חשמל בשבת
שימוש בחשמל בשבת נתון למחלוקות הלכתיות רבות. דיון אחד נוגע להגדרת האיסור ההלכתי בהדלקה ובשימוש במכשירי חשמל בשבת. דיון אחר נוגע לגבי שימוש בחשמל המיוצר בפעולות המוגדרות כחילול שבת של עובדי חברת החשמל, בהיתר המבוסס על העובדה כי החשמל נצרך בין השאר לצורכי פיקוח נפש.
הגדרת האיסור בשימוש בחשמל בשבת
חידוש איסור מוליד
במסגרת דיונו של הרב יצחק שמעלקיש משנת 1895 בבחינת השימוש בטלפון בשבת הוא מחדש כי קיים בהפעלת כל מכשיר חשמלי איסור מדרבנן בשל "התעוררות כח החשמל" כתוצאה מה"עלעקטרישע פערבינדונג" (חיבור חשמלי)[1]. איסור זה נקרא לימים 'מוליד זרם'. איסור זה מהווה אנלוגיה מרחיבה לאיסור 'מוליד ריח', אחד מן האיסורים המופיעים במסכת ביצה[2]. לפי איסור מוליד ריח אסור לבשם בגד בשבת בריח שאינו נמצא כבר בו. כבר בעבר הורחב איסור זה לתחומים אחרים כדוגמת יצירת האיסור לרסק ברד ושלג בשבת ולהפוך את המוצק לנוזל.
אף על פי שהיו שערערו על חידושו, ובהם גם חתנו, הרב נתן לוין[3], התקבל איסורו של הרב שמעלקיש באופן גורף[4]. עד היום מהווה איסור זה את אחד הנימוקים המרכזיים לאיסור קטגורי על הפעלת מכשירים חשמליים בשבת.
שיטת ה"חזון איש"
הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה'חזון איש', חידש בשנת 1948 שכל סגירה של מעגל חשמלי בשבת אסורה משום מלאכת בונה ומלאכת מכה בפטיש[5]. בהתכתבות שיזם הרב שלמה זלמן אוירבאך עם החזון איש מנמק האחרון את איסורו בשני טעמים - האחד כפי שכתב בספר, "הרכב הפרקים זה עם זה", קרי: חיבור שני חלקי המפסק יחדיו בזמן שאחד מהם מחובר למקור מתח[6]; והשני, "דתיקון החוט עצמו ממות לחיים"[7]. החידוש הגדול שבשיטה זו עורר פולמוס נוקב בגדרי איסור בונה וסותר כך שחלק קיבלו אותה להלכה[8] וחלק לא[9] לפי חידוש זה של החזון איש, נמצא גם כי כל הפעלת מכשיר חשמלי אסורה משום בונה, ולא רק הדלקת נורה חשמלית. על אף שנהוג לראות בחזון איש את מחדש החידוש לגבי בונה וסותר בנוגע לחשמל בשבת וביום טוב, כבר הציע לפניו בשנת 1934 הרב אפרים זלמן הלוי סלוצקי[10] לאסור את השימוש בחשמל בשבת וביום טוב מדין בונה וסותר. עם זאת, הרב סלוצקי ביטל אפשרות זאת עם העלאתה, שכן גרס שאין בונה וסותר בכלים[11], אך החזון איש הגדיר זאת כיצירת כלי שנחשבת בונה. דבריו של הרב סלוצקי התקבלו בהתעלמות כמעט מוחלטת, כך שבדיון ההלכתי המאוחר זוכה החזון איש לבכורה בעניין זה.
