כרמלית (שבת)
כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת המפורטות בהלכה. הכרמלית היא בעיקרה מקום שלא יהא פַּחוּת מארבעה על ארבעה טפחים, ואינו מוקף במחיצות גמורות, ואינו מקום הילוך לרבים. בניגוד לשאר רשויות השבת, כרמלית היא רשות שתוקנה מדרבנן, שכן מדאורייתא היא נכללת בהגדרה של מקום פטור. כיום, רוב השטחים הפתוחים נחשבים לכרמלית (כל זמן שלא הוקפו בעירוב). כל דיני הכרמלית הם מדרבנן, ועיקריה הם איסור הוצאת והכנסת חפצים מהכרמלית לרשות היחיד ולרשות הרבים, ואיסור הולכת חפץ יותר מד' אמות בתוך הכרמלית.
פירוש השם כרמלית הוא כ-'ארמלית', היינו כאלמנה, שאינה לא נשואה ולא רווקה, כלומר הכרמלית אינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד[1]. פירוש נוסף הוא שכרמל היא מילה נרדפת ליער, שגם הוא לא רשות היחיד ולא רשות הרבים (וזה גם מקור שמו של הר הכרמל - הר היער)[2].פירוש נוסף הוא שכרמל היא צירוף המילים רך ומל כלומר לא לח ולא יבש אלא בינוני כמו כרמל המובא בתורה[3].
סיבת גזירת רשות הכרמלית, היא כדי שלא ייווצר בלבול בין רשות הרבים שבה אסור לטלטל, לבין מקום פטור, שבו מותר לטלטל ללא הגבלה, וגזירה זו הפכה מקומות רבים שנחשבו למקום פטור, לכרמלית.[4]
גדרי כרמלית
כרמלית היא מקום שאינו מוקף מחיצות (שאז הוא רשות היחיד) וגם אינו מקום הילוך לרבים (שאז הוא רשות הרבים). דוגמאות למקומות שהם כרמלית הם שדה, ימים, נהרות ומדבריות. אין משמעות לבעלות על הכרמלית, שכן היא יכולה להיות שטח ציבורי, כגון סמטה קטנה או שטח פרטי כגון שדה.
מאחר שלפי שיטות רבות בהלכה כיום, על מנת ששטח יחשב כרשות הרבים, צריכים להיות בו 600,000 איש ביום, יוצא שחלק ניכר של השטחים הציבוריים כיום הם כרמלית, וניתן לטלטל בהם, לאחר שמתקנים אותם באמצעות עירוב ההופך אותם לרשות היחיד.
כרמלית יכולה להיות גם בתוך רשות הרבים, כגון שטח של ד' על ד' טפחים (כ-1,000 סמ"ר) בגובה או בעומק של בין ג' לט' טפחים (24–79 ס"מ), או שטח שמוקף מחיצות בגובה או עומק כזה, אולם כרמלית אינה יכולה להיות בתוך רשות היחיד, שאז היא בטלה לרשות היחיד.[5] דוגמה לכרמלית כזו היא תעלה נמוכה. שטח ברשות הרבים שאין בני רשות הרבים משתמשים בו, מכיוון שהוא אינו נוח, כגון קרן זווית, נחשב לכרמלית גם כן. רשות הרבים המקורה בגג, נחשבת גם כן לכרמלית.
