טעימת התבשיל בערב שבת
 | |
| סיר חמין | |
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"א |
|---|---|
| מקורות נוספים | מגן אברהם ומשנה ברורה, סימן ר"נ, סעיף קטן א' |
.JPG)
טעימת התבשיל בערב שבת מובא בהלכה כמנהג של מצוה לטעום את תבשילי השבת בערב שבת. הראשונים נתנו לכך רמז בלשון תפילת מוסף של שבת "טועמיה חיים זכו", ממנה השתרש בשפת העם הכינוי טועמיה למנהג זה[1].
המקור
המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא המחזור ויטרי[2] המצטט ברייתא בשם תלמוד ירושלמי[3]:
תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.
הוא מבאר בכך את מליצת לשון הברכה של תפילת מוסף: “טועמיה חיים זכו”, כלומר הטועם את תבשילי השבת כבר מערב שבת יזכה לחיים. גירסה אחרת של הברייתא הובאה בספר מטה משה[4]: ”מצוה לטעום קודם השבת טעם תבשילי שבת לכבודה”.
המנהג הובא בספר שבלי הלקט[5] וצוטט בבית יוסף[6]. בעקבותיהם פוסק המגן אברהם ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”[7].
המנהג מובא גם בספרי הקבלה בשם האר"י[8], בספר חמדת ימים[9] מוצא לכך גם מקור בזוהר[10]. האריז"ל הוסיף שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים[11].
טעם המנהג
בטעם המנהג נאמרו מספר טעמים:
- כדי שלא יבוא לידי כעס ומריבה עם בני ביתו בשבת אם התבשיל יהיה מלוח או שרוף[12].
- משום עונג שבת - כדי לתקנם כהוגן לסעודת השבת שיהיו נאכלים לתאבון[13].
- משום כבוד שבת - שבכך מראה שמתכונן לשבת ומקבלה בסבר פנים יפות, וחפץ להכין לכבודה אוכל משובח[14].
- כמו המזמין מלך להתארח על שולחנו, שמוכרח לטעום קודם אם המאכל ראוי לאכילה[15].
- שלא יבואו לידי חילול שבת בהוספת תבלינים[16].
- יש שביארו את הצורך בטעימה על פי הגמרא [17] שמקשה על הפסוק "כל ימי עני רעים"[18][19], והאיכא שבתות וימים טובים (כלומר שאז יש לעני ימים טובים), מתרצת הגמרא ש"שינוי וסת תחילת חולי מעיים" כלומר כשאדם משנה מהרגלי האכילה שלו הדבר גורם לחולי במעיו, וכך אין לו עונג שבת כראוי. לפיכך יש לטעום בערב שבת כדי להרגיל את הגוף במאכלי שבת[20].
- הסבר על פי דרך החסידות נאמר, שבדומה למצוות סעודת מלווה מלכה, שעל ידה האדם מקבל בחול מקדושת שבת, כך הטעימה של ערב שבת משפיעה מקדושת השבת[21], או בסגנון אחר שמטרת הטעימה היא לחבר בין סעודות החול לסעודות השבת, בכדי שיושפעו מהם[21].
גדר המנהג
בין הפוסקים בדורנו יש שחקרו אם גדר המנהג הוא אמצעי כדי שיתוקן מאכלו כראוי, או שעצם הטעימה היא מצוה על פי הטעמים שהוסברו באחרונים, ותלו בכך מספר הבדלים הלכתיים:
המשנה ברורה[22] לאחר שהביא את הסבר המטה משה שהטעימה היא כדי לתקן המאכל כראוי, ציטט מספר שולחן שלמה[23] שכתב: "ומצוה לטעום מכל תבשיל בערב שבת ופשיטא בשבת" ודייק ממשמעות דבריו שטעימת התבשיל היא מצווה בפני עצמה ולא רק אמצעי, בדומה לאכילה בשבת. אך יש מן האחרונים[24] שהעירו שלכאורה כוונת בעל השולחן שלמה - שאם יש מצוה לטעום מערב שבת לטעום כל תבשיל כדי לראות אם הם מתוקנים, אם כן בוודאי שבשבת עצמה מצוה שיטעום מכל תבשיל שהכינו לכבוד שבת.
