פורטל:תנ"ך
|
מבין כל הספרים המרכזיים ביהדות, ספרי התנ"ך הם הקדושים ביותר. בתנ"ך 24 ספרים. רוב הספרים כתובים בלשון הקודש, ומיעוטם בארמית.
|
| ||||||||||||||||||||||||
.svg.png){kind=spacer}
|
כתבי יד על פי המסורה
- כתר ירושלים • כתר ארם צובא • כתב יד לנינגרד • כתב יד קהיר (ועוד מאות כתבי יד מימי הביניים)
כתבי יד משובשים:
- כתבי יד עתיקים הקרובים למסורה
- תקופה I : מגילות קומראן
- תקופה II : מגילות מדבר יהודה • הגניזה הקהירית
- תקופה I : מגילות קומראן
- כתבי יד של הנוסח השומרוני: מגילות קומראן (נוסח קדם-שומרוני) • ספרי תורה שומרוניים מימי הביניים
- כתבי יד של נוסח השבעים: מגילות קומראן (נוסח קדם-שבעים) • קודקס ותיקנוס (B) • קודקס סינאיטיקוס (S) • כתב יד אלכסנדרינוס (A) •
- נוסחים אחרים: מגילות קומראן
- תרגומי קודש
- ארמית: תרגום ויקרא ותרגום איוב ממערות קומראן • תרגום אונקלוס על התורה • תרגום ירושלמי א' (מכונה בטעות: תרגום יונתן) • תרגום ירושלמי ב' ("תרגום הקטעים") • תרגומים מגניזת קהיר • תרגום ניאופיטי • תרגום יונתן לנביאים • "תרגום ראשון" ו"תרגום שני" למגילת אסתר.
- ערבית: תרגום סעדיה גאון
- תרגומים אחרים
- יוונית: תרגום השבעים • תרגום עקילס • תרגום סומכוס • תרגום קַיגֶה-תֵּיאוֹדוֹטִיוֹן • תרגום ההֶכּסַפּלָה (אוֹרִיגֶנֶס) • תרגום לוּקִיאַנוֹס
- סורית: תרגום הפשיטתא • תרגום ה"סִירוֹ-הֶכּסַפּלָה"
- לטינית: וטוס-לטינה• תרגום הווּלגָטָה
- גרמנית: מרטין לותר • משה מנדלסון
- צרפתית: קלווין
- איטלקית: שד"ל
- אנגלית: תרגום המלך ג'יימס
ספר מִשְׁלֵי הוא מ"ספרי החוכמה" בתנ"ך שתכליתם חינוכית, ובהם מנסה החכם להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
עיקר הטקסט בספר זה הוא פתגמים ואמרי מוסר הנאמרים בדרך שירית, ובצורות תחביריות הנקראות במקרא "משל". השם ניתן לו בשל התיבה הראשונה בו: "משלי שלמה", כשהכוונה היא לשלמה המלך.
הספר נחלק בין דברי אמת, מוסר וחכמה הנאמרים באופן כללי, לבין משלים המצווים על השומע להישמע להם, ודוחקים בו לנהוג בדרך מסוימת. המשלים הכלליים נוטים להיות קצרים יותר ובעלי חרוז אחד, בעוד משלי הציווי נוטים להיות ארוכים יותר ואפילו דומים לנאום שלם.
המשלים בספר אינם מסודרים לפי נושאים: ניתן למצוא פסוקים סמוכים העוסקים בנושאים שונים, וכן פסוקים מרוחקים העוסקים בנושאים דומים. עם זאת, ניתן להבחין בכמה נושאים מרכזיים שהספר עוסק בהם.
הצייר האנגלי המפורסם ויליאם הולמן האנט דבק בסגנון ציור ריאליסטי, הדוגל בהצגת החיים כפי שהם. דוגמה לכך היא סיפור הציור "השעיר המשתלח לעזאזל". האנט ביקש להציג את השעיר לעזאזל, על פי ספר ויקרא וישעיהו, ולשם כך החליט להשתמש בעז אמיתית כמודל לציורו ולציירה על רקע הנוף המתאים לתיאור התנ"כי. לשם כך לקח עז אל הר סדום והציבה על רקע הרי אדום. כדי להשלים את הריאליזם הביא האנט את העז למצב של התייבשות תחת השמש הקופחת בטרם החל לציירה. הדבר עלה בחייה של העז בטרם הושלם הציור, אך האנט לא אמר נואש, חזר לירושלים וקנה עז נוספת. תהליך זה חזר על עצמו פעמיים נוספות בטרם הצליח האנט להשלים את ציורו.
