עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת. המצווה כוללת חיוב לאכול ולשתות מאכלים ומשקאות מובחרים בסעודות השבת, וכן להתענג בתענוגי גוף ורוח נוספים. בנוסף כולל מושג זה איסור על צום בשבת.

כיום משמש השם גם ככינוי למסיבה המתקיימת בליל שבת ותוכנה העיקרי הוא שירת זמירות שבת ואמירת דבר תורה או שיחה בנושא כל שהוא, ומלווה בכיבוד קל, ומכונה בקיצור 'עונג שבת'.

מקור המצווה

על פי רוב הדעות, המקור למצוות עונג שבת הוא בנביאים, שם נאמר: ”אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר”. פסוקים אלו מתפרשים בתלמוד על חובת האדם לאכול מאכלים מובחרים בשבת:

במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין. רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו – הרי זה עונג.

— תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ח עמוד ב'

לפי דעות אחדות בראשונים, מקור מצוות עונג שבת הוא מן התורה: ”וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ” (ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק ג') היות שהביטוי "מקרא קודש" נדרש על ידי חז"ל כמרמז לכך שיש לקדש את השבת, לכבדה ולענגה.

החלוקה בין דברים שהם כבוד שבת לבין דברים שהם עונג שבת אינה חדה ומובהקת, אך לפי הגר"א כבוד שבת הם הפעולות הנעשות בערב שבת, ועונג שבת הם פעולות הנעשות בשבת עצמה.

התלמוד מאריך בתיאור שכרו של האדם המתענג בשבת. אחד הסיפורים הידועים המובאים בעניין זה הוא סיפורו של יוסף מוקיר שבת, שהקדיש ממון ומאמצים רבים להשגת דגים גדולים לסעודות השבת, וזכה במרגלית שמצא בבטנו של הדג שקנה.

חלק נרחב מזמירות השבת עוסקות בנושא זה. באחת הזמירות המושרות בליל שבת מופיע באחד הפיוטים הפזמון החוזר: ”להתענג בתענוגים, ברבורים ושליו ודגים” (מתוך פיוט "מה ידידות"). משורר אחר מעודד את האדם ללוות כסף לצורכי שבת: ”ולוו עלי בני, ועדנו מעדניי, שבת היום לה'” (מתוך פיוט שבת היום). כן מוזכר עונג שבת בחלק מנוסחיה של תפילת רצה והחליצנו וכן בפסקה "ישמחו במלכותך" מתוך ברכת קדושת היום הנאמרת בחלק מתפילות השבת.

עונג שבת בהלכה

להלכה מוטלת חובה על כל יהודי להתענג בשבת בכמה אופנים. העיקריים שבהם הם אכילה ושתייה, שינה ואף קיום יחסי אישות.

אכילה ושתייה

ערך מורחב – סעודות שבת

ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות במהלך השבת, אחת בערב ושתיים ביום, עם בשר ויין (במקום שתיים הרגילות ביום חול). בבואה לקבוע את חובת האכילה והשתייה בשבת, מבחינה ההלכה בין מצבים כלכליים שונים:

• אדם מבוסס מבחינה כלכלית - מחויב לקנות לסעודות השבת את מיטב המאכלים המקובלים בדורו ובמקום מגוריו, לפי יכולתו.
• אדם שמצבו הכלכלי אינו שפיר, אך ידוע לו שאם ילווה כסף לצורך השבת יוכל להשיב את ההלוואה בעתיד – עליו ללוות כסף ולקנות לפחות מאכל מכובד אחד לכבוד השבת. לאדם זה מובטח בהלכה ובאגדה כי ה' ישיב לו את ההוצאות שהציא למען עונג השבת.
• אדם עני שאף אם ילווה לא יוכל לפרוע את חובו – אל לו ללוות מאומה לצורך השבת, ועליו נאמר ”עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות”.

היות שחובת האכילה היא משום עונג, אדם חולה או מצטער פטור ממצוה זו.

חובת האכילה והשתייה בשבת מנוגדת לאפשרות לצום בשבת. יתירה מכך, אפילו צום חלקי נאסר, ולכן יש להקפיד לסעוד את סעודת השבת לפני חצות היום. כאשר אחת התעניות הקבועות בהלכה חלה בשבת, היא נדחית ליום ראשון שאחריה; זאת למעט תענית אסתר, המוקדמת ליום חמישי שלפני השבת, ויום כיפור הדוחה את השבת, אך תענית חלום מותרת אפילו בשבת.

עונג השבת ביום קודם לעונג השבת בלילה, ועל כן מי שאין לו די מזון על מנת להתענג גם בסעודת היום וגם בלילה, יתענג בסעודת היום. דין זה מכוון בעיקר למזון הנאכל קר או פושר (לדוגמה יין), בעוד לגבי מזון הנאכל חם ישנה מניעה מעשית לשמור חלק ניכר מסוגי המזון כשהוא חם ליום השבת, היות שהשארתו על גבי מקור חום מכניסת השבת ועד יום השבת עלולה להביא לחריכתו.

יחד עם המצווה על עונג שבת ישנה גם אזהרה שלא לקבוע סעודה ב'זמן בית המדרש', הזמן בו נערכת הדרשה לציבור בבית הכנסת.

שינה

שינה בצהריים לאדם הרגיל בכך, הרי היא בכלל מצות עונג שבת. על קיום עונג שבת בשינה מצאו הדרשנים רמז: שבת בראשי תיבות – שינה בשבת תענוג.

יחסי אישות

הרמב"ם כותב כי ”תשמיש המטה מעונג שבת הוא”. לכן לגבי קיום מצוות עונה אצל תלמידי חכמים נאמר "מלילי שבת ללילי שבת".

לימוד תורה

בספרות ההלכתית נדרש האדם להתענג בשבת גם על ידי לימוד תורה. על האדם לדאוג לכך שריבוי האכילה והשתייה לא יביא אותו למצב של חוסר יכולת להגות בתורה.

עונג שבת כשיקול במלחמה והפלגה

ישנו דין לפיו במידת האפשר אין מתחילים מצור על מקום יישוב אויב פחות משלושה ימים קודם לשבת, על מנת שתתיישב דעתם של אנשי המלחמה ולא יהיו מבוהלים עקב המצור החדש. דין זה הוא במידת האפשר, ואינו דוחה כמובן שיקולים מלחמתיים של פיקוח נפש.

דין דומה נאמר לגבי הפלגה בספינה, ולפיו אין יוצאים להפלגה ארוכה פחות משלושה ימים קודם לשבת, על מנת שדעתו של האדם תוכל להתיישב עליו עד אז, כנגד טלטול ההפלגה. דין זה הוא רק בהפלגה לדבר רשות ולא בהפלגה לדבר מצווה.

סעודת עונג שבת

סעודות שנערכות בליל שבת, לאחר סיומה של הסעודה הראשונה, נקראות בהשאלה "סעודת עונג שבת". מקובל להגיש בהן עוגות ועוגיות, פיצוחים ושתייה. סעודות אלו אינן נדרשות על פי ההלכה, מבנה הסעודות הללו הוא פחות פורמלי, ולא מקפידים בהן בהכרח על שירת זמירות שבת ואמירת דברי תורה.

ראו גם

• כבוד שבת

קישורים חיצוניים

• עונג שבת אמיתי באתר "בשבע"
• חובת עונג שבת באתר 'ויקיסוגיה'

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21989289עונג שבת