שעון שבת
שעון שבת הוא התקן הכולל שעון ומפסק המאפשר לתכנן מראש את זמני ההפעלה של מכשירי חשמל באמצעות שליטה על מעבר זרם חשמלי אליהם. ההתקן משמש גם כפתרון הלכתי לשליטה על מערכות חשמליות בשבת, כתחליף להדלקתם וכיבויים בידי אדם, דבר האסור על פי ההלכה. לפי עדות אחת[1], הוא הומצא בסוף המאה ה-19 על ידי אברהם שכט, לצורך שימושם של יהודים שומרי שבת בחשמל בשבת.
כיום נעשה שימוש רווח במונח זה כשם כולל לסוגים שונים של מתגי זמן לשימוש ביתי. הגרסה הנפוצה של שעון שבת הוא התקן מכני עם מחזור פעולה של 24 שעות. שעון שבת קיים בגרסה ללוח חשמל המאפשר לשלוט על חלקים של מערכת החשמל הביתית, ובגרסה המתחברת לשקע חשמל ומאפשרת שליטה על מכשיר בודד.
בשימושים שאינם קשורים להלכה היהודית, מכונה שעון השבת גם בשם "טיימר" או "קוצב זמן", כדי להבדילו משעון השבת המשמש את הציבור הדתי והחרדי בשבת ויום טוב, אף שהאחרון משמש לספירת הזמן לאחור.
השעון
שעון שבת הנפוץ ביותר פועל מכנית. הוא מורכב בלוח החשמל או על הקיר או מחובר לשקע ובו שעון עם או בלי מחוגים. סביב השעון הנתון במעגל, יש מערכת זיזים אשר באמצעותה ניתן לקבוע את שעת ההפעלה או הכיבוי. זיז המוכנס לתוך המעגל קובע הפעלה. זיז המוצא מתוך המעגל קובע ניתוק. ניתן להתקין מספר שעוני שבת במקביל, באופן שתהיה הפרדה בין השליטה על מערכות שונות, כך שמכשיר חשמל שונים יופעלו בשעון נפרד. קיימים גם שעוני שבת עם כוונון דיגיטלי המתבצע על ידי לחצנים.
שעון שבת שבועי יומי מכיל חוגה נוספת המחולקת ל-7, ומאפשרת שליטה גם לפי ימים. שעון זה משמש למשל למערכת צלצולים בבתי ספר.
שעון שבת אסטרונומי מכיל את המידע המלא על שעות השקיעה והזריחה, ומאפשר תכנות מראש של הפעלה וניתוק מערכות לכל ימות השנה. שעון זה משמש למשל להפעלה וכיבוי של תאורת רחובות.
כיום יש מכשירי חשמל ביתיים, כמו מזגנים, תנורי אפייה ובישול הכוללים תוספת מובנית של שעון שבת.
שעון שבת ביהדות
ערך מורחב – שעון שבת (הלכה)
שעון שבת, הוא פתרון הלכתי לכיבוי והדלקה מתוזמנים מראש של מכשירי חשמל בשבת ויום טוב, שנועד לחסוך את הצורך בפעולה ידנית של כיבוי והדלקת המכשיר החשמלי ביום השבת או יום טוב עצמו, דבר הכרוך לעיתים באיסור מלאכת מבעיר ומכבה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ העיתונאי והפעיל הקומוניסטי הפולני חיים שכט; מתוך רשימותיו שתורגמו על ידי הסופר יצחק קומם.
33436819שעון שבת