פורטל:שבת ומועדי ישראל/מידע על מועדי ישראל/תענית אסתר
המנהג המורה לצום בי"ג באדר לא מוזכר בתנ"ך או בתלמוד כלל אך הוא מופיע לראשונה בספרות הגאונים. במגילת אסתר מוזכרת התענית שיזמה אסתר המלכה בחודש ניסן עם היוודע גזירת המן אשר שמה המטרה להשמיד את כל בני העם היהודי, באומרה של אסתר לדודה מרדכי בפסוק:
בהלכה נפסק שתענית אסתר קלה משאר תעניות ולכן במקרים מסוימים ניתן להימנע מהצום. הלכות יום תענית וצום זה נוהגות לקיים את זמן הצום מעלות השחר (הנץ החמה) ועד שקיעת החמה (צאת הכוכבים) וכי אין לצום בשעות הלילה למעט בערי הפרזות אשר שם נקראת מגילת אסתר במוצאי התענית ולכן אסור לאכול עד סיום קריאת המגילה. הלכה נוספת אומרת כי אם פורים חל ביום ראשון בשבוע מקדימים את תענית אסתר ליום חמישי, כיוון שאסור להתענות בשבת (מכיוון שהדבר ידחה את מצוות עונג שבת). התפילה ביום צום ותענית אסתר כדין הצומות הקלים. כאשר תענית אסתר סמוכה לפורים בתפילת מנחה אין אומרים תחנון ותפילת "נפילת אפיים" בשעת תפילת מנחה. בנוסף לכך נשים הרות או נשים שטרם חלפו 24 חודשים מלידתן פטורות מהצום וכן גם חתן או כלה שטרם הסתיימו ימי המשתה שלהם (לרוב שבוע אך ישנם הנוהגים גם פחות). הלכות לגבי צום של מוהל והורי תינוק שנימול ביום תענית אסתר שנוי במחלוקת. הרמ"א אוסר אך רבים מתירים, למעשה, רוב בציבור מתייעץ עם רב. וכן, דיניהם של החולים קלים יותר משאר הצומות וגם כאן לרוב יש להתייעץ עם רב או רופא. |