תיקון ליל שבועות

תיקון ליל שבועות הוא כינוי לסדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ובנוסף משמש לציון לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה. התורה ניתנה לעם ישראל בבוקר חג השבועות והלימוד הוא ההכנה ליום מתן התורה. מקור המנהג בספר הזוהר שהופץ לרבים במאה השלוש עשרה ומאז^[1] נפוץ המנהג ברוב קהילות ישראל.

מקור השם וטעמי המנהג

השם תיקון ליל שבועות הגיע מספר הזוהר, שם מופיעה המילה הארמית "תיקון", שפירושה בעברית "קישוט". הכוונה היא שהאנשים שאומרים את ה"תיקון" הם השושבינים המקשטים את הכלה - התורה - במהלך הלילה לקראת כניסתה לחופה למחרת בבוקר, בעת קריאת עשרת הדיברות.

יש המסבירים זאת מלשון התקנה - התכוננות לקבלת התורה שהיהודי אמור להרגיש כל שנה מחדש ביום בו ניתנה התורה.

טעם נוסף שניתן לכינוי 'תיקון' הוא שלימוד התורה בלילה שלפני מתן תורה מתקן את חטאם של בני ישראל אשר על פי האגדה במדרש שיר השירים רבה ישנו עד מאוחר ביום מתן תורה, במקום לצפות בכיליון עיניים והקב"ה נאלץ להעיר אותם בקולות וברקים.

ארבעה טעמים מובאים על פי הפרד"ס:

פשט - שיר השירים רבה א, ב: עם ישראל ישן כל הלילה ולא ציפה ער כל הלילה לקראת מתן תורה. משה היה צריך להוציאם מהבתים ("ויוצא משה את העם לקראת האלקים'" (שמות, י"ט, י"ז)).
רמז - שלוש הרגלים כנגד שלושה אבות. שבועות כנגד יצחק שמידתו גבורה. לכן אנו גם מתגברים על תאוות השינה וערים כל הלילה.
דרש - על פי המדרש, עם ישראל אמר "נעשה ונשמע" על תורה שבכתב, אולם תורה שבעל פה הוא קיבל מבחירה. כדי להראות את החיבה לתורה שבעל פה, אנו מראים את רצוננו ללמוד תורה שבעל פה בלילה, שהוא הזמן היותר מתוקן ללימוד תושב"ע.
סוד - בקבלה, הלימוד הוא קישוט ה"כלה" (השכינה) בכ"ד מיני קישוטים (כ"ד ספרי התנ"ך) לקראת הזיווג השלם עם ה"חתן" (הקב"ה) למחרת בזמן קריאת עשרת הדיברות^[2] (עניין זה מובא גם בסוף התיקון עצמו בקטע המצוטט מתוך האדרא רבא).

תוכן הלימוד וגלגוליו

מן הכתוב בזוהר עולה כי מנהג תיקון ליל שבועות היה קיים עוד בזמנו של רבי שמעון בר יוחאי, אבל אין עדויות על כך ממקורות אחרים. בתחילה תיקון ליל שבועות היה נפוץ במיוחד בחוגים שלמדו זוהר, ולאורך ימי הביניים ובתקופה שלאחריהם המנהג נפוץ והתקבע במסורת.

ע"פ סדר האריז"ל בפרי עץ חיים (יסודו בזוהר בראשית ח ע"א):

