שבע מצוות דרבנן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שבע מצוות דרבנן היא רשימה של שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל. מניין זה הוזכר לראשונה בספר "כתר תורה" לרבי דוד ויטאל (1536).[1] מאז נזכר בספרים רבים, ואף נוסף למהדורות הנפוצות של ספר החינוך בסוף מניין המצוות. המשותף בין המצוות הנמנות עם השבע הוא בכך שהן מצוות עשה מחודשות, ואינן גזירות 'להרחיק את האדם מן העבירה' או הרחבות של מצווה קיימת (לדוגמה: מצוות מרור בזמן הזה; יום טוב שני של גלויות).
המצוות
- ברכות: מצווה לברך על הנאות העולם הזה, על מצוות, ועל אירועים שונים בחיי האדם.
- נטילת ידיים: מצווה ליטול ידיים לפני אכילת פת, בעזרת כלי תקני ומים נקיים.
- עירובין: איסור לטלטל בשבת בחצר משותפת כי אם על ידי עירוב חצרות, ואיסור לצאת מהעיר יותר מאלפיים אמה בשבת כי אם על ידי עירובי תחומין. איסור לבשל ביום טוב עבור שבת אלא באמצעות עירוב תבשילין.
- הלל: הוספת מזמורי הודאה מספר תהלים לתפילת שחרית בשלוש הרגלים ובחנוכה.
- נר שבת ויום טוב: מצווה על כל בית שידלוק בו נר בליל שבת ויום טוב.
- מגילה: קריאת מגילת אסתר בחג הפורים במגילה כשרה שנכתבה בדיו על קלף - בלילה וביום.
- נרות חנוכה: הדלקת נרות במשך שמונת ימי חג החנוכה, מכ"ה בכסלו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב שמואל אשכנזי, שבע מצוות דרבנן, בית אהרן וישראל, קובץ לה תשנ"א, עמ' צז - קטו.
- הרב שמואל אשכנזי, השלמות לשבע מצוות דרבנן, בית אהרן וישראל, קובץ לח תשנ"ב, עמ' קלט - קנד; ו'מילואים לשבע מצוות דרבנן', קובץ מ, עמ' קי - קטו.
הערות שוליים
