אשיר לא-ל אשר שבת

אשיר לאל אשר שבת
	אָשִׁיר לָאֵ-ל אֲשֶׁר שָׁבַת; מִמְּלַאכְתּוֹ בְּיוֹם שַׁבָּת; נְתָנוֹ לְעַם כְּבָבַת; עַיִן תָּמִיד יִנְצְרֶנְהוּ; ; שִׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת; כִּי אוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם הוּא
	הבית הראשון והפזמון של הפיוט

"אָשִׁיר לָאֵ-ל אֲשֶׁר שָׁבַת" הוא פיוט אשר נכתב על ידי הרב משה בן שמואל הלוי והוא אחד מפיוטי השבת המרכזיים והמוכרים במסורת יהדות בבל.

רעיון הפיוט, המבוסס על הפסוק "ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם",^[^{דרוש מקור: מדויק]} הוא הבלטת יום השבת לא רק כיום מנוחה, אלא כיום רוחני המהווה אות בין הקדוש ברוך הוא לעמו, ונושאו הוא ייחוד הא-ל ובריאת העולם. הפייטן מתאר את השבת כזכייה הגדולה שנפלה בחלקו של עם ישראל; ומתפאר על כך שניתנה להם מתנה זו, החביבה עליהם כבבת עינם; וכן מזכיר כי השבת מייחדת את עם ישראל מכל העמים, שלא ניתנה להם ואף קיומה להלכה נאסר עליהם.

בסיום הפיוט מובאת תפילה לא-ל, שישלח את משיחו, ואז נזכה לעולם שכולו שבת.