רבי שלמה זלמן אויערבאך חלק על החזון איש וסבר שאין בפעולה חשמלית איסור בונה. הוא הסביר שמכיון שהזרם החשמלי מתחדש בכל רגע מחדש לא ניתן להחשיב את קיומו ככלי ואת חידושו כבנייה. על כך השיב לו החזון איש[12] שיש לחלק בין התחדשות כוח החשמל על ידי כח אדם שהינו בעל בחירה לבין התחדשות כח החשמל על ידי כח טבעי הקבוע בטבע הבריאה שהוא נחשב למלאכה גמורה[א].
| ” | דלא חשיב [מלאכת] בונה אלא אם כן הבנין יכול על כל פנים להתקיים מאליו, מה שאין כן אם צריכים כל הזמן לאחוז בו אין זה חשיב בונה[ב], והכי נמי גם כאן[13] אילו במקום המכונה האוטומטית היה עומד אדם שמסובב כל הזמן את הגלגל ודאי שגם רבנו סובר שהפותח אינו חשיב כלל כבונה, כיון שכל האור נעשה רק על ידי האיש ההוא [ולא דבר המתקיים], ואם כן, כך לי אם הדבר נעשה על ידי קיטור [במכונה אוטומטית], או על ידי אדם [כשצריך כל הזמן מעשה האדם] | “ |
– מתוך מכתבו של רבי שלמה זלמן אוירבאך לחזון איש | ||
שיטת הרב שלמה זלמן אוירבך
הרב שלמה זלמן אוירבך מסביר שאסור להפעיל מכונה חשמלית בשבת, להעלות או להוריד את החוגה. הוא אוסר "להעלות את הכוח החשמלי על ידי הפעלת מנוף". כפי שכתב על מכונות במנחת שלמה, העלאת זרם חשמלי מגבירה את חום המתכת, ובכך עוברים מלאכת מבעיר, כפי שכתב: "ואף המגדיל בשבת אש של מתכת חשיב מבעיר." והוא אוסר לדחות את החוגות משום כיבוי, החלת חוק כיבוי אש בשבת, שהיא גם אחת מ-39 המלאכות האסורות בשבת[14][דרושה הבהרה].
שיטת הרב קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוק סבר שהחשמל נחשב כאש[15], ועל כן כל הפעלת מכשיר חשמלי בשבת כרוכה באיסור מלאכת מבעיר. עוד הסביר הרב קוק, שאין העיקר באש שתהיה נראית, אלא שיש בה "כח פעולה" להאיר, לחמם או להפעיל. וכן כתב הרב יודל רוזנברג, מרבני קנדה[דרושה הבהרה][16]. עם זאת, יש שטענו שהרב קוק לא התכוון לטעון שכל פעולה חשמלית היא הבערת אש, ודבריו נאמרו רק על מכשיר שיש בו ניצוצות המוגדרים כאש[17]. זוהי גם דעתם של הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל[18] והרב עובדיה הדאיה[19].
שיטות נוספות
- לדעת הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל[18] הפעלת מכשיר חשמלי בשבת שנוצרת בו תנועה סיבובית או אחרת יש בה משום מלאכת מכה בפטיש.
- לדעת הרב הלל זקס שימוש בחשמל בשבת אסור מדאורייתא, משום מלאכת תופר[דרוש מקור].
שיטת החולקים
חלק מחכמי דורם נחלקו על שיטותיהם המחמירות של הרב קוק והחזון איש, והם מגדירים את הפעלת המכשיר החשמלי כ'שימוש' ולא כ'יצירה'. לדעתם, אין בהפעלת מיכשור חשמלי ללא 'אש' שום איסור מדאורייתא, אלא איסור דרבנן משום עובדין דחול או משום נולד. וכך היא דעת הרב שלמה זלמן אוירבאך[20] ובעל הציץ אליעזר[21]. גם לשיטות אלה, הדלקת נורת להט או גוף חימום חשמלי אסורה מדאורייתא, משום שחוט הלהט או גוף החימום מתלהטים ובוערים, וזו מלאכת מבעיר. ואולם אפילו במקרה זה, קיימת שיטה נוספת של הרב גורן שאוחז בדעת מיעוט לפיה אין מלאכת מבעיר במתכת[22].
