יום זה מכובד
מילות הפיוט
|
---|
יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים |
"יוֹם זֶה מְכֻבָּד" הוא פיוט אשר נהוג לשורר בקהילות ספרד ואשכנז בכל שבת בסעודת הבוקר. הפיוט נקרא כך על שם פזמונו: "יוֹם זֶה מְכֻבָּד מִכָּל יָמִים כִּי בוֹ שָׁבַת צוּר עוֹלָמִים".
מחבר הפיוט
מחבר הפיוט חתם את שמו באקרוסטיכון של הפיוט, "ישראל" (יום ששת ראשון אכול לא). אך לא ידוע מיהו. יש שטענו שהמחבר הוא הרב ישראל הגר[1], שעל פי ההערכה חי במאה ה-11, והסתמכו על האקרוסטיכון שבבית האחרון (השמים וגם ראו)[2].
תוכן הפיוט
בפיוט מושרים פסוקי מקרא מגוונים הקשורים לשבת והפיוט מזכיר את צידה החושי של השבת, גם מצד חובותיה ומצוותיה של השבת וצד מענגיה של השבת המבוטחת לשומריה. משורר הפיוט מזכיר את הנאמר בתורה לגבי קישור הארץ אל יום השבת - כמו שהארץ נותנת מהטוב שלה כך מעניקה השבת מטובה לאדם השומר אותה.
מקורן של הברכות בפיוט הוא מושא הבית האחרון, בו אף נמצא אחד מהערכים העומדים מאחורי מצוותיה של יום השבת - עדותו של העולם שנברא על ידי הקדוש ברוך הוא.
בקהילות יהדות אשכנז נהוג לשיר את הפיוט בסעודה השנייה של יום שבת.
לחנים וביצועים
- אברהם פריד בלחן של חסידות באבוב באלבומו הווקאלי my zeydes zmiros.
- מנדי וייס בלחן של פינקי ובר באלבומו אלע אלע.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: יום זה מכובד |
- הפיוט יום זה מכובד, באתר הפיוט והתפילה
הערות שוליים
- ^ יש שכתבו ש'הגר' אינו שמו רק הכוונה שהיה גר צדק באתר ספריא.
- ^ בן מנחם, נפתלי, 1911-1974, זמירות של שבת, באתר היברובוקס, יש שהוסיפו על פי אחד מכתבי יד שמהחבר הוא ישראל הגר אשכנזי.בפורום אוצר החכמה.
39367472יום זה מכובד