כלי המשכן
כלי המשכן הוצבו במשכן ושימשו למטרות שונות במסעות של בני ישראל במדבר, כלים אלו נישאו על ידי בני קהת. הציווי על יצירת הכלים, מופיע בפרשת תרומה ותיאור יצירת הכלים בפועל בהובלת בצלאל בן אורי, מופיע בפרשת ויקהל.
ארון הברית
ערך מורחב – ארון הברית
ארון הברית הוא הכלי החשוב ביותר שהיה במשכן[1]. בתוכו הונחו לוחות הברית והוא הוצב בקודש הקודשים. הוא היה עשוי משלושה ארונות: ארון עשוי זהב, המונח בארון עשוי מעצי שיטים שגם כן הונח בארון העשוי מזהב[2]. אורכו של הארון השלישי היה שתי אמות וחצי, רוחבו היה אמה וחצי וגובהו אמה וחצי[3]. הארון נישא על ידי מוטות עצי שיטים מצופים בזהב, שהוכנסו לטבעות זהב שנצקו לצידי הארון[4]. על הארון הייתה מונחת כפורת בעובי טפח[5] העשויה מזהב טהור שעליה היו שני כרובים בגובה עשרה טפחים[6]. את הארון היה עוטר כתר עשוי מזהב.
המנורה
- ערך מורחב – המנורה
מנורת הזהב הייתה מנורה בגובה 18 טפחים[7] שהוצבה בדרום אוהל מועד. במנורה הודלקו כל ערב 7 נרות על ידי הכהנים. היא הייתה עשויה מגוש אחד של זהב, בלי חיבורים של גושים נפרדים. עיצוב המנורה כלל צורות של כפתורים, פרחים וגביעים.
השולחן
- ערך מורחב – שולחן הפנים
השולחן הוצב בצפון אוהל מועד. הוא היה עשוי מעצי שיטים ומצופה זהב וכל שבוע הונחה עליו מערכת של 12 לחמים. אורכו של השולחן היה 2 אמות, רוחבו אמה אחת וגובהו אמה וחצי[8]. הוא נישא על ידי מוטות עצי שיטים מצופים בזהב, שהוכנסו לטבעות זהב שנצקו לצידי השולחן. את השולחן עיטר זר זהב.
מזבח הזהב
- ערך מורחב – מזבח הזהב
מזבח הזהב, הנקרא גם מזבח הקטורת, היה מזבח, שעליו הקטירו הכהנים פעמיים ביום את קטורת הסמים. הוא היה עשוי מעצי שיטים מצופים זהב והוצב במרכז אוהל מועד. אורכו היה אמה, רוחבו אמה וגובהו שתי אמות[9]. הוא נישא על ידי מוטות עצי שיטים מצופים בזהב, שהוכנסו לטבעות זהב שנצקו על פינות המזבח. את מזבח הזהב עיטר זר זהב.
מזבח העולה
- ערכים מורחבים – מזבח הנחושת, מזבח העולה
מזבח הנחושת, הנקרא גם מזבח העולה, היה המזבח שעליו הוקרבו הקורבנות. הוא היה עשוי מעצי שיטים מצופים נחושת אך את חללו מילאו באדמה[10] והוא הוצב במרכז חצר המשכן, מול פתח אוהל מועד. אורכו היה 5 אמות ורוחבו גם כן 5 אמות. בתלמוד[11] מובאת מחלוקת ביחס לגובהו, האם היה 3 אמות או 10 אמות. הוא נישא על ידי מוטות עצי שיטים מצופים נחושת שהוכנסו לטבעות נחושת שניצקו לצידי המזבח. למזבח היו עולים בעזרת כבש באורך 32 אמות שהוצב בדרום המזבח.
הכיור
- ערך מורחב – כיור (כלי המקדש)
הכיור היה הכלי בו רחצו הכהנים את ידיהם ואת רגליהם לפני עבודתם. הוא היה עשוי כולו מנחושת ועמד בעזרת בסיס מנחושת. מקומו היה בין כבש המזבח לאוהל מועד כך שהוא לא עמד ממש מול הפתח אלא דרומית אליו[12].
כלים נוספים
- ערך מורחב – כלי שרת
כלים נוספים רבים היו במשכן ושימשו לצורך פעולות שונות:
- קערות- תבניות בהם נעשה לחם הפנים.
- כפות- בזיכים, בהם הונחה הלבונה שליד הלחם.
- קְשָׂווֹת- חצאי קנים, עליהם הונח לחם הפנים.
- מְנַקִּיוֹת- מקלות ארוכים שהחזיקו את הקשוות[13].
- מלקחיים- שימשו להוצאת הפתילות מן המנורה.
- מחתות- מעין כלי קיבול, שימשו להוצאת האפר או הגחלים מן המנורה או מן המזבחות.
- סירים, יעים- שניהם שימשו להוצאת הדשן מעל מזבח הנחושת.
- מזרקים- כלים שבהם קיבלו את הדם מן הבהמות הנשחטות.
