פרשת פקודי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg פקודי Arrow l.svg
פסוקים: שמות, ל"ח, כ"א - מ', ל"ח
מס' פסוקים: 92
תוכן: סיכום הקמת המשכן והכנת בגדי הכהונה, חנוכת המשכן בא' בניסן ושכינת ענן הכבוד מעל המשכן
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
אשכנזים מלכים א', ז', נ"א - ח', כ"א
ספרדים ותימנים מלכים א', ז', מ'-נ'
איטלקים מלכים א', ז', מ'-נ"א

פרשת פְקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל"ח, פסוק כ"א ומסתיימת בסוף הספר, פרק מ', פסוק ל"ח.

בשבת פרשת פקודי מסיימים את קריאת התורה של ספר שמות, ורבים נוהגים לקרוא בסיומה "חזק חזק ונתחזק". בשנה פשוטה, לרוב קוראים את הפרשה לפני ראש חודש ניסן, ובשנה מעוברת, סמוך לראש חודש אדר ב'.

נושאים בפרשה

סיכום הקמת המשכן

הפרשה ממשיכה בנושא הקמת המשכן. בראשיתה בא דו"ח מפורט על התרומות שהתקבלו מן העם לצורך בניית המשכן. אחר כך בא תיאור הכנת בגדי הכהונה: האפוד והחושן, המעיל, הכותנות של אהרן ובניו, המצנפת והמגבעות, המכנסיים והאבנטים, ולבסוף הציץ.

חנוכת המשכן

בסיום העבודה מובאים כל כלי המשכן אל משה. ה' מצווה אותו להקים את המשכן, להציב את הכלים במקומם ולמשוח אותם בשמן המשחה, וכן להלביש את אהרן ובניו בבגדי הכהונה ולמשוח גם אותם. משה מקים את המשכן ביום הראשון של חודש ניסן, בשנה השנייה ליציאת מצרים. אחרי הקמת המשכן שוכן ענן הכבוד, המסמל את נוכחותו של ה', על המשכן.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת פקודי יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת ויקהל:

בנפרד:

הפטרה

מפטירים בתיאור בניית בית המקדש בימי שלמה, בספר מלכים א', פרק ז'. הספרדים והתימנים קוראים פסוקים מ'-נ', האשכנזים קוראים מפסוק נ"א (ובק"ק פוזנא התחילו פרק ח', פסוק א') עד פרק ח', פסוק כ"א, האיטלקים בספר מלכים א', פרק ז', פסוק מ' עד פסוק נ"א, ובנוסח רומניא הפטירו ספר מלכים א', פרק ז', פסוק כ"ז עד פסוק מ"ז. אם קוראים את אחת מארבע פרשיות, מפטירים בהפטרה מיוחדת לה.

  • ברוב השנים שאינן שנים מעוברות, קוראים את פרשת פקודי ביחד עם הפרשה שלפניה, פרשת ויקהל, לרוב ביחד עם פרשת החודש ובשנים מסוג הכז ביחד עם פרשת פרה.
  • בשנים פשוטות מסוג השא קוראים את פרשת פקודי לבדה, ביחד עם פרשת החודש.
  • בשנים מעוברות פקודי תמיד אינה מחוברת לוויקהל.
  • בשנים מסוג החא והשג היא חלה בשבת הסמוכה לראש חודש אדר ב', ולפיכך קוראים בה את הפרשה הראשונה מארבע פרשיות - פרשת שקלים.
  • בשאר השנים המעוברות היא נקראת ללא אחת מארבע הפרשיות. לפי לוח לארץ ישראל, נוהגים שבשנים אלו קוראים גם את הפטרת ויקהל וגם את הפטרת פקודי, מלבד בקביעות זשה, שכבר קראו את הפטרת ויקהל בשבת שנייה של חנוכה.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0