תפילת שחרית
תפילת שחרית היא תפילה יומית הנערכת בבוקר, הארוכה מבין תפילות היום. ניתן להתחיל בתפילת שחרית החל מהנץ החמה, ובדיעבד מעלות השחר[1]. נאסר לעסוק במלאכה, לאכול, או ליזום שיחה[2], עד סיום תפילת העמידה.
שני חלקיה הקדומים של תפילת שחרית הם קריאת שמע ותפילת העמידה, ועם הזמן צורפו אליה ברכות ותפילות נוספות. בימים שני וחמישי, וכן בשבתות ובחגים ובראש חודש נוספת לתפילת שחרית קריאת התורה.
מקור התפילה
חלק מהדעות בגמרא בברכות מיחסות את קביעת תפילת שחרית לאברהם אבינו, על פי הפסוק "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם אֶת-פְּנֵי ה'" (בראשית יט, כז). דעות אחרות סוברות כי עיקר יסוד התפילה הוא במקביל לקורבן התמיד של שחר, שהיה קרב בשחר.
אך יש דעה שסוברת כי התפילה נתקנה כנגד אברהם אבינו וחכמים עשו אותה גם כנגד קורבן. (להרחבה נוספת ראו בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ו עמוד ב').
זמן התפילה
תחילת זמנה של תפילת שחרית הוא מהנץ החמה (זמן התפילה הוא זמן אמירת תפילת שמונה עשרה). זמן הזריחה נחשב לזמן הטוב ביותר להתפלל תפילת שחרית, על פי הפסוק "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ..." (ספר תהילים, פרק ע"ב, פסוק ה') - תפילה בעת הזו נקראת תפילת ותיקין (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט' עמוד ב').
לגבי סוף זמן תפילת שחרית נחלקו תנאים במשנה "תפלת השחר עד חצות; ר' יהודה אומר: עד ארבע שעות" (משנה, מסכת ברכות, פרק ד', משנה א'). להלכה נפסק כדעת רבי יהודה שסוף זמן התפילה הוא בארבע שעות, אבל בדיעבד ניתן להתפלל שחרית עד חצות[3].
מאחר שהשעות המדוברות אינן השעות הרגילות, אלא שעות זמניות, נחלקו הפוסקים בחישוב הזמן הזה: לפי שיטת ה"מגן אברהם" מונים את הזמן שמעלות השחר עד צאת הכוכבים ומחלקים אותו ל-12 חלקים, כשכל חלק הוא שעה. וכן הוא מנהג יוצאי תימן ויוצאי עדות המזרח. (שיטה זו היא גם דעת הבן איש חי ושאר המקובלים מבית אל הדוגלים בתפילת ותיקין ככל המקובלים.) לפי שיטת הגר"א מונים את הזמן שמהנץ החמה עד שקיעתה. שיטה זו מובאת לראשונה ברמב"ם, ואחרי כן בכתבי הגר"א, שעל שמו היא קרויה. כך מנהג רוב יוצאי אשכנז. ואולם למרות זאת, רבים מיוצאי אשכנז מחמירים ומקדימים להתפלל כשיטת המגן אברהם.
אכילה ושתייה לפני התפילה
קיים איסור לאכול ולשתות לפני התפילה, שנלמד מהפסוק לא תאכלו על הדם[4]. לדעת הרא"ה האיסור הוא מהתורה[5], דבר זה מוסבר לדעתו בכך שחיוב התפילה הוא מדאורייתא, וגם האיסור הנלמד מפסוק זה הוא מהתורה. לעומת זאת לדעת רבנו יונה[6] האיסור הוא מדרבנן, והדרשה מהפסוק היא אסמכתא. השולחן ערוך מסתמך על דעת הראבי"ה ומתיר שתיית מים לפני התפילה[7]. בניגוד לכך, לדעת ספר מעשה רקח יש לדייק מדברי הרמב"ם שהתיר את השתייה לצמא לפני התפילה[8], שיש לאסור גם שתיית מים[9]. שתיית תה או קפה ללא סוכר מותרת לדעת המתירים שתיית מים, לפי המובא במשנה ברורה מותר גם לשים מעט סוכר בפיו בזמן השתייה, אך ערבוב הסוכר בתוך המשקה אסור[10], ולדעת ערוך השולחן מותרת גם שתיית משקאות ממותקים שערבו בהם סוכר[11].
