שערי תשובה
תבנית ספר ריקה
שערי תשובה הוא ספר מאת רבנו יונה גירונדי העוסק בתשובה ובכפרה על חטאים. ספר זה הוא שריד חלקי מספר גדול יותר שאבד, בשם "שערי צדק", שמוזכר בידי בני הדור שאחריו.[1] לא ידוע בוודאות אם נותרו שרידים נוספים.
הספר וחלקיו
הספר "שערי תשובה" נחלק לארבעה חלקים, או "שערים":
- השער הראשון מפרט את פעולות התשובה הנדרשות מהחוטא הבא לשוב. ביניהם מונה המחבר את החרטה, עזיבת החטא, היגון, שבירת התאוה הגשמית, הווידוי, התפילה ועוד.
- בשער השני מונה המחבר שישה גורמים המביאים את האדם לחזרה בתשובה: צרות, זקנה, מוסר, עיסוק בתורה, עשרת ימי תשובה וחשש ממוות פתאומי.
- השער השלישי אינו דן כמעט בנושא חזרה בתשובה, אלא בפירוט של עשרות מצוות ועבירות, מסודרים לפי חומרתן. המחבר עשה זאת כדי שידע השב בתשובה את "גודל כל חטא מחטאיו... כי לדעתו רוב העוון וגודלו, נפשו ירעה (=מרירה) לו, או אז יכנע לבבם ואז ירצו את עוונם".
- רבנו יונה מחלק את מערכת העברות לעשרה חלקים או "מדרגות", מן הקל אל הכבד. המדרגה הראשונה היא האיסורים מדרבנן, והעשירית היא העברות ש"אין לעושיהן חלק לעולם הבא". בשער זה דן המחבר גם במהותן של ארבע הכתות ש"אינן מקבלות פני שכינה".
- השער הרביעי מפרט את סוגי הכפרה הנדרשים לעברות השונות. ישנן עברות שדי בתשובה כדי לכפר עליהן, ישנן כאלו שיש להמתין גם לכפרת יום הכיפורים, ישנן כאלו הדורשות גם ייסורים, וישנה אף עברה שאינה מתכפרת אלא על ידי המוות. בשער זה מחדש המחבר, שיום הכיפורים אינו מכפר על כל העברות.
בנוסף כתב רבינו יונה קונטרס קצר בשם "יסוד התשובה" המהווה מעין תקציר הדרכה לחוזר בתשובה.
הסעיפים המחלקים את הספר
הספר מחולק לסעיפים לפי סדר הא"ב. חלוקה זו לא חוברה על ידי רבינו יונה, שכן היא חודשה בדפוס מאוחר וגם יש בה סתירה בינה לבין הכתוב[2].
הספר "שערי צדק"
כפי האמור, הספר הוא שריד לספר גדול יותר בשם "שערי צדק" שאבד. ישנם כנראה שרידים נוספים:
א. הספר "יסוד היראה" (קרוי גם ספר היראה) שנספח ברוב ההוצאות לשערי תשובה, הוא כנראה "שער היראה" מתוך שערי צדק. אך יש המפקפקים בייחוס ספר זה לרבנו יונה בכלל, וסבורים כי הספר חובר באשכנז או בצרפת, ושם מחברו לא נודע.[3]
ב. בפירושו הנודע של רבינו יונה לספר משלי מופיעים קטעים מתוך "שערים" והכוונה כנראה לציטטות מתוך ספרו שערי צדק.
ג. הספר "שערי העבודה" (בני ברק תשכ"ז), הוא לפי טענת המו"ל - רבי בנימין יהושע זילבר - מפרי עטו של רבינו יונה, ומהווה חלק נוסף מן הספר שערי צדק העלום. המו"ל טוען כי את הספר איתר בנו בכתב יד. בהוצאות מאוחרות של הספר הוא מביא הוכחות נוספות לזיהוי, ודוחה השגות שונות עליו. רבי יעקב ישראל קניבסקי סבר שהספר לא חובר על ידי רבנו יונה.[4] לעומת זאת, ישראל משה תא-שמע סבר שהזיהוי מבוסס וכי בעלותו של רבנו יונה על החיבור היא ודאית.[5]
סוגי מהדורות הספר
מהדורות מדעיות
- שערי תשובה - בהוצאת שפתי חכמים. המהדורה היא על פי דפוס ראשון ועל פי כתבי יד מדוקדקים, עם התייעצות בחכמי דור[6]. יש יתרון במהדורה זו: בסופה יש את הנספחים "חילופי נוסחאות" ו-"רשימת טעויות שבדפו"ר", בהם ישנם חילופי נוסחאות רבים מאוד, מכל הסוגים, על כל אורכו של הספר. מהדורה זו יצאה לראשונה בשנת תשמ"ט, והיא המהדורה המדעית הראשונה.
- שערי תשובה המבואר - בהוצאת עוז והדר. המהדורה היא על פי דפוס ראשון וכתבי יד, ויצאה לאור לראשונה בשנת תשע"ח. יש יתרון במהדורה זו: יש במהדורה נוסחים שאינם קיימים כלל בכל שאר הספרים האחרים (כולל מהדורות מדעיות)[7]. מהדורה מדעית זו נמצאת במלואה גם בספר שערי תשובה הלא-מבואר שבהוצאת עוז והדר, אף שהדבר לא מוזכר באותו הספר.
לקריאה נוספת
- יוסף ויכלדר, "ורבים השיב מעון", "המודיע" ט"ו אלול תשס"ו
קישורים חיצוניים
- ספר "שערי תשובה"
- סדרת שיעורים בשערי תשובה | הרב בועז שלום | אתר 'טעמו וראו'
- שערי תשובה, https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001762133/NLI, פאנו, שנת רס"ו, מתוך אוצר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ ראו למשל רבינו חסדאי קרשקש, "אור השם", מאמר ג חלק ב, כלל ב, פרק א.
- ↑ "התברר גם כן, כי חלוקת הספר לסעיפים חודשה באחד מן הדפוסים ואינה מרבינו יונה עצמו, ויש אשר החלוקה מפרידה בין הדבקים באופן שהמשמעות משתנה". (מתוך הסכמת הרב שלמה וולבה לספר שערי תשובה שבהוצאת שפתי חכמים)
- ↑ ראו: בנימין ריצ'לר, עלי ספר, ח, תש"מ, עמ’ 51-57; מ"מ הוניג, "על מהדורתו החדשה של ספר המשכיל", ירושתנו, ספר א, תשס"ז, עמ’ קצח-רא.
- ↑ "אורחות רבנו הקהילות יעקב" שכך מסר בנו רבי חיים קניבסקי.
- ↑ י"מ תא-שמע, "חסידות אשכנז בספרד: רבנו יונה גירונדי – האיש ופועלו", כנסת מחקרים, כרך ב: ספרד, מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד, עמ' 133 ועמ' 145–148.
- ↑ "במקומות מסופקים התיעצנו עם חכמי הדור שליט"א ובראשם מרן הגרא"מ שך שליט"א". ("נוסחת הספר", מן ההקדמה)
- ↑ דוגמא לכך נמצאת במשפט הראשון של הספר: "ולהשיב מעליהם אפו ולרחמם, והזהירם לשוב אליו". בעוד שבכל שאר הספרים הקיימים היום הנוסח הוא "ולהשיב מעליהם אפו, ולמדם והזהירם לשוב אליו".
שערי תשובה41791884Q6907501