אייליים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אייל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "אייל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו אייל (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןאייליים
משמאל למעלה על פי כיוון השעון: אייל אדום, אייל סיקה, אייל ברסינגה, אייל הצפון ואייל פרדי לבן-זנב
משמאל למעלה על פי כיוון השעון: אייל אדום, אייל סיקה, אייל ברסינגה, אייל הצפון ואייל פרדי לבן-זנב
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
תת־סדרה: מעלי גירה
משפחה: אייליים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cervidae
תחום תפוצה
תפוצת האיילים בחום

אַיָּלִיִים[1] (שם מדעי: Cervidae) היא משפחה של יונקים מעלי גירה בסדרת מכפילי פרסה. בעלת 16 סוגים ו־36 מינים.

מאפיינים ובית גידול

קרנם של האייליים (Antler) שונה מזו של מעלי גירה אחרים (Horn). קרני האיילים הן מבנים גרמיים שגדלים בכל שנה בדרך-כלל בקיץ, ולרוב רק הזכר מגדל אותן. הקרן מתחילה להתפתח אצל האיילים הצעירים, כאשר בתחילה יש לאייל שתי בליטות על הראש שמהן מתפתחות הקרניים. בזמן התפתחותן של הקרניים, עוטפת אותן רקמת עור מיוחדת (באנגלית: Velvet) שעשירה בכלי דם, והיא מספקת לקרניים חמצן וחומרי מזון הנחוצים לגדילתם. רקמה זו נשארת על הקרניים למשך מספר חודשים, עד להתקשחות העצם שבקרן. משהעצם התקשחה, רקמת העור תינתק מעל הקרן (ולא תושל ממנו).

האיילים מפרישים ריח מסוים מבלוטות הנמצאות ליד עיניהם ומצחם על מנת לסמן את הטריטוריה שלהם. ריח זה משמש לעיתים ציידים המעוניינים במציאת האיילים. בנוסף, לאייליים יש שכבה מחזירת אור מיוחדת בעיניהם (Tapetum lucidum), המציידת אותם בראיית לילה טובה. במהלך עונת הרבייה, האיילים ישתמשו בקרניהם על מנת להילחם אחד בשני כדי למשוך נקבות מהעדר. שני האיילים ינועו במעגל, יעקמו את רגליהם אחורנית, ינמיכו את ראשם, ואז יתקיפו האחד את השני. הקטן באיילים הוא הפודו הדרומי (Pudu pudu) מדרום אמריקה, שגובהו בכתפיים פחות מ-40 סנטימטר, משקלו מגיע עד 8 קילוגרם ואורך הקרן שלו 10 סנטימטר. הגדול בין האיילים הוא אייל הקורא (Alces alces) החי בצפון אמריקה, בצפון אירופה ובצפון אסיה. אייל ענקי זה מתנשא בכתפיו עד לגובה 230 סנטימטר, משקלו מגיע עד 800 קילוגרם ומוטת הקרניים המסועפות שלו מגיעה עד 180 סנטימטר.

הנקבה ממליטה שני עופרים בכל המלטה, ולעיתים רחוקות היא ממליטה שלושה. תקופת ההריון עשויה להימשך עד עשרה חודשים. מרבית העופרים נולדים כאשר פרוותם מכוסה בנקודות לבנות, אולם אלו נעלמות עם ההתבגרות (להוציא כשישה מיני איילים, שאצלם הנקודות נשארות). לאחר צאתו לאוויר העולם, העופר ינוקה על ידי אמו בעזרת לשונה, ובכך היא תעלים את ריחו שמושך טורפים. האם עוזבת את עופריה לעיתים קרובות. בשבוע הראשון לחייו, העופר חלש מדי מכדי לצאת עם אמו, ולכן יישאר חבוי בעשב. לאחר שיהיה חזק מספיק, יתחיל לצאת עם אמו. העופר נשאר עם האם במשך שנה לערך. זכרים לרוב לא רואים יותר לעולם את אמם, בעוד שנקבות לעיתים חוזרות לאמן יחד עם עופריהן שלהן, ויחד הן מקימות עדרים קטנים.

