נבוכדנצר השני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Disambig RTL.svg המונח "נבוכדנצר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו נבוכדנצר (פירושונים).
נבוכדנצר השני
לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה

נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי היה מלך בבל בתקופת האימפריה הבבלית החדשה. חי בין השנים ג'רצ"ב–ג'שס"ד, ועלה למלוכה בשנת 605. הוא היה המלך שהחריב את בית המקדש הראשון, בנו של המלך נבופלאסר.

תקופת חייו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השנים החסרות

פרשני המקרא מאחרים את פעולתיו בחורבן בית ראשון לשנת ג' אלפים שנ"ח ללוח העברי (403- לפנה"ס) (לשיטת האברבנאל והמלבי"ם) או לשנת ג'של"ח (423- לפנה"ס), ואילו על פי חוקרים שונים מלך נבוכדנצר השני בין השנים 634562 לפנה"ס לערך.


משמעות שמו האכדינבו-כודורי-אוצור (Nabú-kudurri-uszur) – היא "נבו, שמור את בכורי" ["נבו" הינו אל החכמה הבבלי; כודורי משמעו 'בן בכור' (וכן 'אבן גבול', מה שגרם להבנה שגויה של השם, להלן) אוצור, ליתר דיוק או(נ)צור, כאשר ה'נ' נשמטה, משמעו - שמור! או (כמו בעברית): נצור!]. בעבר פורש שמו כ"נבו שומר הגבול". על פי פירוש אחר, פירוש שמו הוא "נבו, נסיך אשור". הן התחילית "נבו" הן הסיומת "-אצר" מקובלות בקרב מלכים בבליים (לדוגמה נריגליסר, נבופלאסר, נבונצר ואחרים).

השם מופיע בתנ"ך במספר צורות איות שונות: נְבוּכַדְנֶצַּר (בספרים דניאל, אסתר, עזרא ונחמיה), נְבוּכַדְנֶאצַּר (בספרים מלכים ב', ירמיהו, דברי הימים ודניאל) ונְבוּכַדְרֶאצַּר (בספרים ירמיהו ויחזקאל).

על פי המסופר באלפא ביתא דבן סירא, נבוכדנצר השני נולד מצאצאי שלמה המלך ומלכת שבא.[1].

מלחמותיו

נבוכדנצר השני עוד בהיותו יורש עצר כבש את סוריה. בקרב כרכמיש הביס את הצבא המשותף של מצרים ואשור בהנהגתם של פרעה נכו השני ואשור-אובליט_השני מלך אשור. קרב זה הביא להתמוטטות האימפריה האשורית, ומצרים הפסיקה להיות גורם משמעותי באזור. קרב זה הביא לעליית האימפריה הבבלית. נבוכדנצר הביס את ממלכת יהודה, החריב את ערי הפלשתים ב־604 לפנה"ס. בשנת 601 לפנה"ס יצא למסע צבאי למצרים בתקופת מלכותו של נכו השני. במסע זה שני הצבאות סבלו מאבידות רבות, והקרב ביניהם הסתיים ללא הכרעה.[2] הוא הגלה את המלך יהויכין לבבל בשנת 597 לפנה"ס. בהמשך ערך מצור נוסף על ירושלים, בשנת 586 לפנה"ס, שבסופו נהרסה העיר, נחרב בית המקדש, והחלה למעשה גלות בבל.

תוכנית העיר בבל בתקופת נבוכדנצר השני

הריסת צור

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צור#היסטוריה

יחזקאל בן בוזי ניבא שהעיר צור תיחרב על ידי נבוכדנצר;"וַיְהִי בְּעַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָיָה דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר. ב בֶּן אָדָם יַעַן אֲשֶׁר אָמְרָה צֹּר עַל יְרוּשָׁלַ‍ִם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתוֹת הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה. ג לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי עָלַיִךְ צֹר וְהַעֲלֵיתִי עָלַיִךְ גּוֹיִם רַבִּים כְּהַעֲלוֹת הַיָּם לְגַלָּיו. ד וְשִׁחֲתוּ חֹמוֹת צֹר וְהָרְסוּ מִגְדָּלֶיהָ וְסִחֵיתִי עֲפָרָהּ מִמֶּנָּה וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לִצְחִיחַ סָלַע..כִּי כֹה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי מֵבִיא אֶל צֹר נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.. וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה לֹא תִבָּנֶה עוֹד כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי נְאֻם ה' אלוקים" (יחזקאל כו א). לפי פרשנות האברבנאל, לא נחרבה העיר כליל למעשה על ידי נבוכדנצר השני אלא על ידי אלכסנדר מוקדון. ואילו המלבי"ם מפרש שאכן נחרבה צור כליל על ידי נבוכדנצר השני בתקיפות להחריבו את בירושלים בשנת ג'שנ"ח ואילו אחרי החריבו את צור נבנית שוב שלא במקומה הראשון אלא במקום סמוך לה.

