אוזן המן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אוזני המן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוזני המן וכוס חלב [1]

אוזן המן הוא מאפה העשוי מבצק מתוק וממולא בפרג, שוקולד או במילוי אחר. הוא נפוץ במיוחד בקרב עם ישראל עקב המנהג לאוכלו בפורים ולצרף אותו למשלוחי המנות, על שמו של המן הרשע.

מקור המנהגים

מקור המנהג לאכילת כיסנים ממולאים או אזני המן, מבוסס על רעיון עמוק הטבוע באופיו של נס חג הפורים. בקריאת סיפור המגילה ניכרת שרשרת אירועים אקראית, צירופי מקרים שהצילו את העם היהודי מהשמדה. בניגוד לגאולה משעבוד מצרים, בה היו ניסים גלויים כעשרת המכות וקריעת ים סוף, הרי שבסיפור המגילה ניתן למצוא רק פעולות אנושיות בסיסיות, חלקן פוליטיות וחלקן יהודיות, פיתולים היסטוריים אשר כאירועים נפרדים נראים טבעיים לחלוטין.

לכך רומזת אכילת אוזני-המן, שמאחר והנס הגיע באופן נסתר, כאשר משתה אחשוורוש גרם לכך שתיהרג ושתי ותמלוך אסתר, ומתוך אותה סעודה שבה נתחייבו כליה הגיעה גם תחילתה של הישועה כשהיא מוסתרת וסמויה בתוך הצרה עצמה, כך גם אכילת הכיסנים נראית כבצק בלבד מבחוץ ורק בתוכה נחבאים המעדנים וטעמים הנוספים.


יאיר: אם בדברים כאלה אכפרה פניו, כבר יש לי קושיה אחת אשר ייעפו כל תופסי התורה להתירה. כי הנה כתוב במגילת פורים ויתלו את המן, ובפרשת בלק נכתב בפירוש: ויאכלו בני ישראל את המן. ואיך יאכלו היהודים הנשמרים מכל רע את נבלת התלוי, ואל הכלב לא ישליכו אותו?

יקטן: גם זו ראיתי אני, וכבר תירץ הקושיא הזאת בלעם בן בבי בשם אביו: כי מה שאמרה התורה ויאכלו את המן. היא אזהרה וציווי לנו שנאכל בימי הפורים הללו מאזני המן - הן המה הרקיקים הנעשים בסולת בלולה בשמן, וזהו שאמר אחרי כן וטעמו כצפיחית בדבש.

יאיר: יפה פירוש בן ביבים זכרו לטוב!

יהודה סומו, צחות בדיחותא דקידושין

מנהגים באוזני המן

אוזני המן

יש שנהגו להשאיר מאוזני המן ולאכולם בשבתות בין פורים לפסח[2].

מנהג נוסף הוא לאכול בערב פסח סעודה חלבית של חמץ, ושומרים אזני המן מפורים לסעודה זו.[3]

אוזני המן עם מילויים שונים: למעלה - פרג; מימין - ריבת משמש; משמאל - ריבת תות.

הסבר אפשרי למנהגים אלו הא בכך שכשם שמבערים את החמץ בערב פסח כך יתבער כוחו של המן וממשיכי דרכו[4].

שמות המאפה

בעברית ניתן למאפה השם אוזן המן (בריבוי: אוזני המן), ככל הנראה בגלל הדמיון של השם ביידיש המן טאַש, וכיוון שצורתו מזכירה במשהו את מבנהָ של האוזן. כדי להקל על הדוברים את הסיבוכיות בהוספת תווית היידוע לשם המאכל (האוזן המן לעומת אוזן ההמן) או בהטייתו ובספירתו (אוזן המן אחד לעומת אחת), הציע הבלשן יצחק אבינרי את התחדיש אָזְנְמָן ב-1962. לפי עדותו, החידוש הילך בחוגים פדגוגיים בישראל וזכה לאהדתו של הסופר לוין קיפניס.[5]

הבצק מעוצב בצורת כיסנים, ומכאן שמו ביידיש המן טאַש ("כיס המן", נהגה: homen tash). בגרמנית נקרא המאפה מוֹן-טאשֶה (Mohntasche), כלומר "כיס פרג", ומשערים שזה היה שמו המקורי גם ביידיש, שפתם של היהודים האשכנזים (מאָן טאַש, על-פי הכתיב ביידיש).

באנגלית[6] אוזני המן נקראות הָמָנְטַאשֶן (Hamantaschen).

יש אומרים שמנהג אכילת אזני המן נוצר כהנגדה למנהג אכילת "אוזני יהודה" [7] על ידי הנוצרים לפני חג הפסחא[8]. הנוצרים היו מתכוונים בזה לסימן רע לכל היהודים, וכן יש מהם שהיו קוראים להן אוזני היהודי בלשון כללית [9] [10].