למעשה, לדעת אותם החולקים, לכתחילה חוששים לדעות הסוברות שהפעלת מכשיר חשמלי בשבת אסורה מדאורייתא, ובשעת הצורך, וכאשר יש סיבות נוספות להקל, סומכים על הסוברים שהפעלה חשמלית אסורה מדרבנן[23].
פסק הלכתי היוצא למעשה מפסקו של רבי שלמה זלמן והרבנים שעמו - שביום טוב שאין בהבערה אלא איסור מוליד מדרבנן, שכתבו רוב הפוסקים שאם עבר והוציא אש מותר להשתמש בו, אם כן גם אם עבר והפעיל מכשיר חשמלי - מותר להשתמש בו[24].
שיטות המתירות שימוש בחשמל בשבת
- הפוסקים שמתירים משום גרמא לחבר מעגל חשמלי בשבת
- על אף שרבים מהפוסקים אסרו שימוש גורף בחשמל בשבת - הן מדאורייתא והן מדרבנן והן מצד מנהג שהתקבל אצל כלל עם ישראל, יש פוסקים רבים שקבעו שחיבור מעגל חשמלי בשבת נחשב לגרמא - עם הפוסקים הללו נמנים בעל ערוך השולחן, שו"ת לב יהודה, הרב צבי פסח פרנק, האור חדש ועוד[25].
- הפוסקים שמתירים משום גרמא לנתק מעגל חשמלי בשבת
- יש פוסקים שפסקו שהמנתק מעגל חשמלי או מכבה נורה בשבת הרי זה נחשב לגרמא. עמהם נמנים הרב צבי פסח פרנק, שו"ת לב יהודה וספר מאור החשמל[25].
- שיטות המתירות שימוש במכשירי חשמל שונים בשבת
- הרב שלמה זלמן אוירבך כתב בספרו "קובץ מאמרים בענייני חשמל בשבת", כי ייתכן ולדעת הראב"ד, שסובר כי גחלת של מתכת אינה אסורה משום מבעיר אלא משום מבשל, הדלקת נורת להט חשמלית בשבת, אינה אסורה לא משום מלאכת מבעיר ולא משום מלאכת מבשל, משום שזה נחשב כמבשל המתכת בחמה, שעל פי זה הרי מותר אפילו מדרבנן[26]. כמו כן לדעה זו יהיה מותר בשבת בישול או אפיה בתנור חשמלי[27]. אולם לבסוף מסתייג הרב אוירבך מהבנה זו, וסובר שאף לדעת הראב"ד יש איסור מהתורה[28].
שימוש בחשמל בשבת
ערך מורחב – שעון שבת (הלכה)
הפעלת מכשיר חשמלי בשבת על ידי פעולת אדם, כגון הפעלת מתג התאורה, אסורה בשבת. הומצאו שיטות וטכניקות בהיתר הלכתי לעשות שימוש בחשמל בשבת, אך זאת לא על ידי שימוש ומגע האדם אלא באופן אוטומטי.
אחד ההיתרים המוכרים הוא שעון שבת, המפעיל ומכבה מכשירים ואמצעי חשמל. את שעון השבת מכוונים בטרם כניסת השבת לשעות הרצויות, ועל ידי כך ניתן לקבוע את הפסקת או התחלת פעילותו של מכשיר חשמלי לאורך כל השבת. מאחר ששעון השבת קיבל היתר הלכתי הוא החל להיות נפוץ בשימוש, בעיקר במזגנים, תנורי אפייה ובפלטות שבת. כך הוא גם הפך לפתרון לשימוש בחשמל בשבת בקיבוצים ומושבים שומרי שבת, ובבתי חולים ובתי מלון שומרי שבת.
אמצעים טכנולוגיים
כיום קיימים בימינו כמה וכמה מינים וסוגים שונים של אמצעים ומכשירים הפועלים בעזרת חשמל בהם ניתן להשתמש בשבת בצורה אוטומטית, בהם מכשירים כמו מחם, פלטת שבת ומעלית שבת. במכשירים אלה קיים מנגנון המאפשר שימוש בשבת ללא חשש חילול שבת.
