ברכת בורא פרי הגפן
בורא פרי הגפן
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּוֹרֵא פְּרִי[1] הַגָּפֶן[2] |
ברכת בורא פרי הגפן היא אחת מברכות הנהנין החשובות, ונתקנה קודם שתיית יין. הברכה שיש לברך לאחר שתיית היין בשיעור רביעית היא ברכה אחת מעין שלוש.
המקור במשנה
המקור לברכה זו הוא מהמשנה במסכת ברכות:
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת? עַל פֵּרוֹת הָאִילָן - אֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ. חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן - אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
מעלת היין
אף שעל פירות האילן תיקנו לברך ברכת בורא פרי העץ שונה הוא היין שאף שיוצא מהגפן תקנו עליו ברכה מיוחדת. בתלמוד[3] הועלו טעמים שונים לשינוי זה:
- מעלת היין ש"השתנה מברייתו" - דעה זו הופרכה מברכת השמן שאף על פי ש"השתנה מברייתו" לא תקנו לו ברכה מיוחדת.
- מעלת היין "זן את הגוף" - דעה זו הופרכה ממשנה שמבואר בה שכל המאכלים הם "זנים את הגוף" חוץ ממים ומלח.
- מעלת היין שנותן תחושת שובע - אפשרות זו נפסקה להלכה.
בתלמוד מוסבר, שהיין נתן תחושת שובע רק כאשר שותים ממנו מעט, אולם כאשר שותים ממנו הרבה הוא רק מגדיל את התיאבון[4], מעלה זו של היין נוספת על מעלתו של הלחם שרק "סעיד" אך לא משמח. לפי מסקנה זו, כאשר הפסוק אומר "ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד"[5] הכוונה היא שהלחם רק סועד אך היין גם משמח וגם סועד.
פוטר שאר משקים
לדעת רב חייא ברכת הגפן על היין פוטרת את שאר כל המשקין שברכתן שהכול נהיה בדברו, אך לא ניתן להיפטר מחיובה על ידי ברכה אחרת, וכך סבורים רוב הפוסקים[6]. אך יש שלא פסקו את דינו להלכה[7].
באחרונים נחלקו לעניין ברכת 'הגפן' על מיץ ענבים, יש שכתבו שמאחר שאינו חשוב כל כך כיין, אינו פוטר שאר משקים[8], ויש שכתבו שאין חילוק בדבר[9].
קביעת סעודה
הסתפקו חכמי התלמוד, מה דינו של יין כאשר קובעים עליו סעודה כאשר הוא העיקר (בדומה ללחם). לכאורה, לפי האמור שהיין גם סעיד וגם משמח, ניתן לקבוע עליו סעודה. רב נחמן בר יצחק רצה לומר כך, אך רבא קבע כי לכאורה בטלה דעתו אצל כל אדם, אלא אם כן יבוא אליהו ויאמר אחרת[10].
נוסח הברכה
יש שכתבו להגות את המילה פרי, כשהאות פ' רפויה בלא דגש, אף שעל פי כללי הניקוד בג"ד כפ"ת מקבל דגש כאשר הוא בראש מילה, אך כאן שהמילה 'פרי' באה לאחר אותיות אהו"י היא אינה מקבלת דגש. לדעת החולקים יש לבטא את האות פ' עם דגש כיוון שיש הפסקה במילה בורא, ובמקרה זה לא נאמר הכלל[11].
נוסח הברכה לפי מנהג האשכנזים, התימנים וחלק מיוצאי תוניס הוא בורא פרי הַגָּפֶן, האות ג' בקמץ, אך מנהג רוב הספרדים לומר בורא פרי הַגֶּפֶן כשהאות ג' בסגול.[12] האמירה בקמץ היא מאחר שהמילה "הגפן" הוא בסוף הברכה, ועל כן, על פי כללי דקדוק לשון המקרא והניקוד הטברני, היא צורת הפסק, המחליפה את הסגול בקמץ.[13] טעם החולקים הוא שכללי צורת ההפסק תקפים רק בלשון המקרא ואין להחיל את כללי הדקדוק הטברני של לשון המקרא על נוסח התפילה והברכות.
ברכת יין עסיס
ברכת יין עסיס היא נוסח מורחב של ברכת בורא פרי הגפן שהיה נהוג בקהילות המזרח בתקופת הגאונים בהזדמנויות חגיגיות (ליל פסח או קידוש יום השבת) הכולל פיוט בשבח היין (אשר ברא יין עסיס משמח אלוקים ואנשים). הנוסח נמצא בגניזה הקהירית. רב האי גאון הסכים למנהג[14] אך רס"ג ורבי יהודה אלברצלוני התנגדו לו וכתבו שהוא מנהג קראים המשנים ומוסיפים על מטבע שטבעו חכמים[15].
קישורים חיצוניים
- הלכות ברכת בורא פרי הגפן מתוך הספר פניני הלכה
- צורת הניקוד במילת הגפן(הקישור אינו פעיל), באתר האקדמיה ללשון העברית
הערות שוליים
- ^ יש אומרים: 'פְרִי', עיינו להלן בסוף הערך.
- ^ בנוסח ספרד: הַגֶָפֶן
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה עמוד ב'
- ^ כמנהגו של רבא לשתות יין בערב פסח כדי להגביר את תיאבונו שיאכל מצה בתיאבון ובשפע
- ^ ספר תהילים, פרק ק"ד, פסוק ט"ו
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קע"ד, סעיף ב'
- ^ דעת הרמב"ם לפי הבנת ערוך השולחן
- ^ דעת הרב אלישיב הובא בספר שבות יצחק, פסח יא ב. וכן דעת הגר"ש וואזנר הובא בספר הזיכרון דרור יקרא (עמוד רפ).
- ^ דעת הגרש"ז אוירבך, הליכות שלמה פסח ט הערה 7. וכן דעת הגר"נ קרליץ, חוט שני ברכות י, ועוד.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ה עמוד ב'
- ^ עיינו באריכות בשו"ת יביע אומר חלק ט' אורח חיים סימן כב.
- ^ הרב יצחק יוסף בשיעורו השבועי. יש לציין שבסידורי האשכנזים הישנים (קודם ר' שבתי סופר) מופיע הַגֶּפֶן כמו אצל הספרדים, עיינו בסידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' קב.
- ^ עיינו בתשובת הרב אמיר דאדוואנד באתר ישיבת כסא רחמים.
- ^ בתשובתו המובא בספר העתים לרבי יהודה אלברצלוני סימן קצו
- ^ סידור רס"ג הגדה של פסח עמוד קמא
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
