תפילת שבע
תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).
תפילה זו כוללת את שלוש הברכות הראשונות והאחרונות מתפילת שמונה עשרה, וברכה מיוחדת באמצע המחליפה את חלק הברכות האמצעי.
ברכה אחת במקום הבקשות בחול
בשבתות ומועדים מוחלפת קבוצת הברכות האמצעיות בתפילת שמונה עשרה שעיקרה הוא בקשות במגוון תחומים בברכה אחת העוסקת בשבת ובמועד. הסיבה לכך היא האיסור על בקשות הנוגעות לצרכיו של האדם בשבת. במקום חלק זה, נקבעה ברכה אחת העוסקת בשבת וביום טוב.
הנוסח בשבת
נוסח הברכה האמצעית הוא פיוטי, והפתיחה משתנה בין תפילות השבת, אך הסיום ('רצה נא במנוחתנו') והחתימה ('מקדש השבת') קבוע.
- בערבית הברכה פותחת במילים: 'אתה קידשת את יום השבת לשמך', ונושא הברכה הוא בריאת העולם וקביעת השבת ליום מנוחה. נוסח האיטלקים (היום רק חלק מהאיטלקים): ומאהבתך.[1]
- בשחרית הברכה פותחת במילים: 'ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו', ונושא הברכה הוא הציווי על השבת במעמד מתן תורה.
- במוסף: הברכה פותחת בפיוט בסדר תשר"ק: תיכנת שבת רצית קרבנותיה. נוסח הרמב"ם, יהודי תימן בלדי (וחלק מקהלות שאמי) וחלק מהספרדים: למשה צוית על הר סיני מצוות שבת זכור ושמור. נושא הברכה הוא קרבן מוסף שהיה קרב בבית המקדש בשבת.
- במנחה: פותחת הברכה במילים: 'אתה אחד ושמך אחד', ועוסקת בשבת של לעתיד לבוא.
בתקופה הראשונים, היה נוסח חילופי "הנח לנו אבינו" שהיה נהוג בקצת קהלות; בקהילות יהודי תימן בלדי אומרים נוסח זה אחרי "אתה אחד".[2]
היו שנהגו גם בשבת לפתוח את הברכה האמצעית באתה בחרתנו מכל העמים.[3]
הקטע המסיים את הברכה משותף לכל תפילות השבת והוא פותח במילים: 'רצה (נא) במנוחתנו', וחותם ב'מקדש השבת'. קודם לו ישנו קטע נוסף המתחיל ב'ישמחו במלכותך'. קטע זה נאמר לפי רוב הנוסחאות בתפילת שחרית ומוסף, ויש אומרים גם בערבית, אך לא במנחה; בנוסח אשכנז, קטע זה לא נאמר אלא במוסף בלבד. המשפט קודם לחתימה שונה בין הנוסחאות. נוסח הספרדים הוא "וינוחו בה כל ישראל מקדשי שמך". נוסח אשכנז המקורי (בכל סידורי אשכנז עד המאה ה-17) הוא "וישמחו בך ישראל אוהבי שמך". בנוסח איטליה גורסים "וישמחו בך כל ישראל מקדשי שמך", ובנוסח תימן "וינוחו בם כל ישראל אוהבי שמך". בנוסח רומניא גרסו "וינוחו בו כל ישראל המקדשים את שמך", ובנוסח קטלוניה "וינוחו בו כל זרע ישראל מקדשי שמך". מאז המאה ה-17, רוב רובם של קהלות אשכנז אמצו את נוסח הספרדי, וגם אמצו שינוי קל בין התפילות: 'וינוחו (בתפילת ערבית: 'בה', בשחרית ומוסף: 'בו', במנחה: 'בם') (בנוסח אשכנז משמיטים תיבה זו, אבל בנוסח ספרד אומרים אותה: כל) ישראל מקדשי שמך'; ההבדל בין כינוי השבת בלשון נקבה, זכר או רבים מבוסס על רעיונות קבליים[דרוש מקור], ויש קצת קהילות שגורסים בכל התפילות בלשון נקבה.[4]
הנוסח במוסף של ראש חודש
בתפילת מוסף של ראש חודש החל בחול, הברכה האמצעית פותחת במילים: ראשי חודשים לעמך נתת, ולאחריה פירוט קרבן מוסף של ראש חודש. קטע החתימה פותח במילים: חדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה. חתימת הברכה: מקדש (בשבת: השבת ו)ישראל וראשי חודשים.
בראש חודש החל בשבת הברכה האמצעית פותחת במילים: אתה יצרת עולמך מקדם, כילית מלאכתך ביום השביעי. ברוב הנוסחאות, משמיטים אז את הבקשות של קטע "קדשנו במצוותיך וכו'". אמנם, בנוסח רומניא ובנוסח פרובאנס שמרו עליהם, והערוך השלחן טוען שנשמטו בטעות.[5]
הנוסח ביום טוב
בשלוש רגלים ערבית, שחרית ומנחה, פותחת הברכה האמצעית במילים: אתה בחרתנו מכל העמים, לאחר מכן מופיע הקטע האמצעי יעלה ויבוא. קטע הסיום פותח במילים: והשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדיך. חתימת הברכה היא: מקדש (בשבת: השבת ו)ישראל והזמנים.
בתפילת מוסף של יום טוב וחול המועד, לאחר הפתיחה: אתה בחרתנו מכל העמים, נאמר הקטע הפותח במילים "(ו)מפני חטאינו גלינו מארצנו", ולאחריו ברוב הקהלות אומרים פירוט קרבן מוסף של אותו יום טוב (בנוסח הספרדים ונוסח פרובאנס לא נוהגים לומר את פסוקים המוספים בחגים). אחר כך אומרים בקשה שהקב"ה יחזיר את העבודה למקומה ("או"א מלך רחמן רחם עלינו"), וממשיכים "והשיאנו" כבכל תפילות יום טוב.