פולמוס מעלית השבת
- ערך מורחב – מעלית שבת
מעלית שבת היא מעלית הנעה בין הקומות בצורה אוטומטית ועוצרת בכל תחנה ללא צורך בלחיצה על כפתורי הפעלה. המעלית ממתינה זמן מה בכל קומה לכניסת הנוסעים ומתריעה בזמזום כמה שניות לפני סגירת הדלתות. חיישנים חשמליים, כגון עין אלקטרונית בדלת ומנגנוני שקילה, מנוטרלים בדרך כלל על מנת למנוע את השפעת האדם על ההפעלה האוטומטית של המעלית.
אף על פי שרבנים רבים, כמו הרב שלמה זלמן אוירבאך והרב יהושע ישעיה נויבירט, התירו את השימוש במעלית שבת, אוכלוסייה דתית נרחבת (בעיקר מהציבור החרדי) נמנעת משימוש במעלית שבת בשבת. איסור השימוש במעליות שבת התרחב לאחר שהרב יוסף שלום אלישיב פסק כי אין היתר להשתמש במעלית שבת ולטענתו היא גורמת לחילול שבת. לדבריו "הנה הובאה לפנינו חוות דעת טכנית בכתב ובעל פה של טכנאי ומהנדסי מעליות מומחים ומוסמכים, ונתברר לנו שעל ידי השימוש במעליות אלו – בין בעליה בין בירידה – נוצרות הפעלות ישירות הנוגעות לעשיית מלאכה דאורייתא, ואין לסמוך על שום מכון וכדומה המכשירים דברים אלו". עקב פסק הלכה הזה הופסק השימוש במעליות שבת בבניינים רבים, בעיקר בערים חרדיות שבהן מתרכזת האוכלוסייה החרדית הנשמעת לפסקי ההלכה של הרב אלישיב[29].
שימוש בחשמל המיוצר בשבת
בספרי ההלכה, מובאים חמישה טיעונים כנגד הנאה מחשמל המופק בשבת:
- מעשה שבת - על פי ההלכה, אסור ליהודי ליהנות בשבת מחילול שבת של חברו, במיוחד כאשר חילול השבת נעשה למען היהודי שומר השבת. על פי כלל זה לכאורה, אסור להשתמש בחשמל אשר מייצרת חברת החשמל, שכן בחברה עובדים יהודים גם בשבת אשר דואגים לאספקת חשמל שוטפת ביום השבת.
- שמא ירבה
- איסור לפני עיוור לא תיתן מכשול - על פי ההלכה אסור לגרום ליהודי או לגוי לעבור על איסורים, ובשימוש בחשמל בשבת גורמים לעובדי חברת החשמל להרבות במלאכות בייצור החשמל כגון הובלת פחם אל המטחנות על ידי טרקטורים, טחינתו, הבערתו, תיקונים בטורבינות, הפעלת מכשירים האחראים על ניקוי גז טבעי (שמוזן לטורבינות הפועלות על ידי גז מסוג זה), כתיבה ידנית של כל פעולה הנעשית על ידי מפעילי התחנה ועוד[30].
- איסור מסייע בידי עוברי עבירה
- חילול השם - החזון איש[31] הורה לאסור מטעם זה, שנראה כאילו אין זה מפריעו שיהודי אחר מחלל שבת.
