ארבעה טורים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבינו יעקב בן אשר |
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
תהליך כתיבתו
כאשר נוכח רבי יעקב בן הרא"ש בריבוי המחלוקות ההלכתיות בזמנו החליט לחבר את הספר וכך כתב בהקדמתו: "יען כי ארכו לנו הימים בגלותנו ותשש כוחנו, ושמם לבנו, ורפו ידינו, ונשתבשו הסברות וגדלו המחלוקות ורבו הדעות ולא נשארה הלכה פסוקה שאין בה דעות שונות...".
תחילה עשה קיצור מהלכות אביו הרא"ש ומתשובותיו בשם "ספר הרמזים" או "סימני אשר"י" שנדפס בהוצאות התלמוד בשם קיצור פסקי הרא"ש. על בסיס ספר זה כתב את חיבורו "ארבעה טורים" כאשר הוא נצמד לכלל שקיבל מאביו להביא מקורות מהתלמוד וראיות לדבריו (שלא כדרכו של הרמב"ם) ולכן ציין בספר את מקורותיו וכן ציין את חילוקי הדעות בין הפוסקים שקדמו לו, או בינו לבינם.
כתיבתו הסתיימה בשנת ה'ק' (1340~). הספר התפשט בכל התפוצות והוא הספר העברי השני שנדפס (שנת 1475). כיום נפוצות במיוחד מהדורות מוגהות חדשות של הספר הכוללות הערות, פירושים ותוספות. ספר זה הוא המקור למבנה ולניסוח של רוב ההלכות בספר שולחן ערוך שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, בידי רבי יוסף קארו, שבנוי כקיצור לפירושו על ספר ארבעה טורים, הנקרא בית יוסף.
מקורותיו
מקורותיו מקיפים את כל הספרות הרבנית שקדמה לו והוא מזכיר את ספרות הגאונים, מהראשונים: רבנו חננאל, רבנו נסים, רבנו גרשום, רש"י וחכמי צרפת בעלי התוספות ועוד, חכמי אשכנז: ראב"ן, ראבי"ה, מהר"ם מרוטנברג ועוד, וחכמי ספרד ובראשם הרי"ף, הרמב"ם, הרמב"ן ועוד. הספר מאחד את תורתם של חכמי צרפת אשכנז וספרד, ואוסף את מנהגי הארצות השונות בעיקר בענייני תפילה. הוא מביא מדבריהם ובהרבה מקומות חולק, ובכל מחלוקת עם הראשונים הוא מביא את מסקנת אביו הרא"ש וברוב ככל המקרים מכריע כמותה. מגוון הדעות המוצג בטור היווה את הסיבה בגללה בחר רבי יוסף קארו לכתוב את חיבורו, הבית יוסף, כביאור לטור.
מבנה הספר ותוכנו
"ארבעה טורים" (ובעקבותיו השולחן ערוך) מתחלק לארבעה חלקים:
- טור אורח חיים - סדר יומו של האדם מקומו עד שכבו: תפילות, שבת, חגים וכדומה, מבוסס על חכמי אשכנז וצרפת ומביא דברי מוסר ומנהגים מחסידי אשכנז ומחוגי המהר"ם מרוטנברג.
- טור יורה דעה - על הלכות איסור והיתר, דומה במבנהו לספר תורת הבית של הרשב"א.
- טור אבן העזר - על הלכות אישות, מבוסס על המשנה תורה לרמב"ם בספר נשים.
- טור חושן משפט - על הלכות ממונות ונזיקין, בנוי על ספר התרומות לר' שמואל הסרדי, ועוד מחכמי ספרד.
כתבי יד ומהדורות
קיימים עשרות כתבי יד של ספר ארבעה טורים.
בין כתבי היד החשובים נמנה כתב היד שבספרייה הבריטית בלונדון משנת ה'רל"ד[1] וכן כתב יד שבספרייה הלאומית בפריז[2].
הספר נדפס לראשונה בשנת 1475 בכפר פיובה די סאקו בצפון איטליה, אחריו בקושטא בשנת ה'רנ"ב, ובשנת 1610.
