ספר נחמיה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי חלוקת התנ"ך הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה החמישית לאלף הרביעי. הספר נכתב על ידי נחמיה בן חכליה, ראש יהודי הארץ באותה תקופה שמונה על ידי השלטון הפרסי.

ספר נחמיה כהמשך לספר עזרא

בדברי חז"ל לא נחשב ספר נחמיה כספר בפני עצמו, אלא הוא המשך של ספר עזרא ושני הספרים נחשבים כספר אחד במנין 24 ספרי התנ"ך, שהחלוקה ביניהם היא מלאכותית, בדיוק כשני ספרי שמואל, למשל, שמוזכרים בפי חז"ל כספר אחד לכל דבר.[1] פעמים רבות מציינים מפרשים מתקופת הראשונים את ספר עזרא כמקור לפסוקים שמקורם למעשה בספר נחמיה, עובדה המעלה תמיהה אם לא מביאים בחשבון את העובדה ששני הספרים נחשבים כספר אחד. החלוקה לשני ספרים היא מאוחרת יותר ומתחילה בתרגום הוולגטה. עם זאת מוכח מדברי חז"ל כי נחמיה כתב חלק זה מספר עזרא, גם מלשון הכתוב עצמו מוכח שהנביא שחיבר ספר נחמיה איננו הנביא שחיבר את ספר עזרא, כאשר רואים שספר נחמיה[2] חוזר לעסוק בקורות עזרא שכבר כתב את קורותיו בעצמו בספרו. הוכחה נוספת היא שיש נושאים רבים שחוזרים ונכתבים בספר נחמיה למרות שכבר נכתבו בספר עזרא, כגון[3] רשימת העולים מבבל.[4]

הגמרא[1] מבארת שהסיבה שספר נחמיה לא התייחד כספר בפני עצמו היא משום שהחזיק טובה לעצמו ואמר "זכרה לי אלוהי לטובה" כמה פעמים במהלך הספר[5] כהשתבחות על מעשיו הטובים. סיבה נוספת היא משום שדיבר בגנותם של חכמי ישראל שקדמו לו.

זמן כתיבת הספר ומחברו

הספר נכתב בתחילת ימי בית שני, וסוף הספר מתאר מאורע שהתרחש בשנת שלושים ושתים לארתחששתא השלישי, מאורע המתוארך לשנת ג'תל"ח,[6] [7].

ספר נחמיה נכתב ככלל על ידי נחמיה עצמו, ורוב הספר מסופר בגוף ראשון. עם זאת, יש מקומות בהם נחמיה מוזכר בגוף שלישי,[8] מה שמעלה את האפשרות, הנזכרת כבר בדברי תלמיד הרס"ג ועוד, שנחמיה לא כתב חלקים אלו, והם הוכנסו לספר מאוחר יותר, ייתכן שעל ידי אנשי כנסת הגדולה. לאפשרות זו של עריכה מאוחרת לספר, ניתן למצוא חיזוק בעובדה שהוזכרו בספר שמות אנשים כמי שחיו בימי דריווש השני.[9]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0