גופם של האיילים הוא גמיש וקומפקטי בדרך-כלל, ורגליהם החזקות והארוכות מותאמות לאדמת טרשים מיוערת. בנוסף, האיילים הם שחיינים מעולים. שיני הלחי התחתונה שלהם עשויות האמייל הן בעלות קצוות מעוגלים, מה שמאפשר להם ללעוס מגוון רחב של צמחים. האיילים הם מעלי גירה, ובטנם מורכבת מארבעה חללים. לרובם הגדול של האיילים יש בלוטה מיוחדת ליד כל עין. בלוטה זו מכילה פרומון מרוכז, המשמש לסימון הטריטוריה שלהם. כאשר הם מתרגשים, הם עשויים לפתוח את הבלוטות לרווחה. לכל האיילים יש כבד, אולם הם נעדרים כיס מרה. אלקרן הגדות הוא מין האייליים היחיד שאין לו קרניים, ובמקומן הוא בעל ניבים.

האיילים בררנים בבחירת מזונם. הם ניזונים מעלים. בטנם קטנה ודרישות התזונה שלהם גבוהות. במקום לאכול כמויות גדולות של מזון סיבי שקשה לעכלו ושערכו התזונתי נמוך, האייל מעדיף לאכול חומרי מזון מזינים וקלים לעיכול, כמו עלים רעננים, עשב טרי, חוטרים רכים, פירות, פטריות וחזזיות. האיילים הם צמחונים מובהקים והם מעלי גירה טיפוסיים. מזונם עובר תסיסה ועיכול בקיבה בעלת ארבעה מדורים, שבהם חיים חיידקים וחד-תאיים המסייעים בפירוק המזון ובעיקר בהפיכת תאית לסוכרים זמינים לגוף.

קרן

נקבת אייל קנדי מיניקה את בנה. ניתן להבחין במעט נקודות לבנות שנותרו על פרוותו

לכל האיילים הזכרים יש קרניים, אשר בכל שנה נופלות וגדלות מחדש מנקודה מיוחדת בגולגולת שנקראת pedicle. המין היחיד שלנקבה שלו יש קרן הוא אייל הצפון. בזמן גדילתה, הקרן מכוסה ברקמה מיוחדת עשירה בכלי דם שנקראת velvet. לפני תחילת עונת הרבייה, הקרניים מתקשחות מתחת לרקמה העורית, ואז היא מושלת מעל הקרן ומשאירה אחריה קרן עצמית חזקה. לאחר עונת הרבייה, הבליטה שעל הראש והקרן מופרדות על ידי רקמה, ואז הקרן נופלת. לכל מין אייל יש קרן בעלת מבנה וצורה שונים. בחורף או באביב נושרות הקרניים והזכרים נותרים חסרי קרניים. זמן קצר לאחר מכן מתחילות הקרניים לצמוח מחדש, וכך כל שנה מחדש. תפקידן הראשי של הקרניים הוא לפרסם את הנושא אותן ולהעיד על כשירות. זכר צעיר או זכר זקן אינם כשירים דיים כדי לצמח ולשאת קרניים גדולות ומפוארות המונחות על הראש, ומפריעות מאד לנוע בתוך סבכי היער והחורש שבהם חיים האיילים. הזכרים הבוגרים לעומתם נושאים את הקרניים הגדולות והמכבידות, וכך מפגינים את כשירותם ואת כוחם.

בית גידול

תפוצתם של האייליים רחבה, והיא כוללת את כל היבשות למעט אוסטרליה, מרבית אפריקה, ואנטארקטיקה. הם חיים במגוון בתי גידול, החל מטונדרה וטייגה, וכלה בהרים וביערות גשם טרופיים. איילים רבים חיים באקוטונים (אזורי מעבר בין שני בתי גידול), כמו האזורים שבין יערות וסבכי שיחים (הסוואה) ובין ערבות וסוואנות (שטחים פתוחים).

