יום זה מכובד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מילות הפיוט

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מְלַאכְתֶּךָ
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי לֵאלֹקֶיךָ
שַׁבָּת לֹא תַעֲשֶׂה בוֹ מְלָאכָה
כִּי כֹל עָשָׂה שֵׁשֶׁת יָמִים

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

רִאשׁוֹן הוּא לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ
יוֹם שַׁבָּתוֹן יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ
עַל כֵּן כָּל אִישׁ בְּיֵינוֹ יְקַדֵּשׁ
עַל שְׁתֵּי לֶחֶם יִבְצְעוּ תְמִימִים

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

אֱכוֹל מַשְׁמַנִּים שְׁתֵה מַמְתַּקִּים
כִּי קל יִתֵּן לְכָל בּוֹ דְּבֵקִים
בֶּגֶד לִלְבּוֹשׁ לֶחֶם חֻקִּים
בָּשָׂר וְדָגִים וְכָל מַטְעַמִּים

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

לֹא תֶחְסַר כֹּל בּוֹ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ
וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ
אֲשֶׁר אָהַבְתָּ
כִּי בֵרַכְךָ מִכָּל הָעַמִּים

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹדוֹ
וְגַם הָאָרֶץ מָלְאָה חַסְדּוֹ
רְאוּ כִּי כָל אֵלֶּה עָשְׂתָה יָדוֹ
כִּי הוּא הַצּוּר פָּעֳלוֹ תָמִים

יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים

"יוֹם זֶה מְכֻבָּד" הוא פיוט אשר נהוג לשורר בקהילות ספרד ואשכנז בכל שבת בסעודת הבוקר. הפיוט נקרא כך על שם פזמונו: "יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים".

מחבר הפיוט

מחבר הפיוט חתם את שמו באקרוסטיכון של הפיוט, "ישראל" (יום ששת ראשון אכול לא). אך לא ידוע מיהו. יש שטענו שהמחבר הוא הרב ישראל הגר[1], שעל פי ההערכה חי במאה ה-11, והסתמכו על האקרוסטיכון שבבית האחרון (השמים וגם ראו)[2].

תוכן הפיוט

בפיוט מושרים פסוקי מקרא מגוונים הקשורים לשבת והפיוט מזכיר את צידה החושי של השבת, גם מצד חובותיה ומצוותיה של השבת וצד מענגיה של השבת המבוטחת לשומריה. משורר הפיוט מזכיר את הנאמר בתורה לגבי קישור הארץ אל יום השבת - כמו שהארץ נותנת מהטוב שלה כך מעניקה השבת מטובה לאדם השומר אותה.

מקורן של הברכות בפיוט הוא מושא הבית האחרון, בו אף נמצא אחד מהערכים העומדים מאחורי מצוותיה של יום השבת - עדותו של העולם שנברא על ידי הקדוש ברוך הוא.

בקהילות יהדות אשכנז נהוג לשיר את הפיוט בסעודה השנייה של יום שבת.

לחנים וביצועים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש שכתבו ש'הגר' אינו שמו רק הכוונה שהיה גר צדק באתר ספריא.
  2. ^ בן מנחם, נפתלי, 1911-1974, זמירות של שבת, באתר היברובוקס, יש שהוסיפו על פי אחד מכתבי יד שמהחבר הוא ישראל הגר אשכנזי.בפורום אוצר החכמה.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39367472יום זה מכובד