חביבי י-ה חביבי

חביבי
	חֲבִיבִי יָהּ חֲבִיבִי ; הָאֵל הַמֶּלֶך הָרַחֲמָן; יִשְׁלַח מְשִׁיחוֹ הַנֶּאְמָן; אָב הָרַחֲמָן שְׁמַע קוֹלֵנוּ שְׁלַח בֶּן דָּוִד וְיִגְאֲלֵנוּ; נָשׁוּב לְצִיּוֹן עִיר קָדְשֵׁנוּ וְנִשְׁלֹט בָּהּ בְּיָד רָמָה שָׁמָּה נִתְאַסֵּף בְּעִיר הַבִּירָה; וּמֵחָדָשׁ יִשָּׁמַע קוֹל שִׁירָה; וְאָז נַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה בְּבֵית שׁוֹכֵן מְעוֹנָה רְאֵה בָּעֳנִי יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְהָשִׁיבֵם נָא לִגְבוּלֶךָ; וְאָז יֵרָאֶה כָּל זְכוּרֶךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה

חֲבִיבִי יָהּ חֲבִיבִי הוא פיוט ידוע שחיבר המשורר אשר מזרחי.

תוכן הפיוט

הפיוט, ידוע על שם הפתיח שלו "חביבי" המתייחס לקדוש ברוך הוא. על פי פרשנות הראשונים לשיר השירים הקדוש ברוך הוא מכונה "רֵע" של כנסת ישראל "אני לדודי ודודי לי".

הפיוט פופולרי במיוחד בקרב עדות המזרח והוא נושא תפילה לאלוקים שישלח את משיח בן דוד שיגאל את עם ישראל וישיב אותם לשליטה הרוחנית והפיזית בארץ ישראל ובירושלים עיר הקודש, בניית בית המקדש והדלקת המנורה בהיכל בית המקדש, בנוסף הוא מייחל לשיבת הקרבת הקרבנות בהר הבית בשלושת הרגלים.