- מזלגות- נועדו להפוך את הבשר כשהוא על האש.
הכלים שהיו לצורך השולחן והמנורה היו עשויים זהב, ואלה שהיו לצורך מזבח הנחושת היו עשויים מנחושת.
מיקום הכלים וסידורם במשכן
לגבי מיקומם המדויק של חלק מהכלים כותב רש"י:
שלחן בצפון, משוך מן הכותל הצפוני שתי אמות ומחצה, ומנורה בדרום משוכה מן הכותל הדרומי שתי אמות ומחצה. ומזבח הזהב נתון כנגד אויר שבין שלחן למנורה, משוך קמעא כלפי המזרח, וכולם נתונים מן חצי המשכן ולפנים. כיצד? אורך המשכן מן הפתח לפרכת- עשרים אמה. המזבח והשלחן והמנורה משוכים מן הפתח לצד מערב עשר אמות.
מיקומו המדויק של המזבח נתון במחלוקת בתלמוד[14].
משמעות הסידור
הסברים רבים נכתבו על מיקום הכלים. לפי הרבה מפרשים, כל כלי מבטא ערך מסוים, כאשר הצבתם במשכן מבטאת את חשיבותו של כל דבר, אך יחד עם זה גם את מקומו בסדר העדיפויות[15]. למשל, הארון מסמל את התורה[16], השולחן, את העושר או המלכות[17] ומזבח הזהב את הכהונה[18]. בהשראה ממיקום המנורה בדרום, נאמר המשפט: ”הרוצה להחכים ידרים” (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ה עמוד ב').
לעומת זאת, הכוזרי[19] מסביר את מיקום הכלים על פי משל על גוף האדם. לדבריו, כמו שהנשמה לא יכולה לשרות בגוף אם הגוף לא מתנהל כראוי, כך במשכן, השכינה לא יכולה לשרות אם כל המערכות אינן פועלות כמו שצריך. הוא מסביר שהאוכל מזין את הגוף בשלושה מישורים. החלק ה"גס" שבו מתעכל בקיבה, החלק ה"צלול" מזין את הלב[20] וה"צלול שבצלול" (האדים שעולים מן הדם[21]) מזין את "רוח החיים"[22] שבאדם. כך זה גם במשכן. האש שעל מזבח הנחושת "מעכלת" את החלקים ה"גסים" במציאות- בשר הקורבנות- האש שעל מזבח הזהב "מעכלת" את הקטורת- ביטוי לנפש, השוכנת בלב- והאש שעל המנורה היא ביטוי ל"אור החכמה". הוא מאריך לבאר גם את יתר הכלים, גם כן על פי מבנה גוף האדם, כך שבסופו של דבר, כל המערכות עובדות כמו שצריך, כדי שתוכל השכינה לשרות.
כיסויי הכלים
בזמן המסעות במדבר, נושאי הכלים היו בני קהת. אולם, התורה מציינת שאסור לבני קהת לגעת בכלים עצמם, ”...ולא יגעו אל הקדש ומתו...” (ספר במדבר, פרק ד', פסוק ט"ו). לכן, התורה מצווה על הכהנים, שלהם מותר לגעת בכלים, לכסות את הכלים לפני שבני קהת ישאו אותם כדי שהם לא יגעו ממש בכלים. לכל כלי היו מספר כיסויים:
- את ארון הברית כיסו בעזרת הפרוכת, מעליה פרסו כיסוי העשוי מעור תחש ומעליו פרשו בד הצבוע בתכלת[23].
- את השולחן כיסו בעזרת בגד תכלת, עליו הניחו את כל כלי השולחן (ראה לעיל), עליהם פרשו בגד תולעת שני ואת הכל כיסו במכסה עור תחש[24].
- את המנורה כיסו עם בגד תכלת ומעליו פרשו כיסוי עור תחש[25].
- על מזבח הזהב פרשו בגד תכלת ומעליו כיסוי עור תחש[26].
- את כלי השרת ששימשו את מזבח הזהב נתנו לתוך בגד תכלת שכוסה במכסה עור תחש[27].
- את מזבח הנחושת כיסו בבגד הצבוע ארגמן, עליו הניחו את כל כלי המזבח (ראה לעיל) ומעליהם פרשו עור תחש[28].
הרמב"ן[29] מעיר שעל כל הכלים נפרש כיסוי עור תחש, משום שהוא נועד להגן מפני הגשמים. הכלי היחיד שנפרש עליו עוד כיסוי מעל כיסוי העור הוא הארון, זאת מפני כבודו של הארון שצריך שכיסויו העליון יהיה מפואר.