הנוסח בראש השנה
בראש השנה, בערבית, שחרית ומנחה מתפללים תפלת שבע הדומה לרגלים, אלא שבמקום קטע "והשיאנו" אומרים "או"א מלוך על כל העולם כולו בכבודך". בנוסח איטליה אומרים גם והשיאנו.
במוסף, מתפללים תפילת תשע.
הנוסח ביום הכיפורים
סדר הקטעים בברכה האמצעית ביום הכיפורים משתנה בין המנהגים השונים. אצל הספרדים נאמרים הקטעים: אתה בחרתנו (נאמר בכל החגים), אלקינו ואלקי אבותינו מחול לעוונותינו (ייחודי ליום כיפור), יעלה ויבוא (בכל החגים ובראשי חודשים), אלקינו ואלקי אבותינו מלוך על כל העולם כולו (רק בראש השנה וים הכיפורים), קדשנו במצוותיך (שבתות וחגים). אצל התימנים הסדר שונה: אתה בחרתנו, יעלה ויבוא, מחול לעוונותינו, מלוך על כל העולם ולבסוף קדשנו במצוותיך. במנהגי איטליה ואשכנז הסדר זהה כמעט לתימן, רק שמשמיטים את הקטע מלוך על כל העולם ובאיטליה גם את קדשנו במצוותיך.
חתימת הברכה
לפי רוב הנוסחים: ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעוונותינו ולעוונות עמו (נוסח אשכנז ונוסח ספרד מוסיפים: בית) ישראל ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה, מלך על כל הארץ מקדש (בשבת: השבת ו)ישראל ויום הכיפורים.
לפי תימן בלדי: ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ מוחל וסולח לעונות עמו בית ישראל מקדש (בשבת: השבת ו)יום הכיפורים.
הטועה בברכת שבע
מתפלל שהתחיל בטעות את ברכת 'אתה חונן' (או אף מספר ברכות) במקום הברכה המיוחדת לשבת בערבית, שחרית, ומנחה - משלים את ברכת החול, ורק בסיומה חוזר לברכה המיוחדת לשבת. הסיבה לכך היא שאין איסור ממשי על אמירת ברכות אלו בשבת, ולכן יחיד שהתחיל אותם בטעות, יסיימם. בתפילת מוסף נחלקו הפוסקים אם מסיים את הברכה.[6]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אליעזר אלינר, הברכות האמצעיות של תפילות שבת, באתר "דעת"
- יעקב רוטשילד, תפילות שבע של יום השבת , באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, סדר תפלות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד, עמ' ח בהקדמה, ועמ' קכב בסידור עצמו שמביאים את שתי הנוסחאות.
- ^ תכלאל תורת אבות, חלק ימות השנה, בני ברק תשנ"ו, עמ' רס.
- ^ ספר המנהיג מהדורת רפאל עמ' ק"נ, בשם רש"י, ועוד, ראה מאמרו של נ. וידר "ישמח משה" התנגדות וסנגוריה, בתוך 'התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב' עמ' 295 והלאה.
- ^ כן הוא בסידורי רעדלהיים בפנים, ולמטה מצוין נוסח הישן "וישמחו בך כל ישראל מקדשי שמך" בשם מנהג פפד"מ.
- ^ אולם, אין שום ראיות שאי פעם היה חלק מנוסח אשכנז. יש קצת חצרות חסידיים (כגון חסידות וויז'ניץ) שאומרים קטע זה.
- ^ שתי הדעות מובאות בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן רס"ח, סעיף ב'.
| סדר תפילות יום הכיפורים | ||
|---|---|---|
| טרם החג | כפרות • תפילת מנחה עם וידוי • סעודה מפסקת | 
|
| ערבית | לך קלי תשוקתי/תפילה זכה • כל נדרי • תפילת שבע עם וידוי • סליחות • וידוי | |
| שחרית | תפילת שבע עם וידוי • וידוי • אבינו מלכנו • קריאת התורה והפטרה • ונתנה תוקף | |
| מוסף | תפילת שבע עם וידוי • עלינו לשבח • סדר העבודה • ברכת כהנים • סליחות • וידוי | |
| מנחה | קריאת התורה • תפילת שבע עם וידוי • סליחות | |
| תפילת נעילה | אשרי יושבי ביתך • תפילת שבע עם וידוי • חזרת הש"ץ • וידוי וברכת כהנים • סליחות • תקיעת שופר • לשנה הבאה בירושלים • תפילת ערבית • ברכת הלבנה | |
| פיוטי יום הכיפורים | אדיר ונאור • אזכרה אלקים ואהמיה • אל רחום שמך • אל תעש עמנו כלה • אלה אזכרה • אנשי אמונה אבדו • אראלי מעלה • אתאנו לחלות פניך • בטרם שחקים וארקים נמתחו • בן אדם מה לך נרדם • וכל מאמינים • ונתנה תוקף • יעלה תחנוננו • ישן אל תרדם • כי אנו עמך • כי הנה כחומר • כתר מלכות (פיוט) • לא-ל עורך דין • לך קלי תשוקתי • למענך אלוקי • מראה כהן • עת שערי רצון להפתח • קה שמע אביוניך • קל נורא עלילה • קמתי באשמורת • שבט יהודה בדוחק ובצער • שומר ישראל • שמע קולי • שנאנים שאננים • תמהנו מרעות • תתן אחרית לעמך | |
| שונות | יום הכיפורים בבית המקדש • שעיר לעזאזל • עבודת כהן גדול | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
34463669תפילת שבע