קדמוניות היהודים
 |
חסר בערך זה מידע יהודי/תורני מהותי. פירוט: הערך כתוב באופן מגמתי, דעת חכמי היהודים לגבי הספר ולגבי כותבו לא מובאת כלל.
| |
| חסר בערך זה מידע יהודי/תורני מהותי. פירוט: הערך כתוב באופן מגמתי, דעת חכמי היהודים לגבי הספר ולגבי כותבו לא מובאת כלל. |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | יוסף בן מתתיהו |
| שפת המקור | יוונית |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 93 או 94 לספירה |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | מוסד ביאליק, מסדה |
| תאריך | 1944 (כרכים א-ב), 1963 (כרך ג) |
| תרגום | אברהם שליט |
| סדרה | |
| ספר קודם | מלחמת היהודים |
| הספר הבא | חיי יוסף |
קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία[1]) הוא ספרו השני[2] של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס. בספר זה, שנכתב בשלהי המאה הראשונה לספירה, סיכם יוסף את תולדות עם ישראל, מימי המקרא ועד ימי המרד הגדול ברומאים. הספר מהווה מקור חשוב להיסטוריה של עם ישראל (בעיקר לתקופה החשמונאית המאוחרת, התקופה ההרודיאנית ואילך), וכן מקור חשוב לתולדות ההלכה. כמו יתר כתבי בן-מתתיהו, הוא לא נכלל בספרות הרבנית. הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1864.
הספר
"קדמוניות היהודים" נכתב בשפה היוונית, וראה אור בסביבות שנת 94 לספירה. הספר כולל 20 פרקים (או כדברי יוסף - 'ספרים') והם מתארים את תולדות עם ישראל מתקופת המקרא ועד תחילת המרד הגדול בשנת 66. 10 הספרים הראשונים של הספר מקבילים למופיע במקרא עד לעלייתו של כורש, והשאר מתאר את תקופת בית שני עד לפרוץ המרד הגדול. עיבוד עברי קדום לספר זה הוא ספר יוסיפון שבטעות יוחס לסופר אחר.
יוסף הקדיש את החיבור לאדם פרטי, אפאפרודיטוס, שתמך בו בזמן כתיבתו. ייתכן והדבר מצביע על כך שיוסף לא יכול היה יותר להסתמך על תמיכתו של הקיסר, כפי שנעשה בזמן כתיבת חיבורו הראשון, "מלחמת היהודים".[3]
המניע לכתיבתו
יוסף מספר כי כבר בעת כתיבת ספרו הראשון על מלחמת היהודים עם הרומאים, החליט שברצונו לספר גם על מוצא היהודים וקורותיהם בזמן הקדום, על משה וחוקיו ועל המלחמות שקדמו למלחמה עם הרומאים, אולם מכיוון שמדובר בהיקף גדול מדי, הפריד את מלחמה זו לחיבור נפרד, הראשון שלו. הוא מספר כי למרות הפיצול, תקפו אותו במשך הזמן "היסוס ופקפוק" לתרגם נושא רחב כל כך לשפה זרה לו, אולם מספר אנשים, משום היותם חובבי היסטוריה, עודדו אותו להמשיך בעבודתו, ובראשם אפאפרודיטוס, שהעניק לו תמיכה רבה והספר הוקדש לו. יוסף מספר על התלבטויות נוספות בכתיבת הספר: אם אבות היהודים התירו בכלל למסור את הפרטים הללו לזרים, ואם ישנם אנשים ידועים בין היוונים, שמעוניינים בכלל לדעת את ההיסטוריה של היהודים.[4]