אולם, כיוון שיש הכרח לספק חשמל לכל רחבי מדינת ישראל בכל יום ויום, כולל שבת, וכל פגיעה באספקת החשמל כרוכה בסיכון חיי אדם, מצאו חלק מהפוסקים צד היתר לשימוש בחשמל המיוצר בשבת. עקב כך שבבתי החולים ישנם מכשירים רפואיים רבים מצילי חיים שעובדים על ידי חשמל, וגם בבתים פרטיים חולים רבים נעזרים במכשירים חשמליים להצלת חיים, וכמו כן כוחות הביטחון והמשטרה נעזרים באספקת החשמל כדי להיות ערוכים למצב חירום, פסקו שמותר להשתמש בחשמל המיוצר בשבת בחברת החשמל, כיוון שממילא הוא מיוצר לצורכי פיקוח נפש. כמו כן, הוסיפו פוסקים אלו שאם תיקנו טכנאי חברת החשמל בשבת עצמה תיקונים במערכת החשמל כדי לדאוג לאספקת חשמל סדירה לרשת החשמל, מותר לכל היהודים להשתמש בחשמל שחודש בשבת. אולם, אם ידוע בוודאות שהתיקון במערכת החשמל היה במקום קטן שבו אין צורך של פיקוח נפש, והתיקון נעשה על ידי יהודים, אכן אסור להשתמש בחשמל כל אותה שבת[32].
בשנים האחרונות התפרסמו ספרים וחוברות[33] הטוענים שאף הפוסקים שהקלו בעבר מטעם פיקוח נפש כנזכר למעלה, לא הקלו במצב הקיים כיום בתחנת הכוח שכמות ייצור החשמל וריבוי המלאכות הנעשות על ידי מפעילי התחנה, תלוי באופן ישיר בדרישת צריכת המשתמשים, ולמעשה ככל שתושבי הארץ דורשים חשמל כך מרבים עובדי התחנות במלאכות רבות כדי לספק חשמל כפי הדרישה. נוסף על כך, מלבד ייצור חברת החשמל נאלצת לבצע שדרוגים ותיקונים מערכתיים במקטעי ההולכה והחלוקה, הנעשים בדרך כלל בשבת וחג כדי למנוע פגיעה בצרכני החשמל, ואלו אסורים בשבת.
על אף הצדדים שהעלו פוסקים להקל בשימוש בחשמל המיוצר על ידי יהודים בארץ ישראל, בירושלים ובבני ברק ובשאר חלקי הארץ ישנם כ-30,000[דרוש מקור] בתי אב חרדים אשר נוהגים על עצמם איסור שימוש ברשת החשמל בשבת, בעיקר בהתבסס על פסקו של החזון איש, ומשתמשים בשבת בחשמל המיוצר באופן פרטי, על ידי גנרטורים של הקהילה או במצברים פרטיים הממוקמים בדרך כלל בדירה. ההתקנות נעשות בדרך כלל באופן פרטי עם חשמלאי של בעל הגנרטור בלבד, בהיעדר יכולת חוקית לייצר חשמל ללא רישיון, אך תוך כדי הקפדה מיוחדת זהירות ומקצועיות.[34] אך מספר רשויות מקומיות משתפות פעולה עם המיזמים[35]. חלק נרחב מהנמנעים משימוש בחשמל בשבת (בעיקר תלמידי החזון איש הסובר שגם במקום שאין איסור משום מעשה שבת, יש לאסור משום חילול השם כאמור לעיל), נמנעים גם משימוש במערכות אספקת המים העירוניות, משום שזרם המים מגיע לצרכנים על ידי משאבות הפועלות באמצעות החשמל שנוצר באיסור או על ידי מלאכות הנעשות מדי פעם בהפעלת המשאבות עצמן, ומכינים לעצמם מערב שבת מים בדודים גדולים בכמות מספיקה לכל השבת, ובעקבות דרישת הציבור בערים בני ברק מודיעין עילית וביתר עילית ישנם מאגרי מים לכלל תושבי העיר המספקים מים בשבת קודש ללא קשר למערכת המשאבות הפועלות על ידי חברת החשמל.
משנת תשנ"ו, בעקבות פגישה שהתקיימה בין הרב לוי יצחק הלפרין ראש המכון מדעי טכנולוגי להלכה לאריאל שרון שכיהן אז כשר התשתיות, נוצר שיתוף פעולה בין רבני ועובדי המכון לעובדי חברת החשמל לישראל, ובמשך כשני עשורים בוצעה פעילות מקיפה של צמצום העבודות במתקני היצור וההולכה בשבת[36].