סדר התפילה בימי חול
ניתן לחלק את תפילת שחרית של חול לשבע חטיבות עיקריות, כדלקמן:
ברכות השחר וברכות התורה
ערכים מורחבים – ברכות השחר, ברכות התורה, פרשת הקורבנות, פיטום הקטורת
החטיבה הפותחת את התפילה אינה אחידה מבחינת אופיה. היא כוללת שלוש חטיבות משנה, שסדרן המקורי לא נשמר וכיום הן שלובות זו בזו בכל המנהגים. חטיבות משנה אלו הן:
- ברכות העוסקות בפעולותיו של אדם עם השכמתו, כגון פקיחת עיניים, לבישת בגדים, נעילת נעליים.
- ברכות העוסקות בנתינת התורה ובלימוד התורה. אין האדם רשאי ללמוד תורה לפני שמברך ברכות אלו.
- קטעי לימוד שונים מהתורה, מהמשנה ומהתלמוד הבבלי, כגון: סיפור עקידת יצחק (בראשית כב), ברייתא דרבי ישמעאל (תחילת ספרא), פרשת הקטורת (תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ו' עמוד א').
- פסקאות שהוכנסו לתפילה על פי תנא דבי אליהו י"ט.
את החטיבה נועלת תפילת קדיש.
פסוקי דזמרה
- ערך מורחב – פסוקי דזמרה
הגרעין של חטיבה זו הם שישה מזמורים מספר תהילים: מזמור קמ"ה עד מזמור נ'. לפני ואחרי מזמורים אלו נאמרות מספר פיסקאות, שסדרן ותוכנן שונה במקצת בין המנהגים. הפיסקאות העיקריות המשותפות לכל המנהגים הן:
- לפני המזמורים: "ברוך שאמר והיה העולם", "הודו לה' קראו בשמו", מזמור ק' ("מזמור לתודה"), "יהי כבוד ה' לעולם".
- אחרי המזמורים: "ויברך דוד את ה'", שירת הים, "ישתבח שמך לעד".
את החטיבה נועלת תפילת קדיש.
קריאת שמע וברכותיה
- ערכים מורחבים – קריאת שמע, ברכות קריאת שמע
גרעין החטיבה הוא שלוש פרשיות מהתורה: שמע ישראל (ספר דברים, פרק ו', פסוקים ד'-ט'), והיה אם שמוע (ספר דברים, פרק י"א, פסוקים י"ג-כ"א) ו-ויאמר (ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוקים ל"ז-מ"א). שלוש פרשיות אלו מכונות על שם פתיחתן "שמע" או "קריאת שמע". שלוש פרשיות אלו נקראות תחילה בלחש על ידי המתפללים, ולאחר מכן בקול רם על ידי החזן. במהלך הקריאה נהוג לאחוז בארבע ציציות הטלית (או ציציות הטלית קטן), ולהניח את כף היד הימנית על העיניים. כמו כן נהוג לנשק את הציציות כאשר מוזכרת המילה "ציצית".
את גרעין החטיבה עוטפות שלוש ברכות, שתיים לפניו ואחת אחריו. שתי הראשונות מכונות ברכת יוצר אור וברכת אהבה, והאחרונה מכונה ברכת גאולה. החיוב לומר ברכות אלו הינו קדום, והוא נזכר כבר במשנה: "בשחר מברך שתים לפניה ואחת אחריה" (משנה, מסכת ברכות, פרק א', משנה ד'}.
- ברכת יוצר אור מבוססת על הפסוק בישעיה מה, ז ("יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע"). השלד הקדום של ברכה זו היה כנראה "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא את הכול, המחדש בכל יום מעשה בראשית, עושה אורים גדולים, ברוך אתה ה' יוצר המאורות". נוסח מעין זה עדיין נשתמר בקטעי גניזה ובתפילת היחיד בסידור רס"ג. ככל הנראה הגאונים תיקנו להרחיב את הברכה והיא כוללת כיום קרוב לשלוש מאות מילים.
- ברכת אהבה פותחת בחלק מהנוסחים במילים "אהבה רבה" ובאחרים במילים "אהבת עולם". שני הנוסחים קדומים מאוד, ונזכרים עוד בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"א עמוד ב'). בנוסח הברכה יש חילופים רבים בין המנהגים. הגרסה הקצרה והפשוטה ביותר מצויה בנוסח אשכנז ובנוסח איטליה. סוף הברכה, "הבוחר בעמו ישראל באהבה", אחידה בכל הנוסחים.