כרמלית אינה יכולה להיות כלי המטלטל, אלא רק דבר המחובר לקרקע, כגון סלע, או שיח נמוך. ואם כלי הוא בגודל המתאים לכרמלית – הרי הוא בטל לרשות בה הוא עומד.[6]
במקרה שרשות היחיד הגדולה מבית סאתים (5,000 אמות מרובעות, כ-800 מטר רבוע) ואינה משמשת למגורים, כגון דיר גדול, השטח נחשב לכרמלית. וכן אם רשות היחיד אינה מוקפת במחיצות כהלכתה, היא נחשבת לכרמלית לחומרא, והיינו שדנים בה לחומרא גם את דיני רשות היחיד וגם את דיני כרמלית.[7]
דיני הוצאה מרשות לרשות בכרמלית
כל דיני הוצאה והכנסה בכרמלית הם מדרבנן, שכן מדין התורה, כרמלית היא מקום פטור (חוץ מרשות היחיד הנעשית כרמלית):
- מותר להוליך חפץ בתוך כרמלית במרחק של פחות מד' אמות (כ-180 ס"מ)
- מותר להעביר חפץ בין כרמלית לכרמלית כשהמרחק הוא פחות מד' אמות
- מותר להעביר חפץ מכרמלית למקום פטור
- אסור לטלטל חפץ או משא בתוך הכרמלית יותר מד' אמות (כ-180 ס"מ)
- אסור להעביר חפץ מכרמלית לרשות היחיד
- אסור להעביר חפץ מכרמלית לרשות הרבים
דינים שונים בכרמלית
- אוויר הכרמלית מעל לי' טפחים (80 ס"מ) נחשב למקום פטור, בדומה לדין הנוהג ברשות הרבים, מדידת י' טפחים מתבצעת ממקום שמתחלת הכרמלית, ולכן מבנה שגגו נחשב לכרמלית, עד גובה י' מרצפת הגג יקרא כרמלית, ויש שסוברים שלעולם אין שם כרמלית מלמעלה מי' טפחים מהקרקע[8]
- אדם או בהמה העומדים בכרמלית, נחשבים ככרמלית, אף שחלקם העליון עומד במקום פטור (אוויר הכרמלית מעל י' טפחים).
- כשחכמים גזרו על איסור טלטול בתוך הכרמלית, הם לא גזרו על טלטול חפץ העומד בכרמלית ועשוי להזיק את העוברים, כגון אבן שאפשר להיתקל בה, ולכן מותר לטלטלה למקום צדדי אפילו יותר מד' אמות, כדי לסלק את ההיזק.[9]
- אסור לטלטל בכרמלית טלטול של פחות מד' אמות מספר פעמים, שמא ישכח ויעביר יותר מד' אמות, אולם מותר לקבוצת אנשים להעביר מזה לזה פחות פחות מד' אמות, כיוון שיזכירו זה לזה שלא להעביר יותר מד' אמות (בדומה לדין ברשות הרבים).
- בימים ובנהרות, הנחשבים לכרמלית, אנו רואים את הכרמלית מגובה פני המים, ועד לי' טפחים מעל פני המים. מעבר לגובה זה – זהו מקום פטור.[10]
- רשות יחיד גדולה שאינה משמשת למגורים, ונחשבת לכרמלית לחומרא, מותר לטלטל ממנה לכרמלית אחרת (שהייתה מקום פטור) בתוך ד' אמות כאילו הייתה כרמלית שהייתה מקום פטור, אף שבמקורה היא רשות היחיד.[11]
- ישנה מחלוקת האם יש מקום פטור בתוך הכרמלית, או שמקום פטור בכרמלית בטל לכרמלית, כשם שהוא בטל לרשות היחיד.[12]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: דיני כרמלית בערוך השולחן |
- ,Catherine Hezser, "Between Public and Private: The Significance of the Neutral Domain (Carmelit) in Late Antique Rabbinic Literature". בתוך: Public and Private in Ancient Mediterranean Law and Religion, ולטר דה גרויטר, 2015.
הערות שוליים
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף לז
- ^ הקדמת פירוש קהתי למסכת שבת על פי התלמוד הירושלמי
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק א', הלכה א' הובא בתוספות, מסכת שבת, דף ו' עמוד א', וברמ"א סימן שמ"ה סעיף א'
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמו סעיף ז
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף מה
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף ט
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף לז
- ^ משנה ברורה, סימן שמ"ה, סעיף קטן ס"ו
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמו סעיף ט
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף מד
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמו סעיף י
- ^ ערוך השולחן אורח חיים שמה סעיף מה
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
32512502כרמלית (שבת)