בחודש אב תשע"ז פורסם כי גובש מתווה מול משרד האנרגיה, לפיו יוקמו תחנות חשמל[דרושה הבהרה] בשולי הערים החרדיות, מענה למשפחות הצורכות חשמל כשר בשבת[37]. תהליך זה עדיין בראשיתו כשאף בשכונת גני איילון (אחיסמך) בעיר לוד, שבה אמורה לקום תחנת הכח הכשרה הראשונה[38], עדיין התהליך בשלבים התחלתיים[39].
כשנה לאחר מכן יצאו מספר גורמים בציבור החרדי בקמפיין שפורסם בעיקר בקו הנייעס 'קו הסקופים'[40], הקורא לציבור לפנות לחברת החשמל ולדרוש את החלפת העובדים בשבת לעובדים שאינם יהודים, כך שלדבריהם יהיה היתר לפי כל השיטות לשימוש בחשמל בשבתות ללא צורך בגנרטור וכדומה[41]. לטענת עיתונים חרדים, על העצומה חתמו כחצי מיליון איש[42][43]. ב-17 ביולי 2018 פורסם הסכם שנחתם בין נציגי המפלגות החרדיות מול יו"ר רשות החשמל ונציגי הממשלה במסגרת הרפורמה במשק החשמל, ובו מוצגים עקרונות להסדרת השימוש בחשמל כשר[44].
ראו גם
לקריאה נוספת
- החשמל בהלכה: התמודדות פוסקי ההלכה עם תופעת החשמל, 1875 - 1940 מאת אילן בן-יעקב (תזה)
- חשמל בשבת וביום טוב - פסיקתו ההלכתית של החזון איש בתחום, מאת אמיתי כ"ץ (תזה)
- החזון איש : הפוסק, המאמין ומנהיג המהפכה החרדית מאת בנימין בראון, פרק 7
- מאורות נתן - חקר הלכה בדבר השימוש בחשמל בשבת ויו"ט שיצירתו נעשית באיסור, ובירור הצד הטכני של ייצור כח החשמל, מאת רבי יצחק נתן קופרשטוק, ירושלים תשי"ז; מהדו"ח - תשס"א.
- אנציקלופדיה תלמודית, כרך יח, נספח לערך חשמל,
- שו"ת חמדה גנוזה חלק ב - הפעלת חשמל בשבת מאת הרב דוד שלוש, סימן מ"ב, דף קכ"א
- שו"ת חמדה גנוזה, חלק א' - הדלקת חשמל ביום טוב, (ירושלים, תשל"ו-תש"ס) מאת הרב דוד שלוש, שאלה ה', דף ס"ז
- קדושת השבת - חשמל בשבת מאת הרב משה הררי
- שבות יצחק ח"ו, הרב יצחק דרזי
- החשמל בשבת בזמננו, ישראל מאיר מורגנשטרן, ירושלים תשע"ב
- השימוש בחשמל בשבת בעידן אבני הפחם, אליהו ברוורמן/מנחם רביבו, בני ברק תשע"ד
- אריאל פיקאר, "שיקולים מטה־הלכתיים ביחס לשימוש בטכנולוגיה בשבת", בתוך: אבינועם רוזנק (עורך), הלכה, מטה־הלכה ופילוסופיה: עיון רב תחומי, ירושלים: הוצאת מאגנס ומכון ון ליר, תשע"א 2011, עמ' 122–150
קישורים חיצוניים
- דעת הפוסקים לעניין שימוש בחשמל בשבת
- שימוש בחשמל בשבת בספר פניני הלכה
- מוליד זרם חשמלי בשבת מאת הרב פרופ' זאב לב
- חשמל בשבת, באתר צומת
- חשמל בשבת(הקישור אינו פעיל, 22.4.2020), באתר המכון לחקר הרפואה על פי התורה
- למה אסור להדליק חשמל בשבת?, באתר כיכר השבת
- תני גולדשטיין, לא הכל "כשר" בגנרטורים של החרדים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2007
- הרב יצחק יוסף על השימוש בחשמל בשבת באתר קוקר, 9 באוגוסט 2015
ביאורים והרחבות
- ^ וזה לשונו: דוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשיו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור דמעשה בעל בחירה חשיב נולד, ועדיין אין החיבור פועל כלום, וכן אין להמסבב דין בונה על החיבור, שהרי לא חיבר.