למרות שכיבושי נבוכדנצר השני הגדילו את כוחה של בבל ואת השפעתה, הממלכה קרסה פחות מרבע מאה לאחר מותו.

לנבוכדנצר מיוחסת גם בניית הגנים התלויים בבבל, שעל פי האגדה נבנו בשביל אשתו, שהתגעגעה לנוף ההרים בו גדלה.


הקודם:
נבופלאסר
625–605 לפנה"ס
מלך ממלכי בבל בתקופה הנאו-בבלית
562-605 לפנה"ס
הבא:
אמל-מרדוך
562–560 לפנה"ס

המשל על מלך בבל

בספר ישעיה[3], בפרק שמתאר את הימים בהם יניח אלוקים לבני ישראל מן השיעבוד שמשעבדים אותם בבל, מובא קטע בן עשרים ושלשה פסוקים המכונה "המשל על מלך בבל", כאשר ההתייחסות בו מכוונת לנבוכדנאצר ומתוארת בו גדולתו וגאוותו אל מול ההתרסקות שנחל בסופו. בנוסף, מופיעה בקטע זה שבועה שנשבע אלוקים להכרית מנבוכדנאצר שם ושארית, ולא לאפשר לצאצאיו להחזיק במלוכה למשך זמן ממושך.

שמו של נבוכדנאצר אינו מופיע בפירוש, והוא מכונה "הילל בן שחר", כינוי אותו מבארים המפרשים כממשיל אותו לכוכב הזורח ביותר מבין הכוכבים המופיע לפני עלות השחר[4]. המילה 'הילל' בכינוי זה משמעותה אור, כמו הילה. והתוספת 'בן שחר' מתייחסת לעיתוי בו עולה אותו כוכב, בסמוך לעליית השחר. הכינוי הזה הוצמד לנבוכדנאצר בשל היותו גאה בין המלכים, כפי שהכוכב העולה עם שחר בוהק בין הכוכבים.

תיאור נפילתו של נבוכדנאצר אל מול גילוי גאוותו מופיע במילים הבאות:

"אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם. וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ: הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵ-ל אָרִים כִּסְאִי, וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן. אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב, אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן.אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר."

גאוותו של נבוכדנאצר מתוארת במשל זה בכך שחשב עצמו לאלוה[5] דבר שבא לידי ביטוי במילים: "אמרתי אעלה על במתי עב אדמה לעליון". כלומר, גאוותו הייתה כה גדולה עד שראה את עצמו מורם מעל כל בני האדם עד שאין הם ראויים לשבת במחיצתו, ורצה לעשות לו ענן ולדור בו[6].

גילוי גאווה זו של נבוכדנאצר והתשובה שהשיבו לו מן השמים מפורטים בגמרא במסכת פסחים[7]:

"אמר ר' יוחנן בן זכאי מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע בשעה שאמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון? יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע שהמריד את כל העולם כולו עלי במלכותו, כמה שנותיו של אדם?! -שבעים שנה. ואם בגבורות שמונים שנה. שנאמר: ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה. מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה, ועוביו של רקיע מהלך ה' מאות שנה, ובין (כל) רקיע לרקיע מהלך ה' מאות שנה, וכן בין כל רקיע ורקיע. אך אל שאול תורד אל ירכתי בור."

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. אלפא ביתא דבן סירא, בתוך: יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אוצר מדרשים, ניו יורק 1915, עמ' 46.
  2. הערך נבוכדנאצר, האנציקלופדיה המקראית, כרך ה, עמ' 734
  3. פרק יד פסוקים ג-כח
  4. רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון
  5. מדרש תנחומא, מצודת ציון
  6. רש"י ע"פ מדרש תנחומא
  7. דף צד.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0