בשנים האחרונות יצאו לאור מהדורות חדשות של ספר ארבעה טורים, המבוססות על כתבי היד והדפוסים הראשונים. תחילה יצאה לאור מהדורת "שירת דבורה", בשיתוף פעולה בין מכון שירת דבורה ומכון ירושלים. בעקבות מהדורה זו יצאה לאור מהדורת "המאור".
עותקים נדירים מהמהדורה הראשונה של "ארבעה טורים" מהמאה החמש-עשרה נרכשו על ידי הספרייה הלאומית[3].
חיבורים על הספר
כ-150 שנה אחר הופעת הספר ארבעה טורים, ומיד לאחר הדפסתו החלו נוצָרים חיבורים וביאורים שונים עליו. הפירוש הראשון שנכתב באופן מלא על ספר ארבעה טורים הוא ביאורו של רבי יצחק אבוהב. ציטוטים מהחיבור הובאו כבר בחיבורו של רבי יוסף קארו, "בית יוסף", אך החיבור הודפס במלואו מתוך כתב-היד רק ב-1995. זמן מה אחריו כתב רבי אברהם בן אביגדור הגהות על ארבעה טורים.
תפוצתו של הספר ארבעה טורים, ובעיקר הרחבת ההלכות שבו עם רוב דעות הפוסקים השונות בהן[4], הביאו את רבי יוסף קארו לכתוב עליו את חיבורו "בית יוסף", שהיווה את הבסיס לחיבורו המסכם "שולחן ערוך" שבא בעקבותיו. במקביל כתב הרמ"א על הספר את חיבורו "דרכי משה", בו הוסיף בעיקר את פסקי הראשונים ומנהגי יהדות אשכנז. רבי שלמה לוריא, בן תקופתו, כתב גם כן חיבור הגהות קצר על הטורים. חיבור נוסף מהדור שלאחריהם נכתב בידי תלמיד הרמ"א, רבי יהושע פלק כץ. הוא קרא את חיבורו בשם "בית ישראל"[5], כשהוא בנוי על שני חלקים מקבילים: "פרישה" ו"דרישה". למעשה, חיבורו מוכר בשמות אלו ("דרישה ופרישה" או "פרישה ודרישה"). החיבור "בית חדש" (מכונה "ב"ח") מרבי יואל סירקיש נכתב והודפס זמן קצר לאחר מכן. חופף לתקופה זו, כתב רבי ליב חנליש, אף הוא תלמיד הרמ"א, חידושים והגהות על חלק אורח חיים שמתוך הארבעה טורים.
רבי חיים בנבנישתי כתב אף הוא חיבור על ארבעה טורים בשם "כנסת הגדולה". חיבור זה שונה בסגנונו מקודמיו. החיבור כולל ביאור דברי הטור והבית יוסף עם מקבץ מקיף של דברי הפוסקים בנידונים נוספים. לאחר יותר מ-100 שנה, בסוף המאה ה-18 הדפיסו בני משפחת מייא מהדורה חדשה של הטורים, אליה צירפו את פירושו של רבי ליב חנליש בתוספת חידושים והגהות משל שניים מבני המשפחה, רבי מיכאל שמעון ורבי יוסף, על כל ארבעה חלקי הטורים. חיבור זה נקרא בשמות שונים על ידי בעלי הדפוסים והמהדירים, המוכרים שבהם: "חידושי מהרל"ח הגהות" ו"חידושי הגהות".
חיבורים רבים נוספים חוברו במהלך דורות אלו ולאחריהם, חיבורים הכוללים הגהות וביאורים, אך פחות מוכרים. חלקם אף נותר בכתב יד והודפס רק במהדורות מאוחרות יותר.