קשה לקבוע בוודאות מה הניע את יוסף לעמול במשך שנים ולעלות על הכתב את תולדות עמו. אחת הטענות המקובלות במחקר היא שהספר נכתב למטרות אפולוגטיקה והגנה על היהדות וכדי להציג יהדות "ידידותית למשתמש" לקוראים היוונים והרומאים. הספר, כמו רבים מכתביו האחרים של יוסף, נועד אם כן לקהל הקוראים הנוכרי דובר היוונית, שחי בתחום האימפריה הרומית, ואשר לדעתו של יוסף לא הכיר את התנ"ך, שכן סיפורי המקרא "אינם ידועים ברבים משום עתיקותם".[5] כתיבת הספר הזה מעידה על ייעודו של יוסף ברומא כסנגור על היהודים ועל היהדות בעולם הלא-יהודי.[3]
ניתוח הספר
יוסף נעזר בתנ"ך בכתבו את הספר, ככל הנראה, בתרגום השבעים, כך לפי הדוגמאות הרבות שהביא המתרגם פרופ' אברהם שליט במבואו הארוך. עם זאת הוא לקח מהתנ"ך רק סיפורים בודדים "מפה ומשם" באופן סלקטיבי, תוך וויתור כמעט מלא על ספרי הנביאים ועל ספרי השירה והחכמה של המקרא. כן הרשה לעצמו "לגזור ולהדביק" כראות עיניו ציוויים אלוהיים וחוקים הלכתיים, ולהציג רק חלק מהם. מטרתו המובהקת של יוסף הייתה להציג טקסט תנ"כי "נקי וזך" ברוח אפולוגטית, שביקשה להציג את אבות האומה ואת תרבותה באור חיובי ככל הניתן, ולהצדיק את מעשי האבות, וזאת לעיתים גם על חשבון דיוק בפרטי ההיסטוריוגרפיה התנ"כית. כך למשל בתארו את סיפור ירידת אברהם ושרה למצרים, מוצג אברם כאיש אמת, שרק "העמיד פנים כאילו הוא אחיה" של שרי, לעומת התיאור התנ"כי, ממנו משתמע שאברם אף שיקר למלך מצרים וטען בפניו כי שרי אחותו. יוסף גם שילב בסיפרו פרשנות מרחיבה של התנ"ך, לפיה אברם מוצג כאיש משכיל, המלמד את המצרים את תורת החשבון ושאר חכמות, וכן כבעל יושר אינטלקטואלי, שמחמתו יצא נגד התרבות האלילית שהכיר, ומכוחו מוכן לקבל כל רעיון, אם יוכח כנכון. אברהם מוכרז על ידיו כראשון המונותיאיסטים, "שהעז להכריז שקיים אל אחד יוצר כל" – איש אמיץ ובעל חשיבה עמוקה.
יוסף הרשה לעצמו להשמיט סיפורים משמעותיים בתולדות עם ישראל המופיעים בתנ"ך, כמו מעשה העגל ושבירת הלוחות, מי מריבה וצרעת מרים, ואחרים. כן ביקש להציג בפני הקורא הזר חיבור מתוקן, הכתוב ברוח המקום והזמן, ולכן שיווה לו אופי הלניסטי-רומי מובהק, הכולל תיאור פסיכולוגי של הנפשות הפועלות (רגשותיהן, מחשבותיהן וכו'), או ציטוט נאומים חוצבי להבות מפי גיבורים, המושתתים על מיטב הרטוריקה הרומית. דבר זה בא לידי ביטוי, למשל, במילים ששם בפי יהודה בעמדו לפני יוסף, או בספרו מלחמת היהודים, שם ציטט כביכול את נאומו של אלעזר בן יאיר על המצדה.[6]
פרופ' אברהם שליט מניח כי יוספוס, שאולי לא סמך על שליטתו בשפה היוונית, נעזר ברטורים ובכותבים זרים, כדי להבטיח את קריאותו של הטקסט, ומכאן שזו הייתה חשובה בעיניו יותר מהעברת הפרטים המדויקים שאירעו בפועל. כן טוען שליט כי יוספוס "התאכזר ממש לצורה העברית של שמות המקרא, ושיווה להם צורה יוונית במידת האפשר והבלתי אפשר, והכניסם במיטת סדום של הנטייה היוונית בלי יוצא מן הכלל". מעשה זה מצביע אף הוא על חשיבות הצורה ועל "חיבוב" הטקסט על הקורא הנוכרי, על חשבון המסירה המדויקת. שינויים ודגשים אלה ואחרים מלמדים על עולמו התרבותי של יוספוס; על רצונו להגיש לקורא חומר קריא, מעמיק ו"זורם"; ועל שאיפתו לייקר את אבותיו ואת מקורותיו היהודיים בעיניו.