- ^ שבנין שאין לו קיום בלא החזקת ידי האדם אינו כלל בגדר בונה
הערות שוליים
- ^ בית יצחק, יורה דעה ב, מפתחות לסימן לא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ג .
- ^ הצל"ח החדש, סי' א
- ^ אילן בן-יעקב, החשמל בהלכה: התמודדות פוסקי ההלכה עם תופעת החשמל, 1875 - 1940. 2010, עמ' 34 - 37
- ^ חזון איש, או"ח נ, ט
- ^ בפרק אורחות חיים בספר "חדושים ובאורים" מאת הרב חיים שאול גריינימן מובאת שמועה בשמו של החזון איש לפיה החזון איש אסר סגירת מעגל חשמלי גם בלי חיבור למקור המתח. כנגד שמועה זו יצא הרב אוירבך ודייק במכתביו ומצא כי החזון איש אסר סגירת מעגל חשמלי רק כאשר הוא מחובר למקור מתח. שמועה דומה מובאת על ידי הרב יצחק נתן קופרשטאק בספר מאורות נתן - חשמל בשבת, חלק ראשון - פרק ששי, אות ז', עמ' קיב
- ^ כהן, חנן. בנין שבת. ירושלים, תשנ"ח. עמ' ע'
- ^ הרב זבולון המבורגר, שערי זבול, חלק אחד עשר, בתוך: חידושי רבי אברהם משה - כרך שלישי, עמ' פ
- ^ יגאל כהן, וקנה לך חבר, סימן פה, עמ' שנא
- ^ הפלס, שנה רביעית, עמ' 134
- ^ בן יעקב, החשמל בהלכה, עמ' 69
- ^ בחזו"א אורח חיים סי' קנ"ו בהשמטות לסי' שי"ג מכתב ג'
- ^ לענין חשמל
- ^ שלמה זלמן אוירבך, מנחת שלמה, עמ' קי"א, באתר היברובוקס
- ^ שו"ת אורח משפט, ע"א
- ^ הרב יודל רוזנברג, שו"ת אמר ודעת, תרצ"ד, עמ' 32
- ^ הרב ישראל רוזן, הקלנועית והרב קוק, באתר ערוץ 7
- ^ 18.0 18.1 משפטי עוזיאל, או"ח ב, לו, ב (בהוצאות חדשות: כרך ג' או"ח לו)
- ^ שו"ת ישכיל עבדי ה, לח
- ^ מנחת שלמה, א, ט-יב
- ^ ציץ אליעזר, ח"א,כ, י
- ^ הרב ישראל רוזן, שינוי זרם בשבת
- ^ חשמל בשבת (מאתר מכון צומת); וכן, אברהם שטינברג, השתמשות במכשיר לבדיקת רמת הסוכר לחולה סוכרת בשבת ויו"ט, בתוך: אור ישראל - שנה ח', גיליון ג' (ל"א), עמ' מ"ט
- ^ הרב משה מרדכי קארפ בספרו "הלכות חג בחג" עמ' רס בשם רבי יוסף שלום אלישיב, ובשם "י"ט שני כהלכתו" עמ' ר"ב בשם הגרי"ז מבריסק. וכן הביא בשם רבי שלמה זלמן אוירבך ששימוש בחשמל ביום טוב קל יותר מכיון שהוא לצורך אוכל נפש
- ^ 25.0 25.1 אנציקלופדיה תלמודית, כרך י"ח, מהדורת תשס"ו, הערך "חשמל", עמוד קנ"ח.