מספר הבדלים הלכתיים נתלו בדיון זה[25][26]. לדוגמה: אם די שיטעום אדם אחד מהתבשילים כדי שיראה אם המאכל מתוקן כראוי (אמצעי), או שמצווה על כל אחד לטעום ממאכלי השבת (מצוה); אם די שיטעם ממאכל אחד (מצוה), או שצריך לטעום מכל המאכלים (אמצעי); אם די שיטעם ויפלוט (אמצעי), או שצריך דווקא לבלוע את מה שהוא טועם(מצוה); אם זמן הטעימה הוא דווקא ביום שישי (מצוה), או גם לפני יום שישי מקיים המצווה (אמצעי); טעימה סמוך לשבת כשאי אפשר כבר לתקן את התבשיל אם זה מצוה (מצוה) או לא (אמצעי)[27].
הטעימה וסוגי התבשילים
אם כי מלשון המגן אברהם משמע שמצווה לטעום מכל התבשילים בערב שבת[7], כתב בשולחן ערוך הרב שזה רק הידור לאכול מכל מין תבשיל, אך לא מעיקר המצווה[28]. יש שכתבו שלהלכה די לסמוך על הנשים המבשלות שהן טועמות התבשילים לתקנם, אך מנהג החסידים לטעום בעצמם מתבשיל אחד של שבת, כי מלבד הטעם הפשוט יש בו בוודאי איזה טעם בדרך הסוד[29].
אמנם בליקוטי מהרי"ח כותב בשם סידור רבי שבתי, שאין לאדם לקבוע סעודה בערב שבת מבשר ויין, אולם הוא מוסיף על כך: "אך המנהג במדינת פולין, גם אצל הצדיקים ואנשי מעשה, דייקא לאכול בשר בסעודת ערב שבת", כשהוא תולה זאת בעניות ששררה אז, ולא אכלו בשר כי אם בשבת, הנהיגו לאכול קצת בשר בערב שבת, שלא יהא בשבת שינוי וסת. טעם נוסף נאמר לאכילת בשר, שהוא לכבוד עצם היום, שיש בערב שבת קדושה מסוימת[30]
הפרי מגדים[31] פסק שדי בטעימה ופליטה כי בכך מורגש אם יש צורך בתיקון התבשיל. אך יש שראו עניין לאכול ממש[32].
זמן הטעימה
בספר חסידים[33] נכתב שבערב שבת 'סמוך' להדלקת הנר יטעום תבשילו, ואחרונים[26] דנו אם המצוה מתקיימת בטעימה מהמאכל כבר באמצע השבוע, אך בפשטות המצווה היא ביום שישי דווקא שניכר שנעשית לכבוד שבת.
בתשעת הימים וביום צום
פוסקי ההלכה דנו אם מותר לטעום בערב שבת שבתשעת הימים ממאכלי הבשר שהוכנו לכבוד השבת, שהרי אסור לאכול מאכלי בשר בתשעת הימים[34]. יש שכתבו[35] שאפשר לטעום את התבשיל בפיו אבל לא לבלעו, אלא יפלוט לאחר שטעם טעמו. ויש שהקילו[36] לטועמו מעט כפי הצורך, משום שאין בטעימה זו משום אכילה של שמחה, שזוהי מהות האיסור בימים אלו. ויש שהתירו לאיש הרגיל בכך במשך כל השנה, כיון שאין כוונתו בטעימת התבשיל אלא לקיום המצווה[37].
ביום צום מותר לטעום את האוכל, אך לא לבלוע, אלא לפלוט מיד[38].
מנהגים שונים
- בשולחן הטהור מובא[39] שנהגו אנשי מעשה לומר בשעת הטעימה "טועמיה חיים זכו".
- יש שכתבו שערב יום טוב דינו כערב שבת לעניין זה[25].
