ספר נחמיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר נחמיה
נחמיה מביט בהרס חומות העיר ירושלים
נחמיה מביט בהרס חומות העיר ירושלים
נחמיה מביט בהרס חומות העיר ירושלים
תקופת התרחשות שיבת ציון
מספר פרקים 13
מספר פסוקים 373
סדרת ספרים כתובים
הספר הקודם ספר עזרא
הספר הבא דברי הימים
דמויות מרכזיות נחמיה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע לגבי תוכן הספר.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע לגבי תוכן הספר.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי חלוקת התנ"ך הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה החמישית לאלף הרביעי. רוב הספר נכתב על ידי נחמיה בן חכליה, ראש יהודי הארץ באותה תקופה שמונה על ידי השלטון הפרסי; שאר הספר מכיל תעודות שונות על התקופה (רשימת העולים, האמנה, מפת ההתיישבות), סגנון זה קיים גם בספר עזרא.

ספר זה לא נקרא בציבור באף חג בלוח השנה היהודי, אך קטעים ממנו משולבים בתפילה.

ספר נחמיה כהמשך לספר עזרא

בדברי חז"ל לא נחשב ספר נחמיה כספר בפני עצמו, אלא הוא המשך של ספר עזרא ושני הספרים נחשבים כספר אחד במנין 24 ספרי התנ"ך, שהחלוקה ביניהם היא מלאכותית, בדיוק כשני ספרי שמואל, למשל, שמוזכרים בפי חז"ל כספר אחד לכל דבר.[1] פעמים רבות מציינים מפרשים מתקופת הראשונים את ספר עזרא כמקור לפסוקים שמקורם למעשה בספר נחמיה, עובדה המעלה תמיהה אם לא מביאים בחשבון את העובדה ששני הספרים נחשבים כספר אחד. החלוקה לשני ספרים היא מאוחרת יותר ומתחילה בתרגום הוולגטה. עם זאת מוכח מדברי חז"ל כי נחמיה כתב חלק זה מספר עזרא, גם מלשון הכתוב עצמו מוכח שהנביא שחיבר ספר נחמיה איננו הנביא שחיבר את ספר עזרא, כאשר רואים שספר נחמיה[2] חוזר לעסוק בקורות עזרא שכבר כתב את קורותיו בעצמו בספרו. הוכחה נוספת היא שיש נושאים רבים שחוזרים ונכתבים בספר נחמיה אף על פי שכבר נכתבו בספר עזרא, כגון[3] רשימת העולים מבבל.[4]

הגמרא[1] מבארת שהסיבה שספר נחמיה לא התייחד כספר בפני עצמו היא משום שהחזיק טובה לעצמו ואמר "זכרה לי אלוקי לטובה" כמה פעמים במהלך הספר[5] כהשתבחות על מעשיו הטובים. סיבה נוספת היא משום שכאשר תיאר את פועלו כפחה הגון, סיפר בגנותם של הפחות הראשונות עד אותו הזמן.

גם הגמרא[6] מציינת פסוק המובא בספר נחמיה כמובא בספר עזרא, וכן בקרב יהודי ימי הביניים נחשב ספר נחמיה כחלק מספר עזרא, ורש"י מציין על מספר פסוקים שנמצאים בנחמיה כחלק מספר עזרא.[7]

זמן כתיבת הספר ומחברו

הספר נכתב בתחילת ימי בית שני, וסוף הספר מתאר מאורע שהתרחש בשנת שלושים ושתים למלך ארתחששתא (היו ארבעה מלכים בעלי שם זה, שני הראשונים מלכו יותר מ-32 שנה). בתארוך המסורתי מקובל לזהות את המלך כארתחששתא הראשון, ולתארך את זמן גמר כתיבת הספר לשנת ג'תל"ח.[8] מזווית המחקר, הספר מציב אתגרים רבים לתארוך בעקבות נקודות ציון היסטוריות ושימוש בביטויים המתאימים לתקופות שונות. השערות שונות מתארכות חלקים שונים של הכתיבה על פני טווח רחב של זמן - מהמאה ה-6 לפני הספירה, ועד למאה ה-2 לפני הספירה. חלקים שונים בטקסט לא יכלו, מזווית התפתחות השפה, להיכתב לפני שנת 515 לפני הספירה, וחוקרים רבים מתארכים את עיקר המאורעות למחצית השנייה של המאה ה-4 לפני הספירה, ולכל הפחות למאה ה-5 לפני הספירה.[9] נקודת המוצא במחקר, הנתמכת בממצאים רבים, היא שהספר הזה, נוצר בהדרגה, כאשר סופרים שונים בתקופות שונות הוסיפו וערכו חלקים שונים בספר, זאת לאורך מאות שנים, עד להגעתו לגרסה שאנו מכירים היום.[10]

