שמיני עצרת

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:חג

פרמטרים [ מצוות, טעמים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 506: attempt to index field 'wikibase' (a nil value). שמיני עצרת הואחג מן התורה החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות. שמיני עצרת מתקיים אמנם בסמיכות לחג הסוכות, אך הוא חג בפני עצמו ודיניו כדיני יום טוב לעצמו ולא כדיני חג הסוכות.

בארץ ישראל חל באותו היום גם חג שמחת תורה, אולם אין מדובר באותו החג: שמיני עצרת הוא חג מן התורה, ואילו שמחת תורה נקבע רק בימי הגאונים. בארצות חו"ל, שבהן נהוג יום טוב שני של גלויות בחגים דאורייתא, ההבדלה בין שני החגים ברורה: היום שלאחר חג סוכות (כ"ב תשרי) הוא שמיני עצרת, ולמחרתו (כ"ג תשרי) נחגג שמחת תורה, יחד עם יום טוב שני של שמיני עצרת.

פסוקי החג

וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים" (פסוק יב.).
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. (פס' לה-לח)

טעמי החג

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שמיני עצרת (אגדה)

המונח "עצרת", פירושו 'אספה', בעיקר לצורך תפילה והקרבת קרבנות. ביום ה"עצרת" המלאכה אסורה. גם יום שביעי של פסח נקרא "עצרת" (דברים טז ח), וכן חג השבועות נקרא כך בפי חז"ל.

לחגים יש גם פנים של ענייני עבודת האדמה: חג הסוכות נקרא גם "חג האסיף": "וְחַג הָאָסִף בְצֵאת הַשָנָה בְאָסְפְךָ אֶת־מַעֲשֶיךָ מִן־הַשָדֶה" (שמות כג, טז). תקופה זו היא תחילת ימות הגשמים בארץ ישראל, וכן במשך חג הסוכות היו מצוות ומנהגים נוספים הקשורים במים, כגון ניסוך המים, שמחת בית השואבה ואמירת הושענות. לכן תקנו חז"ל בשמיני עצרת שביום זה מתחילים להזכיר את ירידת הגשמים בתפילת שמונה עשרה, באמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם". וכן נוהגים בשמיני עצרת להתפלל תפילת גשם לבקשה בתחילת עונת הגשמים על שנה ברוכה בגשם.

שמיני עצרת מבטא את קשר האהבה המיוחד בין הקדוש ברוך הוא לישראל, בשונה מימי חג הסוכות שיש בהם עניינים המבטאים את כלל העולם. ולכך בחג הסוכות מקריבים בבית המקדש שבעים פרים (כנגד שבעים אומות העולם) ובשמיני עצרת מקריבים פר אחד כנגד עם ישראל בלבד.[1]

הבדלים בהלכה בין שמיני עצרת לסוכות

פז"ר קש"ב הוא סימן בגמרא (הנזכר במסכת ראש השנה דף ד ע"ב ועוד) המציין שישה דינים שבהם נבדל חג שמיני עצרת מחג הסוכות. דינם אלו מבטאים את היותו של שמיני עצרת "רגל בפני עצמו" (כלשון חז"ל), מה שאין כן שביעי של פסח המשמש המשך לחג המצות כולו.

  • פֵּיִּס – בבית המקדש היה נהוג להטיל גורל (פיס) בין עשרים וארבע משמרות הכהונה על תפקיד הקרבת הקרבנות ברגלים (בשאר השנה הקריבו לפי הסדר המפורש בדברי הימים[2]). על קרבנות חג הסוכות לא נערכה כל הגרלה, ואילו בשמיני עצרת נערך הגורל הרגיל.
  • זמן – ברכת הזמן, המוכרת יותר כברכת שהחיינו הנהוגה בחגים. ברכה זו נאמרת רק ביום הראשון של החג, ולמרות זאת יש לאמרה גם בשמיני עצרת.[3]
  • רגל – פירושים רבים מובאים בדברי הראשונים. כך, למשל, רש"י[4] הסביר שהכוונה ב"רגל" היא שאין יושבים בסוכה בשמיני עצרת (בארץ ישראל).[5] פירוש אחר, אף הוא משל רש"י,[6] הוא "שאין שם חג סוכות עליו". וביארו התוספות: "ורוצה לומר דבברכת המזון והתפילה מזכירין שמיני עצרת ולא סוכות".[7] רבינו חננאל והרי"ף פירשו ששמיני אחרת דוחה את האבלות (השלושים). ועוד מספר פירושים נוספים.
  • קרבן – קרבנות שמיני עצרת שונים מקרבנות חג הסוכות. בסוכות מקריבים פרים רבים (בין 13 ל-7), 2 אֵילִים (=הזכר בכבשים) וארבעה עשר כבשים מידי יום, ואילו בשמיני עצרת מקריבים פר אחד, אַיִל אחד ו-7 כבשים.
  • שיר – בכל ימי חג הסוכות היו הלויים אומרים, בבית המקדש על הדוכן, מזמורי תהילים המדברים "על עסקי מתנות עניים מפני שזמן אספה הוא ועת ליתן לקט שכחה ופאה ומעשרות שישמעו ויפרשו בעין יפה" (רש"י). בשמיני עצרת השיר הוא לא מסדר שירי החג אלא שיר לעצמו: "למנצח על השמינית"[8] (אלא אם כן חל בשבת, שאז נדחה מפניה[9]). ומוסיף רבנו תם: בימי החג לא היו אומרים שיר שלם אלא חציו היום וחציו מחר, ובשמיני עצרת היו אומרים שיר שלם. פירוש מחודש ל'שיר' מביא הרוגאצ'ובי: השיר הוא הלל.
  • ברכה – גם בזה נחלקו הראשונים. על פי רשי, זו ברכת המלך ומקורה מהתוספתא: "ברכה לעצמו שנאמר ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך", וברכת המלך הייתה בשמיני עצרת בלבד. רבנו תם מפרש שהכוונה ב'ברכה' היא הזכרת שמיני עצרת בברכת המזון ובברכות התפילה והקידוש.

עיין עוד


הערות שוליים

  1. מסכת סוכה, דף נ"ה, עמוד ב'.
  2. ספר דברי הימים א', פרק כ"ד.
  3. מסכת סוכה, דף מ"ז א וב.
  4. מסכת סוכה, דף מ"ח, עמוד א'.
  5. הערוך לנר (שם) הוסיף גם את מצוות לולב וניסוך המים שאינם נוהגים בשמיני עצרת.
  6. מסכת ראש השנה, דף ד', עמוד ב'.
  7. הובא במאירי בראש השנה בשם "יש אומרים", והאבודרהם תפילות של סוכות, בשם "יש מפרשים".
  8. מסכת סופרים פי"ט.
  9. כך הוכיח בשו"ת פנים-מאירות ח"א סימן ס"ג.


מודעה רבה: המכלול נועד לעיון בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית כלל.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0