הערות שוליים
- ^ ראו לדוגמה בשו"ת חות יאיר סימן ק"ס: ועל אשר שאלתני בערב שבת דג או דגים מדגים קטנים משום "טועמיה חיים זכו"
- ^ סימן קצ״א, בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת
- ^ אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו
- ^ חלק ד' סימן ת"ח
- ^ סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף
- ^ בית יוסף, אורח חיים, סימן רפ"ו
- ^ 7.0 7.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ר"נ, סעיף א'
- ^ בשער הכוונות בענין טבילת ערב שבת
- ^ חמדת הימים חלק א, שבת קודש, אות קמ"א- קמ"ב
- ^ בראשית דף מ"ח עמוד ב'
- ^ שער הכוונות בענין טבילת ערב שבת
- ^ מחזור ויטרי סימן קצ״א, בפירושו על ברכת ״תכנת״ של תפלת מוסף. הוא כותב שניתן ללמוד זאת מהטעם שנתקנה הדלקת הנר משום שלום בית, ועל אחת כמה וכמה שתיקון האוכל כדי צרכו נצרך עבור שלום בית
- ^ מטה משה חלק ד' סימן ת"ח
- ^ האריז"ל בשער הכוונות בענין ערב שבת
- ^ רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, אורח חיים, סימן רפ"ו, סעיף ב'
- ^ רבי יהושע נויבירט שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ב, הערה רל"ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"א עמוד א'
- ^ ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק ט"ו.
- ^ בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"י עמוד ב' מביא זאת מספר בן סירא.
- ^ רבי חיים אלעזר וקס נפש חיה סימן רמ״ט
- ^ 21.0 21.1 רבי אהרן ראטה שלחן הטהור מאמרי שבת הקודש.
- ^ משנה ברורה אורח חיים סימן ר"נ סעף א' בשער הציון אות ח'
- ^ לרבי שלמה זלמן מירקש, שלחן שלמה, באתר היברובוקס
- ^ רבי ניסים קרליץ, חוט שני חלק א פרק ד' סעיף קטן א', עמוד נ״ט; הרב ישראל דוד הארפענעס, נשמת שבת סימן ר"נ אות קל"ה
- ^ 25.0 25.1 רבי ניסים קרליץ, חוט שני חלק א פרק ד' סעיף קטן א', עמוד נ״ט
- ^ 26.0 26.1 הרב גמליאל הכהן רבינוביץ קובץ מה טובו אהליך ב' דף ק"ט- קי"א
- ^ בספר הלכות שבת בשבת (הרב משה מרדכי קארפ) פרק א הערה 38 הוכיח מדברי הפרי מגדים דגם אם הטעם כדי לתקן המאכלים מכל מקום יש מצוה על כל אחד ואחד ולא רק על המבשל
- ^ בלשונו: יש לטעום התבשילים, ו׳טוב׳ לטעום מכל תבשיל ותבשיל
- ^ רבי ישראל חיים פרידמן, לקוטי מהרי"ח, סדר ערב שבת; רבי חיים אלעזר שפירא, נמוקי אורח חיים אורח חיים סימן ר"נ.
- ^ משמרת שלום', פרק ה' הלכה י'.
- ^ אורח חיים סימן ר"ן
- ^ הרב גמליאל הכהן רבינוביץ, קובץ מה טובו אהליך
- ^ סימן ק״נ
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"א, סעיף ט'
- ^ רבי שמעון סופר (ה'תר"י), התעוררות התשובה, חלק ב' סימן קס"ט.
- ^ רבי שמואל הלוי וואזנר קובץ מבית לוי חלק י"ג עמ' מט
- ^ רבי בן ציון אבא שאול אור לציון חלק ג', סימן כ"ו, תשובה ד'
- ^ בן איש חי, לך לך, שנה ב' אות ז'
- ^ מאמרי שבת הקודש
| סדר השבת | ||
|---|---|---|
| ערב שבת | מנחה של יום חול • טעימת התבשיל בערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות | 
|
| ליל שבת | קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת | |
| יום השבת | תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית • סעודת רבי חידקא | |
| מאכלי שבת | חלה • דגים • קוגל • גאלע • חמין • געפילטע פיש | |
| מוצאי שבת | תפילת ערבית לחול • הבדלה • מלווה מלכה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.