ספר נחמיה נכתב ככלל על ידי נחמיה עצמו, ורוב הספר מסופר בגוף ראשון. עם זאת, יש מקומות בהם נחמיה מוזכר בגוף שלישי,[11] מה שמעלה את האפשרות, הנזכרת כבר בדברי תלמיד הרס"ג ועוד, שנחמיה לא כתב חלקים אלו, והם הוכנסו לספר מאוחר יותר, ייתכן שעל ידי אנשי כנסת הגדולה. לאפשרות זו של עריכה מאוחרת לספר, ניתן למצוא חיזוק בעובדה שהוזכרו בספר שמות אנשים כמי שחיו בימי דריווש השני.[12] יצויין כי בספר נחמיה[13] מופיעה תופעה יחידנית בתנ"ך, בה פסוק שלם מופיע רק במסורות מסוימות, ובאחרות איננו.

למרות הסדר המקובל במקרא ובמסורת היהודית, שעזרא קדם לנחמיה.

תיאור חומות ירושלים בספר נחמיה

תיאור אתרי החומות בנְחֶמְיָה ג[14]

ספר נחמיה כולל שלושה תאורים מפורטים של האתרים בחומות ירושלים של ימיו (כולל שערים, מגדלים, ואתרים נוספים): פרק ב[15] מתאר סיור לילי של נחמיה באזור הדרומי של החומות, פרק ג[16] כולל תיאור מפורט של כל חלקי החומה הנבנית, ופרק י"ב[17] כולל תיאור של שתי תהלוכות חגיגיות על החומות לציון סיום בניית החומה. מהלך החומות מוסכם בדרך כלל על החוקרים, אך רק שרידים של מספר שערים התגלו, ויש עדיין חילוקי דעות לגבי מיקום השערים ששמם נמסר בספר. למעשה, תיאורי מהלך החומות בספר נחמיה הם מהמקורות העיקריים להשערת המיקום היחסי של השערים והמגדלים, וזאת מכיוון שהתיאורים עוקבים באופן רצוף אחר אתרי החומה (בסיבוב כנגד השעון בפרק ג ומדרום לצפון בפרק י"ב).

