מלאכת מלבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


חומרי ניקוי, "לכביסה יותר לבנה". המלאכה נקראת "מלבן" בשל השאיפה להפוך כביסה לבנה ללבנה עוד יותר באמצעות הניקיון.

מְלֶאכֶת הַמְּלַבֵּן היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, ביום טוב וביום כיפור, ותכליתה ניקוי הצמר לאחר גזיזתו והפיכתו ללבן על מנת שיוכל לשמש כחומר גלם לבגדים. במלאכת המשכן היה שימוש במלאכה זו כשלב בהכנת היריעות, הפרוכות ובגדי הכהונה. פעולת הליבון נעשית על ידי שטיפה מסיבית להסרת הלכלוך הדבוק בצמר, ושימוש במלבינים לחיזוק הגוון הלבן.

ממלאכה זו נגזר איסור בדרגות חומרה שונות על כיבוס וניקוי בגדים בשבת.

הלכות כיבוס

דרך הכיבוס היא דווקא בלכלוך שדבוק ומובלע בבגד, אבל אדם המסיר נוצות למשל מבגדו אינו עובר על כיבוס אלא על איסור מוקצה אם הוא מסירם בידו ולא בנפיחה. מסיבה זו, לכלוך גס ועבה שנדבק לבגד ומסירו בידו או בשפשוף שני צידי הבגד כשהוא אוחז בצד החיצוני של הבגד בצורה שאינה בדרך כיבוס, מותר.

דרך הכיבוס היא דווקא בבגד, אבל לא בכלי עור כמו בנעל, ולכן אין איסור מהתורה לכבס נעל בשבת, ולמרות זאת אסרו חכמים את הדבר מכיוון שהדבר דומה לכיבוס, והדבר עלול לגרום שבני אדם יבואו לכבס גם בגדים רגילים בשבת.

איסור מלאכת מלבן, הוא בכל דבר שקלקל את מראית הבגד והיה דבוק ומולע בבגד, ואפילו במים, אם הם נחשבות ללכלוך לגבי בגד זה, כך למשל בגד שנפלו עליו טיפות מים באופן שהם מקלקלות את מראית הבגד, דבר שמצוי בעיקר בבגד חדש, המנערו חייב משום מלאכת מכבס.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0