לדברי דוד פלוסר, על אף שיוסף בן מתתיהו השתמש לצורך כתיבת החיבור במקורות כתובים שהועמדו לרשותו, "הוא מגיע לרמת כתיבה כה גבוהה, עד שאין שום תחושה של קבלת מידע מכלי שני".[7]
לדעת שליט, כמודל ל"קדמוניות היהודים" שימש בין היתר חיבורו של דיוניסיוס מהליקרנסוס, "קדמוניות הרומאים".[8]
ב"קדמוניות היהודים" נמצא האוסף הגדול ביותר של תעודות בספרות היהודית העתיקה.[9] בין התעודות מצוטט מכתב של אנטיוכוס השלישי בנוגע להתיישבותם של חיילים יהודים בפריגיה ובלידיה,[10] והוא התיאור המפורט ביותר שנשתמר במקורות העתיקים על מפעל התיישבותי־צבאי סלאוקי.[11]
כתבי היד ומהדורות דפוס
הספר השתמר בידי הנוצרים בשפתו המקורית ותורגם עוד בתקופה קדומה לשפות רבות. כתב היד הקדום ביותר הוא בשפת המקור, יוונית, מהמאה ה-11 (חותם ספרייתי Ambrosianus 370 F 128) הנמצא בספריית אמברוסיאנה שבעיר מילנו באיטליה.[12]
הספר תורגם ללטינית כבר בסוף העת העתיקה. תרגום זה מיוחס להירונימוס או בן זמנו טיראניוס רופינוס, והספר בתרגום זה היה נפוץ מאוד באירופה הנוצרית בימי הביניים.[12]
ספר יוסיפון הכתוב עברית נכתב כנראה באיטליה במאה ה-11, ומבוסס על קדמוניות היהודים ועל מלחמת היהודים, אלא שהוא יוחס בטעות ליוסף בן גוריון. ספר יוסיפון זכה לתפוצה נרחבת, ואף נדפס לראשונה בשנת ה'של"ו (1476) עוד לפני הדפסת קדמוניות היהודים.[12]
הדפוס הראשון ביוונית יצא לאור בשנת 1544, ומהדורות נוספות ביוונית יצאו החל משנת 1611 ולכל אורך מאה השנים הבאות בקולון ולייפציג שבגרמניה, אוקספורד באנגליה וליידן בהולנד. מאה שנים קודם כבר החלו לתרגם את הספרים לצרפתית, גרמנית, ספרדית, וכאמור ללטינית. בשנת 1602 תומאס לודז' תרגם את הספר לאנגלית, במהדורה בת 800 עמודים ויותר. הספר תורגם לרוסית לראשונה בשנת 1781.[12][13] תרגומו של ויליאם ויסטון משנת 1737 הוא הנפוץ באנגלית, וקיימות מהדורות דפוס לאורך כל השנים עד ימינו אנו. כמו כן קיימים תרגומים חדשים לאנגלית (הנפוצה בהם בהוצאת Loeb Classical Library) וכן מהדורות מדעיות הכוללות השוואת הכתובים מהמקרא ובין כתבי היד, ואף מהדורה מקוונת, חלקם במסגרת הדפסת הברית החדשה.[14][15]
הביקורת על המחבר וספריו
ערך מורחב – יוסף בן מתתיהו#ספריו בראייה היסטורית
ישנן השגות באשר לעובדות מסוימות בספריו, בטענה שבן מתתיהו ביקש להחמיא לקיסרים הפלאביים שבקרבם ישב כמו כן הועלו נגדו טענות שיחסו למורדים היהודים הוא מגמתי וששאיפתו המרכזית היא להפריך את הטענה שהוא בגד בעם היהודי[16].
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ') מאשים את יוסף בן מתתיהו בהטייה מכוונת נגד היהודים ובעד בית הורדוס והרומאים. עיקר ההטייה בדברי יוסף בן מתתיהו, לשיטתו של הלוי, היא בהסתרות ובניפוח סגנוני של עובדות, כמו הדבקה הכינויים "מרד" ו"התקוממות" לכל אירוע קל ערך, בעוד בעובדות שכתב הוא נטה לדבוק באמת.[17]
בסתירה בין דבריו לדברי חז"ל כתבו רבותינו שיש להעדיף את גירסת חז"ל ששדבריהם נאמרו ברוח הקודש, מה שאין כן דבריו שנכתבו לפי דעתו ויתכנו בהם שיבושים[18]. אך יש שכתבו שיש ליישב הדברים באופן שלא יסתרו זה לזה[19].