  • שַׁעַר הַצֹּאן בצפון הר הבית שימש כנראה להבאת בעלי חיים לקורבן במקדש, ולכן אולי אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא שקיבל את האחריות על בניית החומה באזור זה.
  • שַׁעַר הַדָּגִים, המוזכר גם בספר צפניה, פרק א', פסוק י', מזוהה לרוב עם שַׁעַר אֶפְרַיִם המוזכר בספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק י"ג. הדרך שיצאה מהשער הובילה כנראה לנחלת אֶפְרַיִם והתפצלה גם מערבה לכוון יפו משם אולי הובאו הדגים לשוקי העיר.
  • שַׁעַר הַגַּיְא הוביל מערבה מעיר דוד לכוון ה"גיא" העובר מאזור שער שכם של היום ודרך רחוב הגיא בעיר העתיקה (אזורים שהיו מחוץ לחומות בימי נחמיה) ויורד ממערב לעיר דוד עד לנחל קדרון. בשנת 1927 גילה ז וו. קראופוט בחפירות מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל הבריטית שרידי שער מתקופת בית ראשון עם שרידי מגדלים משני צדדיו (בערך בנקודה 4 במפה). שער זה מזוהה על ידי רבים[18][19] כשער הגיא.
  • שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת שימש כמקום לשפיכת האשפה של העיר (מטה למדרון בכיוון גיא בן הינום הטמא). ממיקומו היחסי בתיאור חלקי החומה בנחמיה ג נראה שהשער אמור להמצא בדרום עיר דוד.
  • שַׁעַר הָעַיִן היה סמוך לבְּרֵכַת הַשֶּׁלַח שבתוך החומה ששימשה גם להשקיית גַן הַמֶּלֶךְ ממזרח לחומה הסמוכה. הבריכה נמצאת ליד היציאה של נקבת השילוח שבנה חזקיהו לקראת המצור של אשור (ממעיין הגיחון שנסתם ועד בריכת השילוח - ראו ספר מלכים ב', פרק כ'. בסמוך לשרידי שער כאן נמצאו מדרגות חצובות אל מחוץ לחומה - אולי "המַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד".
  • מקומו של שַׁעַר הַמַּיִם שנוי במחלוקת. בספר נחמיה, פרק ג', פסוק כ"ו הוא מופיע כנמצא ממזרח למגדל היוצא (מבית המלך העליון שבדרום הר הבית), בספר נחמיה, פרק ח' הרחבה ("הָרְחוֹב") שמול השער מוזכרת כמקום כינוס העם לשמיעת התורה, ובספר נחמיה, פרק י"ב הוא מוזכר כמצפון לשַׁעַר הָעַיִן. מקום השער במפה שכאן עוקב אחרי דעתו של עמיחי מזר[20] לפיה נמצא שער המים בחומה המזרחית סמוך למעיין הגיחון. המעיין נסתם מאות שנים לפני ימי נחמיה (ומימיו הוסבו לנקבת ולבריכת השילוח) וספק אם בכלל היה ידוע אז, אבל ייתכן שהקשר של השער למי הגיחון שרד בשמו הקדום של השער. אחרים[21] ממקמים את שַׁעַר הַמַּיִם במזרח הר הבית - כשער פנימי של מתחם המקדש סמוך לבית המלך.
  • החוֹמָה הָרְחָבָה שמזכיר נחמיה היא כנראה החומה שהקיפה את אזור ההגבעה המערבית (העיר העליונה, או אולי שכונת ה"מִּשְׁנֶה"). לפי עדויות ארכאולוגיות והיסטוריות היה האזור ממערב לעיר דוד מוקף בחומה לפחות מימי החשמונאים (כלומר כמה מאות שנים לאחר ימי נחמיה) אך לא היה מיושב יישוב עירוני לפני ימי החשמונאים. השכונה נקראה העיר העליונה בידי יוסף בן מתתיהו (בספרו - מלחמת היהודים). בעקבות חפירות באזור העיר העתיקה שנערכו אחרי 1967 התגלה קטע מחומה רחבה באזור הצפוני של קו החומה המשוער כפי שהוא מופיע במפה להלן. קטע החומה שהתגלה הוא מתקופת בית ראשון וקו החומה המשתמע ממנו נפגש עם הר הבית באזור המתאים לנקודה בה מציין נחמיה עצמו את מיקומה של חומה רחבה.[22] עובדות אלה חיזקו את ההשערה שאזור העיר העליונה היה מוקף חומה כבר מימי בית ראשון אך לא היה מיושב אז עדיין ביישוב עירוני צפוף. אחת ההנחות היא שחזקיהו הקים את החומה הרחבה כחלק מהביצורים שבנה כהכנה למצור האשורי - בניסיון להגן על אזור פרזות כפרי סמוך לעיר. יש המשערים שהעיר העליונה היא שכונת ה"מִּשְׁנֶה" בירושלים המוזכרת למשל בספר צפניה, פרק א' או כמקום מושבה של חֻלְדָּה הנביאה.[23]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ג עמוד ב'
  2. ^ ספר נחמיה, פרק ח'
  3. ^ ספר עזרא, פרק ב'; ספר נחמיה, פרק ז'
  4. ^ מבוא לפירוש דעת מקרא לספר עזרא ונחמיה[דרוש מקור]
  5. ^ למשל ספר נחמיה, פרק י"ג, פסוק ל'
  6. ^ סוכה לז, א
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף י"ב עמוד א' ד"ה צאו ההר, ובמצוין בגיליון הש"ס שם.
  8. ^ סדר הדורות[דרוש מקור]
  9. ^ The Hebrew Bible today: an introduction to critical issues (עמ' 210)
  10. ^ Old Testament survey: the message, form, and background of the Old Testament
  11. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוק כ"ו; פרק י"ב, פסוק מ"ז
  12. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב, פסוקים י"א-י"ב; פרק י"ב, פסוק כ"ב
  13. ^ בפרק ז', בין פסוק סז לפסוק סח
  14. ^ המפה מובאת מתוך מיפוי ספר נחמיה פרק ג, באתר עַלַמַּפָּה
  15. ^ ספר נחמיה, פרק ב'
  16. ^ ספר נחמיה, פרק ג'
  17. ^ ספר נחמיה, פרק י"ב
  18. ^ קדמוניות ירושלים, יוסף ברסלבי, באתר דעת
  19. ^ נתן שור, תולדות ירושלים, הוצאת דביר, 1987, כרך א, שער ב
  20. ^ נתן שור, ספר ירושלים - תקופת המקרא, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 2000, פרק 10, שמות שערים, עמוד 230
  21. ^ עולם התנ"ך - דניאל עזרא ונחמיה, הוצאת דודזון-עתי, 1994, עמוד 259
  22. ^ ספר נחמיה, פרק ג', פסוק ח'
  23. ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ב



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35517475ספר נחמיה