אנא בחסדך תרוממני

אנא בחסדך תרוממני
	אָנָּא בְּחַסְדְּךָ תְּרוֹמְמֵנִי; דַּי נַפְשִׁי סָבְלָה חֶרְפַּת שְׁכֵנִי; ; אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶךָ; הַרְאֵנִי בְּבִנְיַן בֵּיתֶךָ; כּוֹהֲנַי יַקְרִיבוּ עוֹלוֹתֶיךָ; יִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ; ; שׁוֹפְטַי יֵשְׁבוּ בַּשְּׁעָרִים; וּבַחוּרַי יִהְיוּ לְנוֹטְרִים; לְוִיִּים יָשִׁירוּ לְךָ שִׁירִים; אָז תִּתְרוֹמַם בְּפִי יְשָרִים; ; רְעָדָה תאחֲזֵם יוֹשְׁבֵי אִיִּים; כִּי מֶלֶךְ מָלַךְ בִּירוּשָׁלַיִם; מַעֲדַנֵּי אָשֵׁר יִתְּנוּ כִפְלַיִם; עַל הָרֵי יְהוּדָה וְהַרְרֵי אֶפְרַיִם

"אָנָּא בְּחַסְדְּךָ תְּרוֹמְמֵנִי" הוא פיוט אשר נכתב על ידי אשר מזרחי, הולחן על ידי רחמים עמר ומושר בקהילות הספרדים בירושלים.

אשר מזרחי, מחבר הפיוט, כיוון להתכתב עם נוסח ברכת קדושת היום, הנאמרת בתפילת מוסף לשלושה רגלים: "בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ, וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם".^[^{דרוש מקור]} התפילה מתארת את הערגה והכמיהה לסיום תקופת הגלות והציפייה לבוא גאולת עם ישראל, בניית בית המקדש והחזרת העבודה, כפי הפסוק מנוסח התפילה.

מחבר הפיוט היה מוזיקאי מוכר ומפורסם בתוניס ואחר כך בירושלים, הדגיש במילות הפיוט את שירת הלויים, כמרכיב מרכזי בעבודת המקדש, וחתם את שמו בצורה מקורית לקראת סוף הפיוט במילים "מעדני אשר יתנו כפליים". נהוג לשיר את הפיוט בעדות המזרח, ונוהגים היום לשירו בליל שבת כפזמון ליום השבת.