שירת הבקשות

שירת הבקשות היא כינוי לאוסף פיוטים המושרים על ידי הקהל בבית הכנסת לפני תפילת שחרית, בעיקר בשבתות ובחגים. התכנים בהם היא עוסקת הם בעיקר שבח לה', שירי שבת, שירי געגועים לארץ ישראל ועוד.

תהליך היווצרותו של מנהג שירת הבקשות אינו ברור דיו, אולם ידוע שפיוטים מסוג "בקשה" נכללו כבר במחזורי תפילה מספרד, לפני הגרוש. התפילה בלילה, שהיא מאפיין מרכזי של שירת הבקשות, הייתה נהוגה בספרד ובארץ ישראל כבר בימי הביניים. שירת הבקשות צברה תאוצה בחוג המקובלים בצפת בשנות הש' (מאה ה-16 למניינם). עם התפשטותה של תורת הקבלה הצפתית, הגיעה שירת הבקשות לארצות אגן הים התיכון והונהגה בקהילות עיראק, מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, איטליה, רודוס יוון, יוגוסלביה טורקיה לבנון וסוריה. שירת בקשות הונהגה גם בכמה קהילות ספרדיות במערב אירופה כדוגמת אמסטרדם ולונדון.

בקהילות כגון קהילת העיר חלב היא ארם צובא שבסוריה, קהילת טורקיה וקהילת מרוקו התפתחה שירת הבקשות לממדים גדולים. שם סודרו ספרים מיוחדים (כמו הספר שיר ידידות בקהילת מרוקו שנדפס בשנת תרפ"א במרקש, ספר ה'מפטירין' ליהדות טורקיה) שליד הפיוטים מציינים את הלחנים והמקאמים (וב"שיר ידידות" את הנובות) כדי להקל על הקהל השר את הבקשות. בקהילות אלו נהגו לקום בשבתות החורף (שבהן הלילות ארוכים) בעוד לילה, ומתקבצים יחד בבית הכנסת ושרים את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד זמן תפילת שחרית. בקרב יוצאי סוריה ומרוקו שירה זו מכונה שירת הבקשות. שירת הבקשות ממשיכה בקרב יוצאי קהילות אלו גם בארץ ישראל כיום. בחלק מהמקומות נהוג להתאסף לשירת הבקשות בליל שבת למשך שעתיים.

בטורקיה שירת הבקשות נקראת "שירת המפטירים" ומבוצעת על ידי מקהלות מפטירים. המוזיקה וסגנון השירה יסודם במוזיקה הסופית והמוזיקה הטורקית-עות'מאנית קלאסית. מקורה של מסורת זו הוא בעיר אדריאנופול (כיום אדירנה) הנמצאת בחלק האירופי של טורקיה. מסורת מפוארת זו היא נדירה ומבוצעת היום באיסטנבול.

שירת הבקשות כיום

"עונת הבקשות" נפתחת בשבת בראשית ונמשכת עד שבת שלפני פסח. בירושלים אחד מבתי הכנסת המרכזיים לשירת הבקשות הוא ביהכנ"ס עדס שבנחלאות המושך את חובבי הז'אנר מכל הארץ ואף מחו"ל, שירת הבקשות בשבתות אלו מתחילה ב3.00 לפנות בוקר ומסתיימת ב7.00 בבוקר, במתכונת זו גם בבית הכנסת מוסיוף, כשבזמן הנץ יש הפסקה לדברי תורה מפי אחד הרבנים, ואחריה יש הפורשים לתפילה. הרב עובדיה יוסף תמך ועודד מאוד את שירת הבקשות והיה מבקר מידי פעם בעצמו, מקובל שהוא ראה בזה דרך למשוך ציבור לבתי הכנסת בשבתות וכמשקל נגד למשחקי הכדורגל שמתקיימים בשבתות ועלולים למשוך את הציבור המסורתי, ואכן בהווי הירושלמי ההווי השבתי התגבש סביב שירת הבקשות בציבורים דתיים ומסורתיים.
שירת הבקשות מבוססת על ידע בתורת המקאמים (מקאמת) המזרחיים, בין השירים משולבים פסוקים מתהלים ועוד אשר לכל אחד יש מקאם קבוע בו הוא מבוצע בשיטת האילתור, ומקפידים על מעברים נכונים בין המקאמים שמקשרים מוזיקלית גם לפיוטים שאחריהם. הידע הזה נרכש באופן טבעי למתפללים ודרך שירת הבקשות, אך גם מתקיימים לימודים מקצועיים יותר לתורת המקאמים בדר"כ על פי שמיעה ולא דרך תוים שאינם טבעיים כל כך למוסיקה הערבית. גם בדור הצעיר ישנה משיכה לשירה הבקשות, וילדים ובחורים לומדים את המוסיקה הזו ומשתתפים דרך קבע לצד המבוגרים.

ראו גם

• חזנות
• אגדלך א-להי כל נשמה

לקריאה נוספת

• אברהם עילם-אמזלג, חצות לילי אקום להודות לך שירת הבקשות של יהודי מרוקו, תשפ"ג.

קישורים חיצוניים

• חנה פתיה, מה היא שירת הבקשות?, באתר הזמנה לפיוט
• שירת הבקשות החאלבית - ירושלמית בבית בקונפדרציה, סרטון בערוץ "תפארת הפיוט", באתר יוטיוב (אורך: 01:35:59)
• מאמרים בנושא שירת הבקשות באתר פיוט
• הקלטות של מספר פיוטים מתוך שירת הבקשות של יוצאי חלב
• זאב גלילי, יפנית, מנגנת עוד, חוקרת את שירת הבקשות של יהודי חלב שיחה עם החוקרת קומיקו יאיאמה באתר היגיון בשיגעון
• שירי הבקשות להורדה(הקישור אינו פעיל)
• מאיר אביטן, ולבקש מבראשית, מוסף "שבת" של מקור ראשון, כ"ו בתשרי תשע"ו
• בעז זריבי, על מנהג שירת הבקשות ועל אמירת שירה בלילה, קושטא דמילתא ה, חשוון ה'תשפ"ג, באתר ישיבת הר עציון.
• מידע על שירת הבקשות בקטלוג הספרייה הלאומית