רבי יוחנן הסנדלר
רבי יוחנן הסנדלר (נולד באלכסנדריה, מצרים;[1] נפטר בסביבות ג'תתק"י (150)). תנא מתקופת שנות ה-ג'ת"ת (המאה השנייה). מתלמידי רבי עקיבא. רבי יוחנן היה דור רביעי לרבן גמליאל הזקן.
כינויו
הדעה המקובלת היא, שנקרא "הסנדלר", על שם מקצועו, כסנדלר[2] או כיהלומן[3].
יש שטוענים שנקרא כך על שם מוצאו - (אלכסנדריה)[4], או על שם הלכה בעניין סנדל שנאמרה מפיו[5].
מתורתו
היה תלמידו של רבי עקיבא,[6] והיה משמשו.[7] בתלמוד הירושלמי מסופר כי בעת שנאסר רבי עקיבא בבית האסורים עלתה שאלה הלכתית ביחס לאישה שביצעה את מצוות חליצה, אך ללא עדים שנכחו בשעת המעשה, האם חליצתה כשרה או לא? החכמים היו מעוניינים לשאול את רבי עקיבא שאלה זו, אך נמנע מהם עקב שהותו בבית הסוהר. רבי יוחנן פתר בעיה זו בדרך מקורית: הוא התחפש לרוכל, והבליע את השאלה ההלכתית בהכרזתו על סחורתו: "מי מבקש מחטים? מי מבקש צינורים? חלצה בינו לבינה (בנוכחות החולצת והיבם בלבד) מהו?" ובהכריזו משפטים אלה עבר בסמוך למקום בו היה כלוא רבי עקיבא. ענה לו רבי עקיבא - "יש לך כושין? יש לך כשר?" - הבליע גם הוא את תשובתו ההלכתית לכך, "כשר" - כלומר, החליצה כשרה, בתוך שאלה תמימה לכאורה של התעניינות בסחורה.[8]
במסכת אבות הוא מצוטט כאומר: "כל כנסייה (אספה) שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים".[9]
בעת גזירות אדריאנוס החליט לנסוע לנציבין שבבבל ללמוד תורה אצל רבי יהודה בן בתירה (השני), ועמו רבי אלעזר בן שמוע. כשהגיעו לצידון תקפום געגועים לארץ ישראל, ושבו ארצה, באומרם: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה"[10].
קברו ויחוסו
רבי יוחנן נפטר בערך בשנת 150. כיום מראים את קברו בהר מירון, ורבים העולים על הקבר, ביום כ"ט בתמוז, הוא יום פטירת צאצאו רש"י. בשנים האחרונות בתאריך זה, מתקיימת במקום הילולא גדולה וחגיגית.
ר' יוחנן הסנדלר הוא חוליה חשובה במגילות יוחסין רבות. על פי ספרי היוחסין, דרך אב סבו הלל הזקן[דרוש מקור] הוא צאצא לדוד המלך, ורש"י הוא צאצאו. כיום ישנם רבים הנמנים עם צאצאיו של רבי יוחנן הסנדלר.
במסגרת הדלקת המדורות בל"ג בעומר, נהוג להדליק מדורה גם על ציונו.
הקבר נמצא על מערה שפתחה נסתם בעבר, במערה ישנם 3 קברים יש האומרים ששני הקברים האחרים הם של שני משרתי רבי יוחנן.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה, תשמ"ג.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי יוחנן הסנדלר", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב', עמוד 687, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוחנן הסנדלר", ערכי תנאים ואמוראים, ברוקלין תשנ"ד, עמודים רע"ו-רע"ז, באתר היברובוקס
- רבי יוחנן הסנדלר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבי יוחנן הסנדלר באתר "MyTzadik"
- ניגונים לעלייה לקבר ר' יוחנן הסנדלר באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א': "אמרו רבי יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לאמיתו הוא"
- ^ רבי נתן בן יחיאל מרומה, ספר הערוך, ערך סנדל, באתר היברובוקס
- ^ רבי אברהם בן שמואל זכות, ספר יוחסין, ערך רבי יוחנן הסנדלר, באתר היברובוקס
- ^ הרב צבי הירש חיות, דרכי משה, זולקווא תר"א, באתר היברובוקס
- ^ מאיר איילי, "ההתייחסות הערכית למלאכה בספרות חז"ל", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 1(ד), 1982, עמ' 47, הערה 202 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ה'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"א.
- ^ ספרי על דברים יב כט
| תקופת חייו של רבי יוחנן הסנדלר על ציר הזמן |
|---|
 |
29199436רבי יוחנן הסנדלר