חלק מן החיבורים, מודפסים בקביעות על גיליונות הטור, בצמוד לטקסט הספר עצמו. חיבורים כאלו מכונים בספרות התורנית "נושאי כלים", ובהקשר הנוכחי, נושאי כלי הטור. העיקריים והמוקדמים שבהם הם הפירושים "בית יוסף" ו"בית חדש" הממוקמים משני צדיו של "הטור" שבמרכז הדף. בנוסף להם מודפסים על הדף גם קיצור ה"דרכי משה", ה"דרישה ופרישה" ו"חידושי מהרל"ח והגהות" (או "חידושי הגהות"). מיקומם המדויק של הפירושים הנוספים בדף אינו אחיד בכל המהדורות. במהדורות מסוימות מודפס בצדי הדף גם "ביאור מהר"י אבוהב" הקדום. בחלק ממהדורות הטור נוספו בתחתית הדף הערות, הגהות ומראי מקומות. שאר החיבורים נדפסים כספרים בפני עצמם (כמו החיבור "כנסת הגדולה"), או בסוף הכרך של ה"ארבעה טורים".
הנצחה
על שמו ועל שם ספרו רחובות במספר ערים בישראל, רחוב "בעל הטורים" בערים נתניה תל אביב יפו ירושלים[6] וראשון לציון. בירושלים רחוב הטורים מחובר לרחוב מלכי ישראל שכונת גאולה מצדו האחד ומצדו השני מחובר לרחוב יפו. תחנת הרכבת הקלה נקראת "הטורים" על שם הסמיכות לרחוב זה והפניה (החסומה) אליו מרחוב יפו. ברחוב נמצא מכון גולד, מרכז לימודי השלמה אקדמיים ביהדות ליהודיות מחו"ל. בתקופה הבריטית היו ברחוב זה מגרשי ספורט ומועדון, וכיום קיים במקום ישיבה למצוינים צעירים בחורים ספרדים ללימוד התלמוד בבלי בשם ישיבת באר התלמוד מטעם מוסדות יקירי ירושלים בראשות הישיבה עומדים הרב חנוך כהן והרב מאיר הכהן בניו של הרב יהודה כהן (רב) העומד בנשיאות הישיבה ברחוב הטורים 31, וכן מרכז חסידות סקווירא ברחוב הטורים 23. וכן ברחוב בר גיורא פינת רחוב הטורים הוקם מרכז חסידות סקווירא במדינת ישראל שהוקמה על ידי הרב דוד טוורסקי (סקווירא) מניו סקווירא שבארצות הברית.
לקריאה נוספת
- יהודא דוב גלינסקי, על תפוצת הטורים בספרד בדור הגירוש ועל קיצור לא ידוע לטור חושן משפט, ישורון יב (תשס"ג) תשפד-תתא
- יהודא דוב גלינסקי, "וזכה זה החכם יותר מכלם שהכל למדו מספריו" : על תפוצת "ארבעה טורים" לר’ יעקב בן הרא"ש מזמן כתיבתו ועד לסוף המאה ה-15, סידרא יט (תשס"ד) 25–45
- חנן יצחקי, "'ועמך כולם צדיקים': לדרכו החינוכית של 'בעל הטורים' – רבנו יעקב בן הרא"ש", דרך אגדה טו (תשע"ח), עמ' 7–16
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ב"ח |
 טקסט בוויקיטקסט: ארבעה טורים |
- הספר, דפוס משנת ש"ע להורדה מאתר HebrewBooks
- "תורת הטור" - "ארבעה טורים" מסודרים על חמישה חומשי תורה, עם הארות וחדושים בהלכה ואגדה, מאת הרב משה שטינברג, להורדה מאתר HebrewBooks
- הרא"ש הרשב"א הטור, שיעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
הערות שוליים
- ^ "Frontispiece to the second pillar of Arbaah Turim, Yoreh Deah". The British Library
- ^ "Jacob ben Ašer. Ṭwr (ʾwraḥ hayyim)". Bibliothèque nationale de France
- ^ דפוס מוקדם של "ארבעה טורים" – מהנדירים בעולם, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, ינואר 2022
- ^ רבי יוסף קארו, בית יוסף, הקדמה, ד"ה על כן.
- ^ כך כתב בהקדמה לספרו "מאירת עיניים" על שולחן ערוך חלק חושן משפט.
- ^ על רחוב הטורים באתר עיריית ירושלים
| מבנה ספרי ארבעה טורים ושולחן ערוך | |
|---|---|
|
34775357ארבעה טורים