסביבתו בגבעול ובשורש. סידור העדשתיות על פני הגבעולים שונה הוא. לפעמים הן מופיעות בשורות אורך או רוחב, אך על פי רוב הן מפוזרות על פני השטח בצורה בלתי סדירה. מבחינה אנטומית העדשתיות הן קבוצות תאים בעלות חללים בין-תאיים המפסיקות את רצף השעם ומאפשרות לחמצן להיכנס אל הרקמות החיות המכוסות שעם[6].
הלוואים חסרים.
העלים נגדיים ולפעמים מסורגים ליד התפרחת, פשוטים (בדומה לסוג ליגוסטרום ולילך) תמימים (אבל, משוננים בסוג בר-זית) וגלדניים. צידם התחתון מכוסה קשקשים מכסיפים[7]. העירוק מנוצה[2].
התפרחות הם אשכולות או מכבדים היוצאים מחיק העלים.
הפרחים לבנים' קטנים וכמעט גלגליים, נכונים, דו-מיניים או חד-מיניים, השחלה עילית, העטיף כפול על פי רוב (לפעמים הכותרת חסרה)[8]. הצופן נמצא בבסיס השחלה. אחר הפריחה צבע הפרחים הופך מלבן לצהבהב. בחלק בבני המשפחה ההאבקה נעשית על ידי הרוח.
הגביע קצר מאוד, בעל 4 אונות (שיניים).
הכותרת מאוחת עלים, גלגלית כמעט, בעלת צינור קצר ו-4 אונות[7].
האבקנים 2, בולטים מחוץ לכותרת ובעלי זירים קצרים ואבקנים גדולים[8].
השחלה עילית בעלת 2 מגורות, בכל מגורה ביצית אחת או שתיים, עמוד השחלה קצר על פי רוב או יושב. הצלקת דמוית גולה או בעלת שני אונות[2]
הפרי בית גלעין (בדומה לבר-זית) מוארך או דמוי ביצה ואורכו ס"מ אחד או יותר. בעל 1 או 2 זרעים (יתר הביציות מתנוונות), ציפתו מכילה שומן, הגלעין קשה כעצם.
הזרעים עם עובר ישר, עם או בלי אנדוספרם; השורש של העובר מעוקל כלפי מעלה או מטה.
גלריה
-
"עץ הברזל השחור" בדרום אפריקה -
עץ זית עתיק בירושלים -
עלים ופרי O. paniculata -
מסיק זיתים בישראל -
קישורים חיצוניים
- זית, באתר ITIS (באנגלית)
- זית, באתר NCBI (באנגלית)
- זית, באתר Tropicos (באנגלית)
- זית, באתר GBIF (באנגלית)
- זית, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 .Olea L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 343-4
- ↑ Olea capensis, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ Tetrapilus tsoongii (Merr.) de Juana, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ Tetrapilus tsoongii (Merr.) de Juana, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
- ↑ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 17
- ^ 7.0 7.1 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 504-505
- ^ 8.0 8.1 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 332-337
זית (סוג)40195996Q296910