זמן יצירת הכלים
בתורה, הציווי על עשיית הכלים מופיע לפני הציווי על עשיית מבנה המשכן, אולם, בפרשת ויקהל כתוב שהמבנה עצמו נעשה לפני עשיית הכלים. כדי לתרץ קושיה זו כתבו חז"ל:
בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: "לך אמור לו לבצלאל, עשה לי משכן, ארון וכלים" הלך משה והפך ואמר לו: "עשה ארון וכלים ומשכן". אמר לו: "משה רבינו! מנהגו של עולם, אדם בונה בית ואחר כך מכניס לתוכו כלים, ואתה אומר, עשה לי ארון וכלים ומשכן? כלים שאני עושה, להיכן אכניסם? שמא כך אמר לך הקב"ה, עשה משכן, ארון וכלים?" אמר לו: "שמא בצל א-ל היית וידעת?"
כלומר, הסדר הנאמר בפרשת תרומה הוא הסדר שמשה אמר לבצלאל לעשות. בפרשת ויקהל נאמר הסדר שנעשה בפועל: קודם המבנה, שלתוכו הוכנסו הכלים. יש מפרשים שהסדר הנאמר בפרשת תרומה בא לבטא את חשיבותם של הכלים, שעיקר העבודה נעשית בהם[30].
הכלים כיום
לפי המסורת, לאחר הקמת בית המקדש הראשון בידי שלמה, נגנזו רוב כלי המשכן. התלמוד[31] מציין שהכלים נגנזו "תחת המחילות של ההיכל". מכון המקדש שיחזר כשבעים כלים על פי המקורות, ומוכנים לשימוש בבית המקדש. כלים אלו, מוצגים כיום ב"תערוכת כלי המקדש" ברובע היהודי בירושלים.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אוצר המשכן, מאת הרב מנחם מקובר
- ספר הכוזרי, מאמר שני, פסקאות כה-כח
קישורים חיצוניים
- שרטוטים של המשכן וכליו- אתר דעת
- תערוכת כלים של המשכן- אתר בית המקדש
- מצגת על כלי המשכן
- אתר מכון המקדש
- האורות שבכלים- משמעות סידור הכלים במשכן, מאמר מאת הרב אליעזר מלמד.
הערות שוליים
- ^ רמב"ן על ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק י', רשב"ם שם וראה ספר הכוזרי מאמר שני, כח'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ע"ב עמוד ב'.
- ^ ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק י'.
- ^ ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק י"ב עד פסוק ט"ו.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ה' עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ה' עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף כ"ח עמוד ב'.
- ^ ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק כ"ג.
- ^ ספר שמות, פרק ל', פסוק ב'.
- ^ רש"י על ספר שמות, פרק כ"ז, פסוק ה' בסוף דיבור המתחיל "כרכוב המזבח".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ט עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ט עמוד א'.
- ^ ויש המסבירים הפוך: שהקשוות הם המקלות, והמנקיות הן חצאי הקנים.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף נ"ח עמוד ב'.
- ^ ראה את מאמרו של הרב אליעזר מלמד בנושא.
- ^ רש"י על ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק י"א בדיבור המתחיל "זר זהב" ורמב"ן בתחילת פרשת תרומה.
- ^ רש"י על ספר שמות, פרק כ"ה, פסוק כ"ד, תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ה עמוד ב'.
- ^ רש"י על ספר שמות, פרק ל', פסוק ג'.
- ^ מאמר שני, כ"ו.
- ^ נראה שכוונתו לדם שזורם ללב.
- ^ כך מסביר האוצר נחמד.
- ^ נראה שכוונתו לשכל.
- ^ ספר במדבר, פרק ד', פסוקים ה'-ו'.
- ^ ספר במדבר, פרק ד', פסוקים ז'-ח'.
- ^ ספר במדבר, פרק ד', פסוקים ט'-י'.
- ^ ספר במדבר, פרק ד', פסוק י"א.
- ^ ספר במדבר, פרק ד', פסוק י"ב.
- ^ ספר במדבר, פרק ד', פסוקים י"ג-י"ד.
- ^ רמב"ן על ספר במדבר, פרק ד', פסוק ד'
- ^ ראה רמב"ן על תחילת פרשת תרומה ועין אי"ה על הגמרא בברכות.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ט' עמוד א'.
| המשכן וכליו | ||
|---|---|---|
| מבנה המשכן | אוהל מועד • חצר המשכן • קרשי המשכן • יריעות המשכן • עמודי המשכן • קלעי החצר • אדני המשכן | 
|
| מָסַכִים | הפרוכת • מסך פתח אוהל מועד • מסך שער החצר | |
| כלי המשכן | ארון הברית • הכרובים • כפורת • המנורה • שולחן הפנים • מזבח הזהב • מזבח הנחושת • הכיור | |
| בגדי כהונה | מכנסיים • אבנט • כתונת • מצנפת/מגבעת • מעיל • אפוד • חושן • ציץ | |
| נושאי המשכן | שבט לוי • גרשון • קהת • מררי | |
| אדריכלי המשכן | בצלאל בן אורי • אהליאב בן אחיסמך | |
| משכנות | משכן משה • משכן גלגל • משכן שילה • משכן נוב • משכן גבעון | |
