כ' באדר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א'
בשנת ה'תשפ"ה חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ' באדר הוא היום העשרים בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.
חגים ומועדים
- חג במגילת תענית, על עצירת הבצורת בארץ ישראל על ידי חוני המעגל.
- פורים נרבונה ביהדות נרבונה אשר בצרפת, לזכר הצלה מעלילת דם (ראו לקמן).
- פורים וינצנץ ביהדות פרנקפורט (בשנה מעוברת באדר א'), לזכר שיבת היהודים לעיר (ראו לקמן).
אירועים היסטוריים
- מעשה חוני המעגל וירידת הגשמים – בימי שמעון בן שטח בתקופת בית שני היו בארץ ישראל רעבון ובצורת במשך 3 שנים וביום זה ירדו גשמים רבים ועשו יום זה למעין יו"ט אשר ציינו אותו מדי שנה בתקופת בית שני כמצוין במגילת תענית
- ד'תתקצ"ו – מושל העיר של נרבונה הציל את היהודים אחר שהתושבים התנפלו עליהם ובראשם על ביתו של רבי רבי מאיר מטרינקטלייש בעקבות עלילת דם.
- ה'שע"ו – היהודים הורשו לשוב לפרנקפורט דמיין (לאחר שגורשו בכ"ז באלול ה'שע"ד), בעקבות הוצאתו להורג של וינצנץ פטמילך בידי מתיאס, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".
נולדו
- ה'תרכ"ו – רבי משה מרדכי אפשטיין, מייסד ישיבת חברון (נפטר ה'תרצ"ד)
- ה'תרנ"א (אדר א') – רבי יעקב קמנצקי, ראש ישיבת תורה ודעת בארצות הברית (נפטר ה'תשמ"ו)
נפטרו
- ה'ת' – רבי יואל סירקיש, בעל הבית חדש
- ה'ת"א – רבי מאיר שיף, המהר"ם שיף, רב ופוסק בגרמניה, חיבר פירוש על התלמוד.
- ה'תקמ"ט – רבי יוסף בלוך, מתלמידי המגיד ממעזריטש, רב ומגיד בעיירה סטאנוב ומחבר הספר גנזי יוסף.
- ה'תקנ"ט (אדר ב') – רבי שלמה זלמן וילנר הכהן, מגדולי תלמידיהם של רבי שניאור זלמן מלאדי ורבי מנחם מנדל מויטבסק.
- ה'תק"ס – רבי דוד מג'אר, מקובל, מחבר "חסדי דוד"
- ה'תרכ"ב (אדר ב') – רבי שמעון שלמה מבנדר (הראשון), רב ואדמו"ר בבנדר, השני בשושלת בנדר.
- ה'תרע"ט – רבי יצחק יעקב רבינוביץ, רבה של פוניבז' וראש ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה.
- ה'תרפ"ט (אדר ב') – רבי שבתי ליפשיץ, ראש בית דין ביולניצא ובאורשיווא, מחבר ספר "סגולת ישראל".
- ה'תרצ"ה (אדר ב') – הרב שלמה הכהן אהרונסון, רבה האשכנזי הראשון של תל אביב
- ה'תרצ"ח (אדר ב') – רבי משה לנדינסקי, ראש ישיבת ראדין במשך כארבעים שנה.
- ה'תרפ"ד (אדר א') – רבי יוסף כוג'הינוף, רב העיר סמרקנד שבאוזבקיסטן, ממנהיגי יהדות טורקסטן והפעיל המרכזי בייסוד שכונת הבוכרים בירושלים יחד עם הרב שלמה מוסיוף.
- ה'תש"ל – (אדר ב') – רבי ניסן טלושקין רבן של דוקור ופוחוביץ, ומגדולי הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית.
- ה'תשנ"ה (אדר א') – רבי שלמה זלמן אוירבך, מחשובי פוסקי ההלכה במאה ה-20 (נולד ה'תר"ע)
- ה'תשנ"ז (אדר א') – רבי שלמה מלץ, ראש ישיבת חפץ חיים ורבהּ של רעננה.
- ה'תשס"ה – רבי רפאל בלום, אב"ד קאשוי ומייסד קהילת וקרית קאשוי בארצות הברית.
- ה'תשע"ב – רבי משה יהושע הגר, האדמו"ר החמישי מוויז'ניץ (נולד ה'תרע"ו)
- ה'תשפ"ב (אדר ב') - חיים משה פלדמן , איש אמונם של אדמור"י בית ויזניץ (נולד ה'תרצ"ו)
- י"ט באדר – כ"א באדר
- אדר
33274232כ' באדר