סעודת משיח
סעודת משיח (בהגיה חסידית משיח'ס סעודה. מכונה גם סעודת הבעל שם טוב) היא סעודה המתקיימת לקראת צאת החג של יום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן) לציון הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה, ולפי המסורת החסידית, קוראים לסעודה זו "סעודת הבעל שם טוב".
הסעודה דומה במתכונתה לסעודה שלישית הנהוגה בשבת, אך כיוון שאין חיוב סעודה שלישית ביום טוב יש חידוש בהוספת הסעודה.
בחסידות סקווירה נוהגים לאכול את הסעודה דווקא במוצאי יום טוב אחר חצות הלילה, שיהיה ניכר שזה לכבוד הבעל שם טוב ולא כסעודה שלישית של יום טוב.
מקור הסעודה
רבי יוסף יצחק שניאורסון, השישי לשושלת חב"ד, מביא בשם אביו, שהבעל שם טוב קרא כך לסעודה, משום שביום זה מתגלה הארת המשיח[1].
הגאון מווילנה נהג לקיים סעודה מעין זו מטעם שונה, שכן לדעת הגר"א ישנה מצוה קיומית לאכול מצה בכל יום מימי הפסח, כעין מצוות ישיבה בסוכה בכל ימי חג הסוכות. כמובא בספר "מעשה רב" שנדפס בה'תקצ"ב (1832): ”וביום טוב אחרון היה אוכל סעודה שלישית, אף על פי שלא היה אוכל שלש סעודות בשאר יו"ט, מפני חביבת מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו”[2][3].
מנהגי הסעודה
למנהג חב"ד שותים בסעודה זו ארבע כוסות של יין, כמו בליל הסדר[4]. ע"פ תקנת האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון (הרש"ב) משנת תרס"ו. לפי רבי מנחם מנדל שניאורסון[5] בעת שתיית הכוסות יש לכוון כי שתייתם קשורה עם הגאולה העתידה. חסידי חב"ד נוהגים להתפזר בשביעי או באחרון של פסח בבתי כנסיות שונים על מנת לחוג את הסעודה ביחד עם מתפללי בית הכנסת.
יש נוהגים לזמר בסעודה שירים מההגדה ומנהג חסידות רופשיץ לשיר את הפיוט "כי לו נאה כתר מלוכה"[6]. בחסידויות אחרות נוהגים לנגן את כל הניגונים שב"נרצה" של ליל הסדר[7]. בחסידויות שונות, כמו בברסלב ובוילדניק סיפרו בסעודה את סיפור הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה מטביעה בים בשעה שהיה בדרכו לארץ ישראל[8].
בשאר החסידויות נוהגים להמשיך את סעודת הבוקר עד מוצאי החג (או לחלופין מי שכבר בירך ברכת המזון נוטל שוב ידיו) כנהוג בקרב החסידים בכל החגים, ולאחר תפילת מנחה מתקיים טיש נעילת החג (או לווית החג). אם כי בשביעי של פסח מהדרים בזה יותר עקב חביבות מצוות מצה. בחסידות לעלוב נוהג האדמו"ר להאריך בסעודה עד שעה מאוחרת ביותר, ובסיומה מחלק "מצה לשמירה" לכל החסידים[דרוש מקור]., וכן נוהגים בחסידות זוועהיל שומרי אמונים ותולדות אהרן.
לקריאה נוספת
- מנהג ישראל תורה, עמ' שלד
- נטעי גבריאל הלכות פסח חלק ג', עמ' קכז
קישורים חיצוניים
- כך החלה "סעודת משיח" סקירה על היסטורית המנהג בחב"ד, שבועון בית משיח גיליון 550
- מהי סעודת משיח? באתר בית חב"ד
- הרב שמעון ויצנהדלר, סעודת הבעל שם טוב וסעודת משיח, 'פנסאים' גיליון 13, ניסן תשע"ז, עמ' 12–21
- סעודת משיח וסיפור נסיעת הבעל שם טוב לארץ ישראל, באתר ציון רבי נחמן מברסלב.
הערות שוליים
- ^ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, אוצר מנהגי חב"ד, ס' כב, לפי ספר השיחות של הריי"צ מתרצ"ז; גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכז; 'סעודת משיח' באחרון של פסח, אתר צעירי חב"ד.
- ^ יששכר בער ב"ר תנחום, מעשה רב, זולקווא, תקס"ח, סימן קפג, באתר היברובוקס
- ^ יששכר בער ב"ר תנחום, מעשה רב, ווילנא, תרמ"ט, דף כ', סעיף קפה, באתר היברובוקס
- ^ יהושע מונדשיין, סעודת משיח, ס' כו אוצר מנהגי חב"ד
- ^ ראה מאמר דיבור המתחיל והחרים, אחרון של פסח תשמ"ט
- ^ גבריאל ציננער, נטעי גבריאל, חלק ג', עמוד קכט
- ^ בחסידות סקווירא ותולדות אהרן.
- ^ נסיעת הבעש"ט, אתר "שער ברסלב". ראו גם: שלמה יוסף זוין, סיפורי חסידים - למועדים, פסח.
