מצנפת (בגד כהונה)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכהן הגדול, חובש לראשו מצנפת. הכהן ההדיוט שרוכן על ברכיו חבוש במגבעת.

מצנפתכהן גדול) או מגבעתכהן הדיוט)[1] היו פריטי לבוש שחבשו הכהנים לראשם בעת העבודה בבית המקדש ובמשכן.

וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת[2] וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי

חבישה

המצנפת והמגבעת לא כיסו את כל הראש, אלא השאירו לכהנים מקום להנחת תפילין של ראש, שכן הכהן הגדול רשאי לעבוד עם תפילין של ראש אותו מניחים בין הציץ למצנפת[3] (רמב"ם כלי מקדש י, ו).

מבנה

המצנפת הייתה רצועה עשויה פשתן באורך 16 אמות (כ-8 מטרים), שלופפה לפיפה על גבי לפיפה, באופן שהותיר את צורתהּ קבועה. לעומת המצנפת, שהייתה מלופפת לרוחבהּ, המגבעת הייתה כעין "מגדל" – צרה למעלה ורחבה למטה.

על פי המשך חכמה הייתה המגבעת מותאמת לגודל החובש, בניגוד לאבנט שהיה בגודל קבוע[4].

משמעות

המהר"ל[5] פירש כי "המצנפת בראש כהן גדול מורה על המעלה האלקית שיש לישראל, ולכך המצנפת היה מכפר על גסות רוח, יבא דבר שבגובה ויכפר על דבר שבגובה (מסכת זבחים, דף פ"ח, עמוד ב') כי הכהונה והמעלה האמיתית יכפר על גסות רוח שאין ראוי אותו גובה".

המלבי"ם[6] פירש עניין המצנפת כמסייע בתיקון המידות ובפרט הגאוה: "צריך גם להשפיל מדת הגאוה שהוא שורש לבקשת הכבוד, על זה בא המצנפת לכסות ראשו מפני אימת השכינה שלמעלה מראשו... שאם יחשוב ש-ה' וכל קדושיו עמו למעלה מראשו ילבש ענוה ויהיה כעפר ואפר נגד כבוד המלך". ובאופן דומה כתב האברבנאל[7]: "המצנפת להתחזק באמונות ומדות התלויות בחוק ובשכל, או שיהיו מחשבותיו קדושות וכן אמונותיו".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. המפרשים על רש"י (ראה הערה שבציטוט בפתיח) הבינו בשיטת רש"י שהמצנפת דומה ל"מגבעת" של כהן הדיוט ואין ביניהם שום הבדל. אולם, הבאר בשדה מפרש שיש הבדל בין "המצנפת" שהוא כמין 'כיפת' כובע, ל"מגבעת" שהוא כובע
  2. ופירש רש"י: "מצנפת" - כמין כיפת כובע שקורין קופי"א שהרי במקום אחר קורא להם מגבעות ומתרגמינן כובעין (עיין מסכת יומא, דף כ"ה, עמוד ב')
  3. אך לא עם תפילין של יד משום חציצה בין הכתונת לבין ידו של הכהן הגדול
  4. המשך חכמה למד זאת ממה שהאבנט (ספר ויקרא, פרק ח', פסוק ז') נכתב בלשון יחיד והמגבעות בלשון רבים
  5. חידושי אגדות על מסכת גיטין, דף ז', עמוד א'
  6. ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק א'
  7. ספר שמות, פרק כ"ח, פסוק ו'
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0