גוי של שבת
גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, או תולדות שלהן). המונח יכול להתייחס ללא-יהודי שביצע באופן חד-פעמי פעולה שיש בה כדי להקל על איסורי השבת החלים על יהודי (למשל, נכנס בשבת בחורף לחדר שישבו בו יהודים והדליק את התנור), או למעמד מיוחד, מעין משרה, השמורה ללא-יהודי החי בין יהודים (למשל, לא-יהודי החי בסמוך לבית כנסת ומקבל משכורת על דאגתו לתחזוקת בית הכנסת מדי שבת).
רקע
לפי ההלכה, אסור לאדם יהודי מעל "גיל חינוך" (גיל שלוש) לעשות פעולות מסוימות בשבת ("לחלל שבת"), ואסור לו ליהנות מפעולות כאלו שיהודי אחר עושה, כדי שלא לשתף פעולה עם החוטא. איסורים אלה אינם חלים על גויים, כלומר על מי שאינו מוגדר כיהודי לפי ההלכה. התורה, ובעקבותיה ההלכה, אוסרים על יהודי להעסיק גוי בשבת, מתוך תפיסה שגם גוי העובד עבור יהודי זכאי לנוח בשבת (כך בעשרת הדיברות, ספר שמות, פרק כ', פסוק ט', וספר דברים, פרק ה', פסוק י"ג). אף על-פי-כן, ההלכה אינה אוסרת על יהודי ליהנות ממלאכתו של גוי בשבת, אם הגוי ביצע את הפעולה למען עצמו ומרצונו החופשי. פתח זה באיסורי השבת שימש יהודים בקהילות רבות. הרעיון הוא שאפשר להגיע להבנה עם גוי שמתגורר בין יהודים, על כך שביום שבת הוא יבוא ביוזמתו אל בתי היהודים ויעשה פעולות נחוצות מבלי שהתבקש באופן מפורש. היהודים גמלו לגוי באופן כזה שלא ישתמע שביצוע הפעולות נעשה תמורת הגמול, בדרך כלל על ידי קביעת שכר קבוע ואי-הצמדת השכר לכמות הפעולות שביצע.
בהלכה
- ערך מורחב – אמירה לנכרי
מבחינה הלכתית, יהודי הוא מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר על-פי הדרישות ההלכתיות. גם יהודי שהמיר את דתו או שאינו מקיים מצוות נחשב כיהודי על-פי ההלכה. כל אדם אחר נחשב לגוי.
יהודי שנמצא בשבת בחברתו של גוי, אינו רשאי לבקש ממנו מפורשות לבצע עבורו פעולה האסורה על יהודים בשבת. בקשה מפורשת עלולה ליצור את הרושם כאילו הגוי עובד עבור היהודי בשבת, דבר שהוא אסור על-פי ההלכה. עם זאת, היהודי יכול לרמוז לגוי שפעולה כזאת נחוצה. למשל, אם יהודי יושב בחברת גוי בשבת בחדר חשוך, יכול היהודי להעיר כבדרך-אגב שהחשכה מפריעה, כדי לעודד את הגוי להדליק אור.
אם יהודי עובד ביחד עם גוי, ומעמדם בעבודה זהה (כלומר, היהודי אינו מעסיק של הגוי), יכול היהודי לבקש מהגוי שיעבוד בשבת במקומו ולגמול לו על כך בדרך זו או אחרת.
מותר ליהודי לבקש מגוי לבצע עבורו עבודה בשבת תמורת שכר, ובלבד שהבקשה והתשלום נעשו לפני כניסת השבת, והיהודי אינו מבקש את השכר בחזרה במקרה שהעבודה לא נעשתה, או לא נעשתה כראוי. במקרה כזה, נשמרת לגוי הבחירה החופשית אם לבצע את המלאכה או לא, והיהודי אינו נחשב כמי שמעביד את הגוי.
לקריאה נוספת
- רבי יוסף קארו, שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רמ"ד-רמ"ח.
- יעקב כ"ץ, גוי של שבת, הוצאת מרכז זלמן שזר, 1984
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: גוי של שבת |
- הלכות גוי של שבת בקיצור שולחן ערוך• הצצה לתעשיית "גוי של שבת"
- רועי סמיוני, תכירו את אחסין אבו עלי - הגוי של שבת של שכונת רוממה בירושלים, באתר הארץ, 19/03/2010
- עדי חשמונאי, מבוכה בצפת: ה"גוי של שבת" התגלה כיהודי, באתר nrg, 2 ביוני 2009
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.