כתיבת "קדמוניות היהודים" מעידה על ייעודו של יוסף ברומא כסנגור על היהודים ועל היהדות בעולם הלא-יהודי.[20]
הספר בתרגומיו לעברית החדשה
- יוסף בן מתתיהו, יוספוס פלויוס, קדמוניות היהודים. מתרגמים מיונית, עם מבוא והערות מאת אלכסנדר שור. ירושלים: ר. מס, ת"ש 1939-תש"ו. [ספרים א'-ח' בלבד]
- יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים (תרגם מהמקור היווני אברהם שליט וצירף מבוא, הערות, באורים, מפות ותמונות). כרך א': ספרים 1-6, כרך ב': ספרים 6-10, כרך ג': ספרים 11-20. ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ד 1944-תשכ"ג 1963. מהדורה חדשה: מוסד ביאליק, תשמ"ה 1985.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קדמוניות היהודים, בתרגום של קלמן שולמן, 1864-1911, באתר ספריא (רק ספר א' בעברית. השאר באנגלית)
- קדמוניות היהודים, בתרגום של קלמן שולמן, באתר גוגל ספרים (ספרים א-י)
- קדמוניות היהודים, תרגום קלמן שולמן, באתר על-התורה (רק ספר א' בעברית. השאר באנגלית)
- מהדורה אנגלית של קדמוניות היהודים, בוויקיטקסט האנגלי
- מהדורה יוונית של קדמוניות היהודים, בוויקיטקסט היווני
- בצלאל בר-כוכבא, כיבוש העיר שומרון בידי יוחנן הורקנוס: העילה להטלת המצור, היישוב היהודי בחבל עקרבא והריסת העיר סמאריה, קתדרה 106, דצמבר 2002, עמ' 7–34 (דיון היסטורי בסיפור כיבוש העיר בספר קדמוניות היהודים).
הערות שוליים
- ^ ההגייה ביוונית: יודאיקֵה ארכאיולוגִיה. "יודאיקֵה" במלרע (ההטעמה בהברה האחרונה), "ארכאיולוגִיה" במלעיל (ההטעמה בהברה הלפני אחרונה).
- ^ הספר נזכר בשני ספריו האחרים: חיי יוסף, פרק 76: "הנה נתתי בידך את כל ספרי קדמוניות"; נגד אפיון, מאמר שני, פרק יב: "כל זה ידוע לכל קוראי ספרי על דבר הקדמוניות".
- ^ 3.0 3.1 תרגום ליזה אולמן למלחמת היהודים ברומאים, מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 25.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר ראשון, הקדמה, פרק ב, סעיפים 9-5.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 14, פרק א, פסקה א, סעיף 2.
- ^ אברהם שליט, מבוא ל„קדמוניות היהודים”, עמ' LXI-LX ו-LXIII
- ^ דוד פלוסר, יוספוס פלביוס, אוניברסיטה משודרת, עמ' 56.
- ^ אברהם שליט, מבוא ל„קדמוניות היהודים”, עמ' XXVI-XXI.
- ^ מנחם שטרן, מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני, התעודות בספרות היהודית של תקופת הבית השני, עמ' 372.
- ^ קדמוניות היהודים, ספר 12, סעיפים 147–153.
- ^ ישראל שצמן, תולדות התקופה ההלניסטית, האוניברסיטה הפתוחה, יחידה 8, עמ' 125.
- ^ 12.0 12.1 12.2 12.3 הד הלחש: לאמינותו של עדות יוסף בן מתתיהו על יוחנן המטביל, מאמרה של קלייר ק' רוטשילד עמוד 273. בתוך הספר מחילה, המרה והטבלה: סוף התקופה העתיקה, יהדות ונצרות קדומים, עורכים דוד הלהולם, תור ווג ואחרים. הוצאת וולטר דה גרויטר, שנת 2011, ברלין ובוסטון. מסת"ב 978-3-11-024751-0 (באנגלית)
- ^ מהדורה זו של המתרגם הרוסי מנוילוב ספגה ביקורת רבה על שגיאות הבנה ותרגום, החל בכך שהתרגום נעשה במקורו מאחת המהדורות הצרפתיות.
- ^ הברית החדשה המבוארת - ט.י. קלונץ ואחרים, מסת"ב 978-0-9778737-1-5
- ^ המהדורה המקוונת בתוכנת אקורדנס, מאת ריק בנט, 30 בנובמבר 2011
- ^ ראה לדוגמא דורות הראשונים חלק ה'
- ^ דורות ראשונים, חלק ב', עמוד 700-701
- ^ ראה נצח ישראל פרק ה', באר הגולה באר ו' פרק י"ז. אור זרוע לצדיק (לרבי צדוק מלובלין) דף כ"ד עמוד ב. דורות הראשונים שם
- ^ צמח דוד חלק א' סימן תתכט
- ^ תרגום ליזה אולמן למלחמת היהודים ברומאים, מבוא מאת יונתן פרייס, עמ' 25, 34
34428695קדמוניות היהודים