סעודת יום שבת

סעודת יום השבת, היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת. הסעודה נערכת בבוקר יום השבת, לאחר תפילת שחרית ותפילת מוסף, מה שעשוי לדחות את תחילת הסעודה לשעות הבוקר המאוחרות.

חובתה וחשיבותה

בגמרא נקבע כי כבוד יום השבת עדיף על כבוד הלילה; מה שאומר, כפי שנפסק בשולחן ערוך, כי אדם שאין לו מספיק כסף כדי לקנות מצרכים גם לסעודת יום השבת וגם לסעודת ליל שבת, עדיף שיקנה את צורכי סעודת היום. אמנם במקרה שהכסף לא מספיק לו גם לקניית יין לקידוש של הלילה, עדיף שיקנה יין לקידוש הלילה מאשר שיקנה מזון לסעודת היום.

זמנה

את הסעודה עורכים בבוקר יום השבת, לאחר תפילות שחרית ומוסף. בקהילות בהן נמשכת התפילה עד חצות היום, דנו הפוסקים מה יעשו כדי שלא יעברו על איסור תענית בשבת.

סדר הסעודה ומנהגיה

קידוש

ערך מורחב – קידוש

לפני הסעודה יש לקדש על היין.

יש שנוהגים לאכול לאחר הקידוש עוגות או קוגל. בחסידות קוז'ניץ מכונה קוגל זה בשם שלום בית קוגל. אחד הטעמים למנהג אכילת העוגות לפני הסעודה הוא כדי לצאת את שיטת רבי חידקא הסובר שיש לאכול ארבע סעודות בשבת, ואכילה זו נחשבת לסעודה נוספת. טעם נוסף למנהג הוא כדי לצבור ברכות נוספות על מנת להשלים את מניין מאה ברכות שחייבים לומר בכל יום, בחסידות קרעטשניף נוהגים לאכול דגים אחרי קידוש במקום בתוך הסעודה.

נטילת ידיים ובציעת הפת

לאחר הקידוש נוטלים ידיים ומברכים ברכת "המוציא" על לחם משנה - שתי כיכרות לחם שלמות, ובדרך כלל חלות. בשעה שמברך מניח את אחת החלות גבוהה מהשנייה, ועל זו העליונה בוצע.

מאכלים

כמנה ראשונה נהוג להגיש בסעודה זו דגים. במספר חצרות חסידיות נהגו לאכלם מיד אחרי קידוש לפני נטילת ידיים, ובחסידות קרלין מגישים את הדגים כמנה אחרונה אחרי החמין.

למנה שנייה נהוג להגיש ביצה קשה מרוסקת עם בצל. יש המכנים מאכל זה בשם "ציבל" (מאידיש: בצל) ויש המכנים מאכל זה בשם "אייער מיט צוויבל" (מאידיש: ביצים עם בצל). ונלווים אליו כבד עוף (שלם או קצוץ) ורגל קרושה, בבתי האדמו"רים מגישים גם 'פאצעי' שהוא מאכל חם העשוי מרגלי בהמה או עוף, (בשונה מ'גאלע' המוגש קר)

מנה שלישית מכילה חמין (צ'ולנט), שעמו מגישים קוגל ומאכלים נוספים.

זמירות ופיוטים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. הסיבה היא: אין פירוט מספיק על כל סוגי הזמירות.

ערך מורחב – זמירות ופיוטים לשבת

נהוג לשיר בסעודה זו זמירות ופיוטים שמיוחדים לסעודת יום השבת.^{[דרושה הבהרה]} בקהילות האשכנזיות נהוג לומר את הפיוטים "אסדר לסעודתא" של האר"י, "חי ה' וברוך צורי", "ברוך ה' יום יום" ו"ברוך קל עליון". את שני הפיוטים הראשונים יש ששרים לפני הקידוש. יש שבמהלך הסעודה שרים גם קטעים מנוסח תפילות השבת ויש ששרים את שיר הייחוד ליום השבת המתחיל במילים "אז ביום השביעי נחת".

בסוף הסעודה מברכים ברכת המזון כמו לאחר כל סעודה שאוכלים בה לחם.

קישורים חיצוניים

• מאמר על סעודות השבת
• זמירות לסעודת יום השבת

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.