בגדי שבת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסיד ירושלמי לבוש בבגדי שבת ירושלמיים
ילדי ברסלב בבגדי שבת, מאה שערים

בגדי שבת הם בגדים מכובדים יותר מבגדי החולין, שאותם לובשים שומרי מצוות בשבת ובחג לשם תוספת החגיגיות והייחודיות של ימים אלו. הרבה נוהגים גם לצחצח את הנעליים או אף להחליף אותן בנעליים המיוחדות לשבת ולחג.

בציבור הדתי מתבטאת ההקפדה על בגדי שבת מיוחדים לגברים בדרך כלל בהליכה עם חולצה לבנה ומכנסיים כהות או בהירות, השונות ממכנסי החול. גם בציבור החרדי, שבו הגברים נוהגים ללכת במשך כל השבוע לבושים חולצה לבנה, חליפה שחורה ומגבעת, מקפידים על בגדים מיוחדים לשבת. בקהילות החסידים יש חליפה מיוחדת הנקראת בעקישע או קפוטה וכובע מיוחד לשבת - שטריימל, ובחלקן גם מכנסיים קצרים עם גרביים לבנות ארוכות (אברקיים).

מקור הדין

הנוהג לשנות בגדים לשבת מהווה חיוב הלכתי על פי התלמוד[1]: "'וכבדתו'[2] - שלא יהיה מלבושך של שבת כמלבושך של חול. אמר רב הונא: אם יש לו להחליף יחליף, ואם אין לו להחליף - ישלשל בבגדיו" (לפי רש"י - מנהג העשירים באותה תקופה היה לשחרר את קיפולי בגדיהם כלפי מטה, כדי להאריך את הבגד). מכאן נלמד להלכה שכיום אם אין לו להחליף, לכל הפחות ינקה או ישנה באופן מיוחד את לבושו של חול לקראת שבת. השוני בניקיון הבגדים ויופיים היה קיים כבר בימי חז"ל[3].

כמו כן נפסק בשולחן ערוך שטוב להיזהר שלא לצאת בשבת לרחוב כמו שהוא יוצא בחול, ללא מלבוש מיוחד שיזכיר לו ששבת היום ולא יבוא לחלל את השבת[4].

האר"י הסביר את הרעיון מאחורי ההכנות לשבת בכלל ובגדי שבת בפרט: "כל מי שרוצה להיכנס לפני המלך, קודם שייכנס צריך להתקין עצמו להראות לפני המלך בלבוש נאה, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק"[5]. הרבי מאפטא הדגיש, על בסיס "מדרש פליאה", את גודל השכר אפילו על ניקוי הנעליים בערב שבת, כסמל למספר העצום של מצוות שהאדם יכול לצבור בעולם הזה.[6] לפי ספר הזוהר, בשבת יש ללבוש בגדים לבנים, ואכן מנהג זה היה רווח בארץ ישראל. אולם משהגיעו החרדים מחו"ל הוא השתנה.[דרוש מקור] אצל מקובלים רבים נהוג גם כיום ללכת בבגדים לבנים בשבת.

השפעת בגדי שבת על בעלי החיים ותינוקות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ג עמוד א'.
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, פרק ד', הלכה ב' ותוספות בבא קמא, לז, ד"ה הרי.
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"א, סעיף ט"ז. ובשולחן ערוך הרב סעיף י"ד, על פי הכלבו סימן ל"א (ל, א).
  5. ^ הובא בסידורו של יעקב עמדין, חלק מוסך השבת . מהד' אלטונא 1745, עמ' של"ג ע"ב.
  6. ^ חיים אברהם דייטשמאן, רזין דאורייתא, ורשה תר"נ, דף ה', עמוד א.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0