- ^ אנציקלופדיה תלמודית כרך י"ח, מהדורת תשס"ו, הערך "חשמל", עמוד קע"ו.
- ^ אנציקלופדיה תלמודית כרך י"ח, מהדורת תשס"ו, הערך "חשמל", עמוד קע"ט.
- ^ קובץ מאמרים בענייני חשמל בשבת, מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה, ירושלים תשל"ח, עמודים 85-88
- ^ ראו מכתביו כאן מחמים ומעליות בשבת(הקישור אינו פעיל, 22.4.2020)
- ^ נתבאר בארוכה בספר השימוש בחשמל בשבת (בתחילת הספר) וכן בהחשמל בשבת בזמנינו.
- ^ חזון איש, או"ח, ל"ח, ד'
- ^ שמירת שבת כהלכתה, ל"ב, הערה קע"ד
- ^ הספרים "שבות יצחק" ח"ו (לרב יצחק דרזי) ה'חשמל בשבת בזמנינו' ו'השימוש בחשמל בשבת בעידן אבני הפחם' ואחרים
- ^ חוק החשמל, תשי"ד-1954, סעיף 4
- ^ קובץ:מכתב מעריית לוד בנושא חיבור גנרטור.pdf מכתב עיריית לוד לתושבי גני איילון
- ^ אספקלריא הוצאת מכון טכנולוגי להלכה גליון יא טבת תש"פ עמ' 22, מוסף חג עיתון המודיע ערב סוכות תשע"ט עמ' 43 ואילך
- ^ קו עיתונות, פרשת עקב, תשע"ז
- ^ קובץ:מכתב רבני גני איילון.pdf
- ^ קובץ:מכתב לתושבי גני איילון לוד מחברת החשמל.pdf
- ^ המהדורה המרכזית של קול ברמה 11 ביולי 2018. כאן מורשת בתוכנית 'מנדי ביתאן' 10 ביולי 2018.
- ^ הרב בנימין חותה במכתב לציבור מבקש לפנות לחברת החשמל. עלון בית נאמן גיליון 120 פרשת פנחס התשע"ח.
- ^ המבשר, המודיע ו' אלול התשע"ח
- ^ קובי נחשוני, עצומת החצי מיליון: דורשים "חשמל כשר" בשבת, באתר ynet, 16 ביולי 2018
- ^ עקרונות חשמל כשר,, באתר ועדת הכלכלה של הכנסת, 17 ביולי 2018
| רבי אברהם ישעיהו קרליץ | ||
|---|---|---|
| ספריו | חזון איש • אמונה וביטחון (ספר) • קובץ אגרות | |
| תלמידיו | חוג חזון איש • רבי חיים גריינימן • רבי גדליה נדל • רבי נסים קרליץ • רבי יחזקאל ברטלר • רבי חיים ברים • רבי חיים קניבסקי • רבי דב לנדו • רבי יהודה בויאר | |
| ממשנתו | חשמל בשבת • פולמוס השבת ביפן • משל העגלה המלאה והעגלה הריקה | |
| משפחתו | משפחת קרליץ • אבא: רבי שמריהו יוסף קרליץ • סבא: רבי שאול קצנלנבוגן • אחים: רבי מאיר קרליץ • רבי יצחק קרליץ • רבי משה קרליץ • גיסים: רבי שמואל אליהו קהאן • רבי שמואל גריינימן • רבי נחום מאיר קרליץ • רבי אבא סוויאטיצקי • רבי יעקב ישראל קניבסקי | |
| הנצחתו | כולל חזון איש • שיכון חזון איש • רחוב חזון איש • בית הכנסת חזון איש (לדרמן) • תלמוד תורה תשב"ר • בית חזון | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
37402127חשמל בשבת