שיר הכבוד

לוח עם שיר הכבוד בבית כנסת בלוד

מילות הפיוט
חזן: אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג, כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַעֲרֹג קהל: נַפְשִׁי חָמְדָה בְּצֵל יָדֶךָ, לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ חזן: מִדֵּי דַבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ, הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ קהל: עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת, וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת חזן: אֲסַפְּרָה כְבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ, אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ קהל: בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ, דִּמִּיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ חזן: גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ, כִּנּוּ לְתֹקֶף פְּעֻלָּתֶךָ קהל: דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְּפִי יֶשְׁךָ, וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ חזן: הִמְשִׁילוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת, הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת קהל: וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת, וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת חזן: זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב, כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רָב קהל: חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ, הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ חזן: טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא, קְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לָיְלָה קהל: יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי, וְהוּא יִהְיֶה לִּי לַעֲטֶרֶת צְבִי חזן: כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ, וְחַק עַל מֵצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ קהל: לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִפְאָרָה, אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה חזן: מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחוּרוֹת, קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת קהל: נְוֵה הַצֶּדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ, יַעֲלֶה נָּא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ: חזן: סְגֻלָּתוֹ תְּהִי (נָא) בְיָדוֹ עֲטֶרֶת, וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶרֶת קהל: עֲמוּסִים נְשָׂאָם, עֲטֶרֶת עִנְּדָם, מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְעֵינָיו כִּבְּדָם חזן: פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו , וְקָרוֹב אֵלַי בְּקָרְאִי אֵלָיו קהל: צַח וְאָדֹם לִלְבוּשׁוֹ אָדֹם, פּוּרָה בְּדָרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם חזן: קֶשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָו:, תְּמוּנַת ה' לְנֶגֶד עֵינָיו קהל: רוֹצֶה בְעַמּוֹ, עֲנָוִים יְפָאֵר, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת בָּם לְהִתְפָּאֵר חזן: רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת קוֹרֵא מֵרֹאשׁ, דּוֹר וָדוֹר עַם דּוֹרֶשְׁךָ דְּרֹשׁ קהל: שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ, וְרִנָּתִי תִקְרַב אֵלֶיךָ חזן: תְּהִלָּתִי תְּהִי (נָא) לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת, וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹרֶת קהל: תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ, כַּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ חזן: בִּרְכָתִי תַּעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר, מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד צַדִּיק כַּבִּיר קהל: וּבְבִרְכָתִי תְּנַעֲנַע לִי רֹאשׁ, וְאוֹתָהּ קַח לְךָ כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ : חזן: יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ, כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ חזן וקהל: לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוד. כִּי כל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרות ה'. יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ

שיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי.

שתי סיבות יש לשם השיר. הראשונה שבעבר נהגו לומר לפניו את הפסוק ”שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם...וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד” (תהילים כ"ד, ט), והשנייה משום שהוא עוסק בכבוד הבורא.

הדעות בעניין מחברו

הפיוט מיוחס לעיתים לרבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים, בשל כתב יד עתיק שבו נכתב "את השיר יסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק", אך על פי דבריו שמהם ניכר שהוא הכיר את הפיוט בעצמו, נראה שנכתב לפני תקופתו. סידור בית יעקב של רבי יעקב עמדן מפרש את המילים ”תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ”, המופיעות לקראת סוף הפיוט, כרמז למחבר – ר"ש הוא רבי שמואל החסיד, אביו של רבי יהודה החסיד.   יש שייחסו שיר זה לרבי שלמה אבן גבירול.

מנהגים באמירתו

ברוב הקהילות האשכנזיות והחסידיות נהוג לומר אותו בכל שבת וחג, אולם יש האומרים אותו רק בליל יום כיפור כחתימה לשיר היחוד. בשאר קהילות ישראל לא נהוג לאומרו. נהוג לומר זמר זה במניין כשארון הקודש פתוח. בעניין זמן אמירת השיר קיימים שלשה מנהגים: בסיום תפילת מוסף בשבת בבוקר, לפני הוצאת ספר תורה, או לפני ברוך שאמר. בספר "שני לוחות הברית" של ר' ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה) נכתב שיש לומר זמר זה בנחת ולא בחיפזון, ולכן היו שנהגו לאמרו לאחר קידוש וטעימת דבר מה. כשאין עושים קידוש בבית הכנסת, אומרים אותו לפני הקידוש ובלבד שיאמר בבית הכנסת.

לפי מנהג המקורי, החזן קורא שורה והקהל קורא אחריו את השורה הבאה בפיוט וכך הלאה עד סופו. בתקופה המאוחרת, יש שהנהיגו שכל הקהל קורא ביחד את כל הטקסט. בחלק מבתי כנסת הנוהגים שהחזן קורא שורה והקהל קוראים שורה, נוהגים לתת את החזנות לילד קטן (מתחת לגיל בר מצווה). יש הטוענים כי הסיבה לכך היא שרק ילד קטן ותמים יכול לדבר אל הקב"ה בצורה כה ישירה. אדם ברוך סיפר על חוויה זו: "בן שבע שרתי אותו כחזן קטן בבית הכנסת אוהל שרה שבשכונת מאה שערים. פחד ותענוג כאלה לא אראה עוד. כל אותו לילה שרתי אותו במיטה". בקהילות היקים, מקפידים שלא לתת את החזנות לילד קטן, שזה נחשב כבזיון לשיר הקדוש הזה.