- ברכת גאולה, נאמרת לאחר שלוש הפיסקאות מן התורה. היא פותחת במילים "אמת ויציב", ומסתיימת במילים "ברוך אתה ה' גָאַל ישראל". ועניינה המרכזי הצהרת האמונה בה'. מיד לאחריה, ללא הפסקה, מתחילה החטיבה הבאה (תפילת שמונה עשרה).
את החטיבה פותחת הקריאה ברכו: החזן אומר "ברכו את ה' המבורך", הקהל עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", והחזן חוזר על משפט זה.
שמונה עשרה
- ערך מורחב – תפילת שמונה עשרה
תפילת שמונה עשרה היא רצף של תשע עשרה (בזמנים קדומים שמונה עשרה) ברכות. היא נאמרת תחילה בלחש על ידי הקהל, ולאחר מכן החזן חוזר עליה בקול. התפילה כולה נאמרת בעמידה, ברגליים צמודות.
במהלך חזרת החזן על התפילה נוספות לה שתי פיסקאות: פיסקת הקדושה הנאמרת לפני הברכה השלישית; ופיסקת ברכת כהנים, הנאמרת לפני הברכה האחרונה, ובה הכהנים עולים לברך את הציבור. בחלק מהקהילות וכן במקרים מסוימים אין הכהנים עולים לברך אלא הפיסקה נאמרת כולה על ידי החזן.
תחנון
- ערך מורחב – תחנון
חטיבת ה"תחנון" לא הייתה שייכת במקורה לתפילת הציבור אלא לתפילת היחיד: ניתנה כאן הזדמנות למתפלל לומר תפילה אישית, איש איש ותחינותיו. עם הזמן הפכה החטיבה לחלק מתפילת הציבור, והיא כוללת כיום אוסף מגוון של פסוקים ותפילות.
בימים שיש בהם מן השמחה (שבת, ראש חודש, חגים ומועדים ובעוד ימים מסוימים) אין אומרים תחנון. בחלק מהקהילות (בעיקר אשכנזים) נאמר התחנון בישיבה, כאשר הראש שעון על יד שמאל, ואם התפילין עליה - על יד ימין, - יש אומרים כי זה הד למנהג לומר את התחנון תוך כדי השתטחות על הארץ[דרוש מקור] ("נפילת אפיים").
קריאת התורה
בימים שני, חמישי, שבתות, חגים, חנוכה ופורים, תעניות וראשי חודשים נוספת לתפילה גם הקריאה בתורה לפני הקדושה דסידרא.
סיום התפילה
בימי חול נאמרות תוספות לתפילה לאחר קדושא דסידרא, תוספות אלו כוללות, לפי רוב המנהגים, את תפילת פיטום הקטורת, שיר של יום ועלינו לשבח (הסדר שונה לפי הנוסח) ובחלק מן הקהילות אף קטעים נוספים כמו פרשת המן, י"ג עיקרים, שש או עשר זכירות ועוד.
לקריאה נוספת
- שלמה אנגל, עבודה שבלב זו תפילה חלקים א-ב פרוש מקיף לתפילת שחרית של ימי החול (900 עמודים), הוצאת ספריית אלינר, 2004.
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד, סיום תפילת שחרית, באתר ישיבה
- תפילת שחרית ברובד הפנימי
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן פ"ט ונושאי כלים שם (לשיטת הט"ז אסור רק מהנץ)
- ^ ראו להלן בעניין אמירת שלום לפני התפילה.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן פ"ט, סעיף א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י' עמוד ב'.
- ^ חידושי הרא"ה ברכות דף י עמוד ב.
- ^ תלמידי רבנו יונה על הרי"ף בברכות דף ה עמוד א.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן פ"ט, סעיף ג'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ה', הלכה ב'.
- ^ מעשה רקח על משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ו', הלכה ד'.
- ^ משנה ברורה, סימן פ"ט, סעיף קטן כ"ב.
- ^ רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, ערוך השולחן, פט, סימן כ"ג.
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים על-קהילתיים | חכם באשי • שד"ר • אדמו"ר • גדול הדור • רב ראשי | |
| תפקידים מקומיים | מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • סופר סת"ם • בלנית • משגיח • משגיח כשרות | |
| מוסדות | תלמוד תורה • ישיבה • ישיבה קטנה • ישיבה גדולה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא • קופה של צדקה | |
| דברים שבקדושה | מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות | |
| ניהול חיי הקהילה | בית דין • תקנות הקהילה • פדיון שבויים | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