חשיבות כלכלית

לאיילים יש מזה זמן רב חשיבות לאדם. בשר האייל הוא אחת מהסיבות לשמן הוא מגודל וניצוד. שימוש נוסף נעשה בעורו של האייל, המשמש לייצור נעליים, מגפיים וכפפות. מקרניו של האייל ניתן לייצר כפתורים וידיות של סכינים. הלאפים מסקנדינביה ועמים נוודים אחרים בצפון אסיה השתמשו באייל הצפון לצורכי מזון, ביגוד ותחבורה. בשר האייל משמש להכנת מאכלים רבים, ובאנגלית זכה לשם מיוחד - Venison.

כשרות האייל

אַיָּל נמנה בתורה בין החיות הטהורות המותרות באכילה (דברים יד ה; יב טו- כב, טו כב), שעלו תדירות על שולחנו של המלך שלמה (מ"א ה ג). עד לימינו השתמרו עדויות רבות לשחיטה כשרה של מיני איילים שונים ברחבי העולם, ובהם: אייל הכרמל, אייל קנדי, יחמור אירופי (Dama dama) ואייל הצפון. בישראל התעורר פולמוס הלכתי לגבי כשרותו של האיל האדמוני[2].

מיון

  • תת-משפחה Procervulinae
      • סוג: Procervulus - נכחד
  • תת-משפחה: איילי העולם הישן (Cervinae)
    • שבט: איילים (Cervini)
      • סוג: Allocaenelaphus - נכחד
      • סוג: Arvernoceros - נכחד
      • סוג: Candiacervus - נכחד. ייתכן ששייך לסוג Megaloceros
      • סוג: Cervavitus - נכחד. ייתכן ששייך לסוג Megaloceros
      • סוג: Croizetoceros - נכחד
      • סוג: אאוקלדוצרוס (Eucladoceros) - נכחד
      • סוג: Gona - נכחד
      • סוג: מגלוצרוס (Megaloceros) - נכחד
      • סוג: Neomegaloceros - נכחד
      • סוג: Nesoleipoceros - נכחד
      • סוג: Orchonoceros - נכחד. ייתכן ששייך לסוג Megaloceros
      • סוג: Pliocervus - נכחד
      • סוג: Praemegaceros - נכחד. ייתכן ששייך לסוג Megaloceros
      • סוג: Praesinomegaceros - נכחד. ייתכן ששייך לסוג Megaloceros
      • סוג: Pselcupsoceros - נכחד
      • סוג: Pseudodama - נכחד
      • סוג: Sinomegaceros - נכחד. ייתכן ששייך לסוג Megaloceros
      • סוג: אייל זהוב (Hyelaphus)
      • סוג ומין יחיד: אייל נקוד (Axis axis)
      • סוג: אייל (Cervus)
      • סוג ומין יחיד: אייל ת'ורולד (Przewalskium albirostris)
      • סוג: אייל רוסה (Rusa)
      • סוג: אייל רוסרבוס (Rucervus)
      • סוג ומין יחיד: אייל אלדי (Rucervus eldi)
      • סוג ומין יחיד: אייל דוד (Elaphurus davidianus)
      • סוג: יחמור (Dama)
    • שבט: מונטיאקים (Muntiacinae)
      • סוג: Dicrocerus - נכחד
      • סוג: Euprox - נכחד
      • סוג: Eustyloceros - נכחד
      • סוג: Paracervulus - נכחד
      • סוג: Stephanocemas - נכחד
      • סוג ומין יחיד: מונטיאק הציצית (Elaphodus cephalophus)
      • סוג: מונטיאק (Muntiacus)
    • תת-משפחה: איילי העולם החדש (Odocoileinae)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ זהר עמר וא' זיבוטפסקי, "כשרות האיל והצבי", תחומין, כט (תשס"ט), עמ' 162 – 172
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0