אחד מי יודע

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחד מי יודע, נוסח ספרדי, תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966.

אחד מי יודע הוא פיוט הנכלל בהגדה של פסח ומושר לקראת סופו של ליל הסדר. הפיוט נכתב בימי הביניים, ולא ידוע שם מחברו.

אחד הטעמים לקביעתו בסוף ההגדה, הוא כדי לעורר את הנרדמים, ובפרט הילדים הקטנים, בשיר חידה שהכל יודעים את תשובותיו, ויש בכך מעין מקבילה ל"ארבע הקושיות" של תחילת הסדר[1].

מקור הפיוט

בכתב יד של סידור משנת 1406 נכתב כי הפיוט נמצא בבית כנסת של אלעזר מוורמיזא, בעל "ספר הרקח". הפיוט נדפס לראשונה בהגדות אשכנזיות ב-1590 (דפוס פראג).

נוסח הפיוט

בפיוט שלושה-עשר בתים, העוסקים במספרים 1 עד 13. לכל מספר מוקדש בית, ואורכם של הבתים הולך וגדל, משום שכל בית נוסף מכיל גם את כל המידע שנכלל בקודמו.

להלן הבית האחרון, הארוך ביותר:

שְׁלשָׁה עָשָׂר מִי יוֹדֵעַ? שְׁלשָׁה עָשָׂר אֲנִי יוֹדֵעַ: שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָא. שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָא, אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא, עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא, תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה, שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה, שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה, חֲמִשָׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, אַרְבַּע אִמָהוֹת, שְׁלשָׁה אָבוֹת, שְׁנֵי לֻחוֹת הַבְּרִית, אֶחָד אֱלֹקינוּ שֶׁבַּשָּׁמַים וּבָאָרֶץ

הגדה של פסח

בקהילות היהודיות השונות בחוץ לארץ היה נהוג לשיר את השיר גם בשפת המקום או בשפה היהודית השגורה במקום. הפיוט מושר בין היתר בלאדינו, חכיתיה, טורקית, יידיש, רוסית, ערבית יהודית ואיטלקית[2].

יש הנוהגים להתייחס אל השיר כאל שיר מעגלי ולסיימו בשירת הבית הראשון, להדגשת האלוקות.

נושאי הפיוט

  1. אלוקי ישראל
  2. שני לוחות הברית (ברוב הנוסחים בשפות זרות נמצאים במקומם משה ואהרון)
  3. שלושה אבות: אברהם, יצחק ויעקב
  4. ארבע אמהות: שרה, רבקה, רחל, לאה
  5. חמישה חומשי תורה: חמשת הספרים המרכיבים את התורה - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים
  6. שישה סדרי משנה: ששת חלקי המשנה - זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, טהרות
  7. שִׁבְעָה יְמֵי שַׁבָּתָא: שבעת ימי השבוע
  8. שְׁמוֹנָה יְמֵי מִילָה: שמונת הימים מהלידה ועד לברית המילה
  9. תִּשְׁעָה יַרְחֵי לֵדָה: תשעת חודשי ההיריון
  10. עֲשָׂרָה דִבְּרַיָא: עשרת הדיברות
  11. אַחַד עָשָׂר כּוֹכְבַיָּא: אחד עשר הכוכבים שראה יוסף בחלומו: "וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר, וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד, וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים, מִשְׁתַּחֲוִים לִי" (ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק ט')
  12. שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטַיָא: שנים עשר שבטי ישראל
  13. שְׁלשָׁה עָשָׂר מִדַּיָא: שלוש עשרה מידות הרחמים[3] הנכללות בפסוקים: "ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה" (ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק ו')

אחד מי יודע והנצרות

יש המבקשים לומר כי הגאונים מחברי ההגדה, הוסיפו שיר זה לסדר כדי להסיר מליבותיהם של משתתפיו את הדעות הזרות, של הדת הנוצרית החדשה.

אנו מאמינים כי ה' אלוקינו הוא אחד, ולא בשילוש בו מאמינים הנוצרים. לפיכך גם שניים = לוחות הברית, ושלוש = אבות.

האמהות הן ארבע: שרה, רבקה, רחל ולאה, ואין עוד אם מלבדן.

אצלנו על מנת ללדת תינוק יש צורך בתשעה ירחי לידה, ואין נולדים מרוח הקודש.

שמונה = ימי מילה - אין פטור מברית מילה.

שבעה = ימי שבתא, ואין לעקור את השבת ולהחליפה ביום ראשון[4].

במסמכי תיעוד של משפטי האינקויזיציה במיורקה ישנה אשה שנרצחה בעוון ששרה שיר זה ועל סמך זה התבררה יהדותה.


ראו גם

לקריאה נוספת

  • מנשה גפן, "אחד מי יודע", בספרו גילגולי מוטיבים בפולקלור ובספרות, ירושלים: ר' מס, תשנ"ב 1991, עמ' 171–203.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט אחד מי יודע, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. עדין שטיינזלץ, הגדה של פסח, הוצאת כרטא, 1979
    2. ראה אחד מי יודע במנגינות, שפות, ונוסחים בעדות השונות בקישורים חיצוניים
    3. מקור: אנציקלופדיה יהודית
    4. יום-טוב לוינסקי, ספר המועדים, כרך ב', עמוד 151