תורה: בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים
נביאים: יהושע · שופטים · שמואל · מלכים
ישעיה · ירמיה · יחזקאל · תרי עשר
קהלת · אסתר · דניאל · עזרא - נחמיה · דברי הימים
התורה (או תורה שבכתב וגם המקרא) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, וקרויים גם "חמישה חומשי תורה". חמשת החומשים הם בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים.
התורה ניתנה למשה מפי ה' "כסופר המעתיק מספר קדמון" פרט לשמונת הפסוקים אחרונים, אודותם חלוקות הדעות של חז"ל מי כתבם, משה בעצמו או יהושע בן נון. הפסוקים הללו מספרים אודות מותו של משה, ולכן ייתכן כי יהושע כתבם אודות משה לאחר מותו (כדעת רבי יהודה), או שמשה כתבם לפני מותו, בדמע, על העתיד להתרחש (כדעת רבי שמעון).
התורה היא הבסיס של דרך החיים של קיום מצוות הנכללות בתרי"ג מצוות, כפי שנלמדו על פי כללי התורה שבעל פה.
התורה מחולקת במספר אופנים. החלוקות המקובלות יותר במסורת היהודית הן החלוקה לפסקאות קצרות המכונות "פרשיות" ("סתומות" ו"פתוחות"), והחלוקה לחמישים וארבעה "סדרים", הידועים יותר כ"פרשות" הנקראות בכל שבוע בבתי הכנסת. ישנה גם חלוקה ל-155 פרשות שקריאתן מתמשכת על פני שלוש שנים עד שלוש שנים וחצי. חלוקה זו, שהייתה נהוגה בעבר בארץ ישראל, מסומנת בכמה ממהדורות התנ"ך, אך נעשה בה שימוש מועט.
כמו שאר התנ"ך, התורה חולקה לפרקים על ידי מתרגמי התנ"ך ללטינית.
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר נדודי המדבר, וספרי הנביאים.
הכינוי נביא מיוחס למי שנושא את דבר האלקים. על פי הרמב"ם, ספרי התנ"ך מתחלקים לשלוש רמות של קדושה לפי מידת ההשראה האלוקית ששימשה לכתיבתם. ספרי התורה נכתבו על ידי משה - אבי הנביאים, ספרי הנביאים נכתבו בפעולת נבואה וספרי הכתובים נכתבו על ידי אנשים שהם אינם נביאים אך בהשראת רוח הקודש.
ספרי הנביאים מתחלקים לרוב לשלוש חטיבות, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תוכנית ועניינית:
- נביאים ראשונים, הכולל את הספרים: יהושע, שופטים, שמואל ומלכים. ספרים אלו מכילים בעיקר תיאורים היסטוריים.
- נביאים אחרונים, הכולל את הספרים: ישעיה, ירמיה ויחזקאל. ספרים אלו מכילים בעיקר לקט של נבואות שנאמרו על ידי מחבריהם.
- תרי עשר, הכולל את הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי. ספרים אלו הם ספרי נבואות קצרים יחסית שקובצו יחד.
כתובים, חלקו השלישי של התנ"ך מונה על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהלים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא-נחמיה (ספר אחד), דברי הימים (ספר אחד, ולא מחולק לשנים). הסדר המופיע ברשימה זו הוא לפי מסורת כתבי היד של יהודי אשכנז, ועל פיהם ברוב הדפוסים של התנ"ך. אבל אצל בעלי המסורה בטבריה ויהודי ספרד היה סדר אחד לספרי הכתובים, וכן בגמרא מוזכר סדר שלישי לספרים אלו.
בין ספרים אלה ישנן שתי תת-קבוצות מיוחדות, שהם:
- ספרי אמ"ת: תהלים, משלי, איוב - ספרים אלה הם ספרי "שירה", דבר שבא לידי ביטוי בכתבי יד של המסורה הן במערכת הטעמים שבהם והן במבנה השירי המופיע בכתבי יד.
- חמש מגילות: שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר. קבוצה מיוחדת זו מופיעה כחלק ממסורת בני אשכנז (במנהגיהם הליטורגיים ובכתבי היד של המקרא שלהם), וגם עומד בבסיסו של חיבורי מדרש רבה על ספרי כתובים אלה דווקא. בכתבי היד של המסורה, ובמסורת יהדות ספרד והמזרח - אין זכר לקבוצה מיוחדת זו.
הפרשה נפתחת בתיאור מותה של שרה אשת אברהם. אברהם מבקש לקבור אותה בחברון ולצורך כך הוא רוכש, לאחר משא ומתן ארוך עם בני העיר, את מערת המכפלה.
