סברי מרנן
סָבְרֵי מָרָנָן (בארמית: הקשיבו, מורַי) היא פנייה של מברך ברכה אל ציבור השומעים שיוצאים על ידו ידי חובתם, ומשמעותה היא פנייה לשומעים להקשיב לברכה. פנייה זו יכולה להאמר בכל מקום בו מברך ברכה מוציא אחרים ידי חובתם, אך נאמרת בדרך כלל קודם לברכת בורא פרי הגפן: באמצע הקידוש וההבדלה, ולעיתים גם קודם לתחילת טקס חופה וקידושין הפותח בברכת הגפן. בקרב יהודי עדות המזרח מקובל להשיב לפנייה במילה "לחיים", ובקרב יהודי תימן- "לחיי".
המנהג נזכר לראשונה במדרש תנחומא, שבו נאמר: "וכן שליח צבור כשיש בידו כוס של קדוש או של הבדלה [והוא ירא מסם המות שלא יהיה בכוס], והוא אומר סברי מרנן, ואומר הקהל: 'לחיים', כלומר כי לחיים יהא הכוס"[1].
בהגהות לשולחן ערוך נאמר: "ויאמר סברי רבותי רוצה לומר סוברים אתם לצאת בברכה זו"[2].
בקיצור שולחן ערוך נאמר: "כשמברך על היין בתוך הסעודה, ויש שם גם אנשים אחרים, יאמר: סברי רבותי, רצונו לומר, תנו דעתכם לשמע, כדי שיפסיקו מאכילתן לשמע הברכה"[3].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סברי מרנן |
- מה פירוש "סברי מרנן" שבקידוש?, באתר "כיפה", ט ניסן תשס"ד
- רות שמואלי, סברי מרנן- המקדש על יין לפני שמברך "בורא פרי הגפן" ומוציא אחרים ידי חובה ,מקדים ואומר סָבֶּרֵי מָרָנָן, באתר של רשת מורשת
- מידע על סברי מרנן בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
.png){kind=small}
36442241סברי מרנן