בדומה לעלילות הדם הידועות בערב פסח על עירוב דם גויים במצות של חג הפסח, היו שהעלילו כך גם על אוזני המן. כך באמצע פרשת דמשק בשנת תר, ושוב בשנת תרו, טענו שבחג הפורים היה על היהודים לבצע רצח לזכרון שנאתו של המן, ואם הצליחו להרוג נוצרי היה הרב אופה את דמו בעוגיות משולשות שהוא ישלח כמשלוח מנות לשכניו הנוצרים. וכן בשנת תרחצ הואשמו היהודים שוב ברצח מבוגרים נוצריים והוצאת הדם שלהם בכדי לערב בעוגיות המשולשות שאוכלים בפורים [11].

אמר אדמו"ר מוהר"ז מקרעטשניף, משום מה קוראים לאזני המן באידיש "המן-טאש"? כדי שיהי לישראל את כיסו של המן, (כי כיס באידיש הוא "טאש"), היינו העשרת אלפים ככר כסף. והוסיף, דמשום כן כתוב במגילה "היהודיים" עם יו"ד יתירה, כדי שלכל יהודי ויהודי בנפרד יהא העשרת אלפים ככר כסף שבכיסו של המן

ארבעה ארזים

מרכיביו והכנתו

הבצק המשמש להכנתם של אוזני המן הוא לרוב בצק פריך, אך קיימים גם אוזני המן מבצק עשיר יותר הנקרא בצק פּרֶסבורגֶר, שהוא שילוב של בצק פריך ובצק שמרים. צורת המאפה היא משולש בעל שלוש קרנות, ואותו מקבלים מקריצת עיגולים (חלקים או משוננים) מן הבצק, מזילוף המלית במרכז ומצביטה בעזרת שלוש אצבעות אל עבר המרכז תוך הידוק הקצוות. את הכיסנים מקובל למלא בפרג, אם כי כיום נפוצים גם אוזני המן ממולאים בחומרים נוספים, כגון שוקולד, בריבה, בתמרים, אגוזים וחלבה. בעבר היו גם אוזני המן שמולאו בשומשום.

מאכלי אחרים המסמלים את איברי המן

עדות שונות הכינו מאכלים שונים המסמלים אברים שונים של המן, לחלק מהמאכלים גרסאות שונות ושמות שונים לפי עדה.[12] [13] [14]

  • "שיני המן" - (דנטס די המן), שיניו המצהיבות והדביקות של המן הרשע.
  • "פולריקוס" - עיני המן או רגלי ונעלי המן.
  • פשפשי המן - ממתק שומשום.
  • שערות המן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בספר יפה ללב כתב, שהיה מנהגם לאכול בפורים מאכלי גבינה, מפני שהתורה שנמשלה בו, ופורים הוא יום מתן תורה, כדאמרינן במסכת שבת ד"הדר קבלוה מאהבה".
  2. ^ ביתו נאווה קודש - מנהגי בעלז[דרוש מקור], ספר תורת משה[דרוש מקור], "בשבילי המנהג" דבורקס[דרוש מקור]
  3. ^ דברי יששכר רוזנבוים[דרוש מקור], ובפר "מאיר החיים (ויז'ניץ) מובא שכך נהג האמרי חיים מויז'ניץ.
  4. ^ אוצר המנהגים ביאלא, הלכות אוזני המן בגיליון יסודות החינוך תצווה תשע"ה
  5. ^ מתוך דבר לילדים (השנה אינה ידועה); יד הלשון, 1964.
  6. ^ מיוחס בעיקר ליינגליש
  7. ^ Judas ears
  8. ^ אוזן יהודה היא פטרייה הדומה לאוזן אדם הגדלה על עצים רקובים, שעל אחד מהם תלה, לפי המסורת דת הנוצרים, יהודה איש קריות את עצמו
  9. ^ מילון ובסטר הגדול קורא לפטרייה זו גם בשם אוזני היהודי Jew's ears, ראה גם "אזני-יהודה"
  10. ^ לקסיקון השמות לאהרן מוריאל
  11. ^ פרופ' א' הורוביץ הובא בהלכות אוזני המן בגיליון יסודות החינוך תצווה תשע"ה
  12. ^ פיליס גלזר, מתוקים לפורים, באתר ynet, 12 במרץ 2003
  13. ^ הילה אלפרט, ‏אוכלות את המן, באתר ישראל היום, 1 במרץ 2023
  14. ^ https://www.danybar.co.il/פורים-של-ירושלים/


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26536077אוזן המן