את עיקר הפרשה ממלא תיאור שליחת עבד אברהם למצוא אישה ליצחק. אברהם מתנגד לכך שיצחק ייקח אישה מבנות כנען, ולכן הוא שולח את עבדו אל משפחתו שבארם נהריים. העבד מגיע למקום ומתפלל אל ה' שיעזור לו למצוא אישה ראויה, ואף קובע כיצד יידע שהיא ראויה: הוא יבקש ממנה להשקות אותו, והיא תסכים ואף תציע להשקות את גמליו. מיד בסיום תפילתו יוצאת רבקה אל הבאר, וכשהוא מבקש ממנה להשקותו היא אכן מציעה להשקות גם את גמליו. העבד המופתע ממהר להעניק לה תכשיטים ומתנות ובא איתה לבית משפחתה. לאחר דין ודברים עם לבן אחי רבקה העבד לוקח את רבקה איתו חזרה לארץ כנען, ושם היא נישאת ליצחק.
בהמשך הפרשה מסופר על סוף חייו של אברהם: הוא נושא אישה נוספת ושמה קטורה, ומוליד ממנה שישה ילדים. אך את ירושתו הוא נותן ליצחק בלבד, ואת שאר הילדים הוא משלח ל"ארץ קדם". אברהם מת בן 175, ונקבר במערת המכפלה.
הפרשה נחתמת בפירוט תולדותיו של ישמעאל, צאצאיו ומקום מגוריו.
ערכים בפרשה
פרשת חיי שרה • שרה • מערת המכפלה • רכישת מערת המכפלה • עפרון החתי • אליעזר עבד אברהם • מציאת אישה ליצחק • בתואל • לבן הארמי • יצחק • רבקה • קטורה • ישמעאל • בכל
- האבות והאמהות: אברהם ושרה • יצחק ורבקה • יעקב, רחל ולאה.
- בני יעקב: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולון, יוסף, בנימין, דן, נפתלי, גד, אשר ודינה (בת).
- בזמן האבות: לוט • הגר וישמעאל • עשו • לבן, בלהה וזלפה • אפרים ומנשה • תמר
- שופטים: עתניאל בן קנז, אהוד בן גרא, דבורה הנביאה, גדעון בן יואש, שמשון, עלי הכהן, שמואל
- בזמן השופטים: רחב • ברק וסיסרא • דלילה • רות • נעמי • ערפה • בועז
- מלכי הממלכה המאוחדת: שאול, דוד, שלמה
- מלכי יהודה: רחבעם, יהושפט, עוזיהו, חזקיהו, יאשיהו, יהויקים, צדקיהו
- מלכי ישראל: ירבעם, בעשא, אחאב, יהוא, פקח בן רמליהו, הושע בן אלה
- בזמן המלכים: ישי • אבשלום • בת שבע • יואב • שלמנאסר החמישי • סנחריב • נבוכדנצר • יונדב בן שמעה
- נביאים: נתן הנביא • אחיה השילוני • אליהו הנביא • אלישע • ישעיהו • עמוס • הושע בן בארי • מיכה • ירמיהו • יחזקאל
- בזמן הגלות (יהדות): גדליהו בן אחיקם • אסתר המלכה, מרדכי היהודי, המן ואחשורוש.
- שיבת ציון: זרובבל בן שאלתיאל • תתני • עזרא • נחמיה
- נביאי שיבת ציון: חגי • זכריה • מלאכי
זוהי רשימה חלקית, לרשימה מלאה.
תורה:
- בריאת העולם: גן עדן • חטא עץ הדעת • קין והבל
- המבול: תיבת נח
- מגדל בבל
- תקופת האבות: ברית בין הבתרים • עקידת יצחק • מהפכת סדום ועמורה • מכירת יוסף
- תקופת המדבר: מכת בכורות • יציאת מצרים • צרעת מרים • המרגלים • מטה אהרן • נחש הנחושת • עגל הזהב • מעמד הר סיני • אתונו של בלעם
נביאים וכתובים:
- תקופת השופטים: התנחלות השבטים • פילגש בגבעה
- תקופת המלכים: דוד וגולית • כרם נבות • כיבוש ירושלים • דוד ויהונתן • דוד ובת שבע • משפט שלמה • פילוג הממלכה • קורות ממלכת ישראל • קורות ממלכת יהודה
זוהי רשימה חלקית, לרשימה המלאה.
- התרגומים - אונקלוס, ירושלמי, ויונתן בן עוזיאל.
- רבי סעדיה גאון (רס"ג), 882–942.
- רבי שלמה יצחקי (רש"י), 1040–1105.
- רבי אברהם אבן עזרא (ראב"ע), 1089 - 1164.
- רבי משה בן נחמן (רמב"ן), 1194–1270.
- רבי בחיי בן אשר אבן חלוה ("רבינו בחיי"), 1255–1340.
- רבי יעקב בן אשר ("בעל הטורים"), 1269–1343?
- דון יצחק אברבנאל, 1437–1508.
- רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם), 1080? - 1158?
- רבי דוד קמחי (רד"ק), 1160–1235.
- רבי דוד אלטשולר ובנו רבי הלל אלטשולר ("המצודות"), המאה ה-17 - ה-18.
זוהי רשימה חלקית, לרשימה המלאה.
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל תולדות עם ישראל | פורטל ההיסטוריה | פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב | פורטל עברית ולשון הקודש | פורטל ההלכה | פורטל יהדות | פורטל שבת ומעדים |
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום התנ"ך שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
| רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור |
|---|
|
מיזם זה אינו פעיל
מיזם שכתוב ערכי התנ"ך הוא מיזם לשכתוב כלל ערכי התנ"ך שיובאו מויקיפדיה ולא נכתבו מלכתחילה על ידי עורכי המכלול, המיזם נועד לכתוב אותם מתחילה מנקודת מבט יהודית תורנית. הנחיותרקעהבעיה העיקרית בערכים המיובאים היא נקודת המבט של הכותב. האובייקטיביות הטהורה עדיין לא ניתנה להשגה בידי בני האדם, ועל כל פנים לא ניתנה בידי כלל עורכי האנציקלופדיות השיתופיות. משום כך, מכיון שאנציקלופדיה אמורה לשקף את המידע הקיים ולא לעצב אותו, אנציקלופדיה המיועדת לקהל יעד מסוים חייבת להיכתב מנקודת המבט של קוראיה ולשקף ולהנגיש את מכלול הידע של קהל זה. ישנם כמה וכמה נקודות של שוני מהותי בין קהל ויקיפדיה - הקוראים והכותבים - לקהל המכלול. ישנם כל עניני ה"תרבות" וסולם הערכים שלה, ישנן הנורמות המקובלות בתיאור אלימות לסוגיה - פלילית לאומנית או היסטורית, וישנן נקודות נוספות, ובכל תחום יש את דרך הטיפול של "המכלול" המיועד לתקן ולשפר את התוכן וההנגשה. מיזם זה בא לטפל בייחוד בערכי התנ"ך על ענפיו הרבים, בדגש על ערכי אישים וערכי אירועים בתנ"ך. הבעיה בערכים אלו, הנובעת מנקודת המבט של הכותב החילוני, היא חוסר ההזדהות עם אקסיומות האמונה בה' ובתורתו. לוז הבעיה היא נקודת המבט של הכותב, אותה עלול חלילה וחס הקורא לאמץ לתודעתו, ושומה עלינו למנוע מצב כזה בכל מחיר של מאמץ שיידרש מאיתנו. עורך שירגיש בצורה מודעת ובהירה, אפילו פעם אחת בלבד, את "נקודת המבט" של הכופר ביחס לתורה והנכתב בה, יבין מיד את החיוניות והדחיפות שיש בשכתוב ערכים אלו[1]. באופן כללי אפשר לומר, שבערכי אירועים הגישה הקיימת היא שהערך עוסק ב"סיפור" ומנתח אותו כסיפור ואנו כותבים אותו כ"מקרה", ובדומה לזה בערכי אישים, הגישה הקיימת היא ניתוח של דמות ספרותית על פי איזכורה בטקסטים השונים בתנ"ך, ובנוסף איזכורים וניתוחים כלפי דמות זו בשאר ספרות התורה שבעל פה, אולם אצלנו דמויות אלו הם אנשים קיימים עם מערכת בנויה ומפורטת של היחס אליהם, והצגת המקורות כלפיהם משלבת את התנ"ך ושאר ספרות התורה בצורה הדוקה יותר. שיטת העבודה
הנחיות נוספותהמכלול הוא אנציקלופדיה שיתופית הבנויה על ביקורת עמיתים, עלינו להעזר ולעזור זה לזה בשביל שתהיה סביבת עבודה מקצועית יותר ונעימה יותר. להלן כמה המלצות שמתאימות לכל עריכה במכלול ובמיוחד למיזם חיוני זה:
רשימת הערכים החסרים שכתוב אספקלריהתורה
נביאים
כתובים
ערכים הטעונים שכתוב כללי
עזרה
הערות שוליים
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תנ"ך: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)