אכילה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אכילה בישיבה ליד שולחן
אכילה באמצעות מקלות
אכילה באמצעות מזלג
אכילה אצל בעלי חיים - חרדון מזוקן אוכל חרגול

אכילה היא תהליך של הכנסת מזון לגוף. צריכת מזון חיונית לקיום החיים ואכילה היא הדרך העיקרית להיזון.[1] בחברה האנושית נהוג להקדיש פרקי זמן במהלך היום לאכילה, ארוחות. ברוב החברות המודרניות מתקיימת שגרה של שלוש ארוחות במהלך היום - ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב. בנוסף להן או במקומן קיים מגוון של ארוחות ביניים.

על מזון ראוי לאכילה ושאינו מזיק לבריאות נאמר שהוא אָכִיל; על פי הכתוב במילונו, את שם התואר הזה (בהוראת edible, eatable) חידש ראובן אלקלעי.[2]

תהליך האכילה

האכילה מורכבת מנגיסה, לעיסה, בליעה, עיכול והפרשה. ההחלטה מה וכמה לאכול תלויה במספר גורמים, ביניהם: מראה וריח האוכל המשפיעים על התיאבון, תחושת הרעב הפנימית, השפעה חברתית, ולעיתים אף צורך נפשי.

הפרעות אכילה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הפרעות אכילה

הפרעת אכילה היא הפרעה נפשית המתבטאת באכילה בלתי-סדירה הגורמת לנזקים גופניים. להפרעות אכילה יש השפעה ניכרת על כל תחומי החיים - החל מבעיות פיזיות ורגשיות ועד בעיות רוחניות ונפשיות. בחקר הפרעות האכילה גובר הנסתר על הגלוי, אולם ידוע זה מכבר שבעיות אכילה הן בעיות מתדרדרות והולכות והן טומנות בחובן גם סכנת מוות.

אכילה ביהדות

חובה לברך לפני תחילת האכילה ובסיומה. הברכות נקבעות לפי סוג המזון הנאכל. בארוחה שיש בה לחם, למשל, לפני הארוחה יש ליטול ידיים ולברך על כך, ולאחר מכן לברך ברכת המוציא לחם מן הארץ. לאחר הארוחה יש ליטול ידיים במים אחרונים ולברך ברכת המזון.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חנה בבלי, עוגניה שמחוני, איך אוכלים את זה?, הוצאת שוקן, 1970.
  • חנה בבלי, עוגניה שמחוני, המדריך לנימוסי שולחן, הוצאת רות סירקיס, 1992.
  • הרב ישראל דנדרוביץ, עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל, בתוך: קובץ נזר התורה, גיליון ח - שבט תשס"ד, עמודים: קמג - קנט.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דרכי הזנה אחרות אצל בני אדם הן על ידי האכלה, למשל בינקות, ועל ידי הזנה מלאכותית - פרקטיקה המתקיימת בבתי חולים
  2. ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי-אנגלי שלם, הוצאת מסדה, 1990