יהי רצון: אומרים יהי רצון, בו מבקשים שכל הכוונות שבתיקון שאין הקורא יודע יעלו לרצון כאילו כיוון, וכן מבקשים שהתיקון ישפיע על הקורא לתקן את מידותיו ולטהרו.
תנ"ך: מכל פרשה ג' פסוקים ראשונים ואחרונים (ואם יש פרשה פתוחה או פרשה סתומה באורך של כחמישה פסוקים, קוראים אותה שלא להפסיק מאמצע עניין). אם יש עניין מיוחד בעל קשר לחג השבועות, קוראים את כל העניין (בריאת העולם, יציאת מצרים, עשרת הדיברות, קורבנות החג ועוד). לכל ספר וספר יש כוונה מיוחדת של סדר שונה של שם אדנות. יש לקרוא את התנ"ך על פי טעמי המקרא.
משנה: קוראים משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכת. סדר המסכתות בתיקון שונה מהסדר המקובל, תיקון זה לא הוזכר בספרי האר"י ותלמידיו (יש הנוהגים שלא ללמוד משנה בליל שבועות).
ספר יצירה: קוראים משנה ראשונה ואחרונה.
זוהר: קוראים קטע מהזוהר בפרשת אמור המדבר על התכוננות הכלה (התורה) לחופתה (למתן תורה).
תרי"ג מצוות: קוראים תרי"ג מצוות לפי ספר החינוך (בכל פרשה ופרשה מונים את מצוות עשה ואחר כך את מצוות הלא תעשה). לפי קריאת תרי"ג מצוות אומרים תפילה מיוחדת על המצוות שבזמן בניין בית המקדש ועל המצוות שבזמן הזה.
אדרא רבא קדישא: קוראים קטע מתחילת האדרא רבא, העוסק בהכנה לגילוי הסודות על ידי רבי שמעון וחבריו.
שיר השירים: קוראים את מגילת שיר השירים בסוף התיקון, לקראת הבוקר.
יהי רצון: אומרים יהי רצון נוסף בגמר התיקון, העוסק בלימוד התורה, צער הלומד ותיקון האדם.
שטר תנאים, שטר אירוסין וכתובה: יש הנוהגים לקרוא את הקטעים הנ"ל שכתבו רבי ישראל נג'ארה ורבי לוי יצחק מברדיצ'וב על הקשר בין עם ישראל לה'.
לאחר כל חלק (תורה, נביאים, כתובים, כל אחד מסדרי המשנה, ספר יצירה, זוהר, תרי"ג מצוות ושיר השירים) אומרים קדיש - סה"כ 13 קדישים.

סדר לימוד זה מקורו בקהילות הספרדיות. יחד עם התפשטות הקבלה מבית מדרשו של האר"י הוא התפשט גם אל קהילות אשכנזיות, בעיקר החסידיות. כיום נהוג בקהילות אשכנזיות רבות (בעיקר ליטאיות או מחוגי הציונות הדתית) לימוד חופשי או שיעורים על ידי רבנים. בכמה קהילות ספרדיות נהוג שרבנים מוסרים שיעורים בנוסף לאמירת סדר תיקון ליל שבועות.

בשנים האחרונות צבר המנהג פופולריות רבה והחל להתפשט גם אל מחוץ לציבור הדתי כחלק ממגמת ההתחדשות היהודית, עד שנהפך לאחד מסימני ההיכר של החג לצד המנהג לאכול מאכלי חלב. כך ניתן למצוא ערבי תיקון ליל שבועות בבתי כנסת בהם מועברים הרצאות בנושאים מגוונים, לצד רשויות מקומיות ומוסדות תרבות המקיימים מפגשים ולימודים משותפים בליווי שירים והצגות תיאטרליות. כמו כן מתקיימים מפגשים חברתיים וערבי נגינה במהלך השבוע שלפני החג. בירושלים, שבה המספר הרב ביותר של ערבי תיקון, נוהרים משתתפים רבים בסיום הלימוד לתפילת וותיקין בכותל.^[3]

דינים ומנהגים

החיד"א נהג לומר התיקון בעמידה. יש הנוהגים לומר במניין (בעיקר בקהילות ספרד). יש להיזהר מלשוח שיחת חולין בלילה. מי שלא השלים את לימוד התיקון בלילה ישלים ביום חג השבועות.

יש נוהגים לומר תיקון גם בלילה השני (יום טוב שני של גלויות) - כף החיים תצ"ד, ס"ק ו.

אצל הנוהגים לומר את התיקון עצמו - נשים אינן אומרות את התיקון^[4].

יש שנהגו לטבול טרם עלות השחר.

בחסידות חב"ד נהוג לאחל "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות".