סברי מרנן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סָבְרֵי מָרָנָןארמית: הקשיבו, מורַי) היא פנייה של מברך ברכה אל ציבור השומעים שיוצאים על ידו ידי חובתם, ומשמעותה היא פנייה לשומעים להקשיב לברכה. פנייה זו יכולה להאמר בכל מקום בו מברך ברכה מוציא אחרים ידי חובתם, אך נאמרת בדרך כלל קודם לברכת בורא פרי הגפן: באמצע הקידוש וההבדלה, ולעיתים גם קודם לתחילת טקס חופה וקידושין הפותח בברכת הגפן. בקרב יהודי עדות המזרח מקובל להשיב לפנייה במילה "לחיים", ובקרב יהודי תימן- "לחיי".

המנהג נזכר לראשונה במדרש תנחומא, שבו נאמר: "וכן שליח צבור כשיש בידו כוס של קדוש או של הבדלה [והוא ירא מסם המות שלא יהיה בכוס], והוא אומר סברי מרנן, ואומר הקהל: 'לחיים', כלומר כי לחיים יהא הכוס"[1].

בהגהות לשולחן ערוך נאמר: "ויאמר סברי רבותי רוצה לומר סוברים אתם לצאת בברכה זו"[2].

בקיצור שולחן ערוך נאמר: "כשמברך על היין בתוך הסעודה, ויש שם גם אנשים אחרים, יאמר: סברי רבותי, רצונו לומר, תנו דעתכם לשמע, כדי שיפסיקו מאכילתן לשמע הברכה"[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0