תוכני השיר

הפיוט עוסק בתיאורים של הבורא על ידי דימויים וכינויים שונים שהופיעו בתנ"ך ובספרות חז"ל, ומדגיש כי דימויים אלו אף שיש בהם תיאור כביכול של הבורא, הם רק תיאור של האופן בו הוא מתגלה בעולם, אבל אינם תיאור של אלוקים עצמו, דבר שאינו בר השגה לבן אנוש. הדרך היחידה לאדם להכיר את האלוקים הוא באמצעות פעולותיו בעולם: ”דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְּפִי יֶשְׁךָ וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ”. המחבר פונה לאלוקים כביכול, ומציין שהוא נגלה לנביאים בחזיונות שונים ואף סותרים לעיתים: ” וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת, וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת” - לעיתים הנביאים תיארו אותו כזקן בעל שיער שיבה, ולעיתים כבחור בעל שיער שחרות. את הסתירה לכאורה המחבר פותר בשורה הבאה: הדימויים השונים, הם צורות התגלות שונות של אלוקים לפי העניין הנידון, למשל: ”זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב”, כלומר: כשהוא נראה לנביאים בהקשר של משפט, הוא נראה כזקן, שאין ראוי ממנו לשבת ולדון, וכשהוא נראה "ביום קרב" הוא נראה כבחור, שאין ראוי ממנו להיות איש מלחמה.

הבורא מתגלה לנביאים בדמויות שונות, כדי לתאר הנהגות שונות (בדומה לדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, פרק א הלכה ט).

אף על פי שהדימויים נראים שונים (ואף סותרים לעיתים), מדגיש המחבר ש ”הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת ”, הבורא הוא אחד, ומתגלה בצורות שונות לפי העניין.

בשיר קיים מתח מובנה סביב הניסיון להשיג את הבורא כביכול, למרות אינסופיותו. למשל, המשפט: "ויְשַווך לפי מעשיך", הוא משפט המתאר את הקושי להשיג את הבורא ועל הדבר שהאדם נאלץ להסתפק במקומו: להכיר את הבורא על פי מעשיו ודימוייו הנגלים לו בלבד.

מבנה השיר

הפיוט בנוי שורות שורות, ללא בתים או פזמון. בכל שורה חריזה פנימית, אך אין חריזה משורה לשורה. בגוף הפיוט יש אקרוסטיכון אלפביתי. ארבע השורות הראשונות הן התנצלות על התעוזה לשיר שיר שכזה, ושש השורות האחרונות (מהשורה ”שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ, וְרִנָּתִי תִקְרַב אֵלֶיךָ” ואילך) תוכנן הוא בקשה שתתקבל שירתו ברצון..

פירושים לשיר

על השיר נכתב פירוש בשם "אוצר נחמד" מאת בנימין מילר.

הרב צבי יהודה קוק נתן סדרת שיעורים על השיר, וראה בו שיר נעלה מכל השירים ממינו. סדרת השיעורים נערכה על ידי הרב חיים אביהוא שוורץ בספר מתוך התורה הגואלת חלק ד. לדבריו, המילים "עם דורשך דרוש" הם שיאו של השיר בה חותם המשורר "בתפלה לקב"ה שיסדר את ענייניו של עם ישראל, את סדרי גאולת ישראל".

לחנים

לשיר מנגינה קלאסית ומנגינה אחרת, שמושרת גם היא בקהילות רבות. קיימים לחנים נוספים לחגים ולשמחות, בהם לשמחת תורה ולימים נוראים. בשמחת תורה תשכ"ב לימד הרבי מלובביץ' את הניגון על שני המשפטים הראשונים של השיר.

לחנים מודרניים נוספים הם של הזמר פורת נוב ושל הרב דני סגליס (ראש ישיבת ההסדר נוף הגליל).

קישורים חיצוניים

• שיר הכבוד, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מאמר על 'אנעים זמירות' באתר "ביכורים"
• "אנעים זמירות" של חב"ד בחידוש מיוחד של הזמר בריו חקשור באתר המוזיקה היהודית "שלאגר"
• השיר, פירוש והקלטה, אתר הזמנה לפיוט
• האמת_והשלום, אנעים זמירות, אתר כיפה
• עוזי חיטמן, ביצוע מסורתי של השיר, ביוטיוב
• אופיר פלדבאו, הקלטה של השיר כפי שמושר בבתי הכנסת, ב-YouTube
• אנעים זמירות בביצוע אברהם פריד ושולי רנד מתוך אלבום צמאה, באתר יוטיוב

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0