אפוד

אפוד

מיוצר מ	חוטים צבעוניים
חלק גוף	רגליים, גב, כתפיים ומותניים עם רצועות לחזה
ייעוד	נשיאת החושן
חלק מ	בגדי כהונה של כהן גדול

אֵפוֹד (רבים: אֲפוֹדִים) הוא פריט לבוש שהיה אחד משמונת בגדי הכהונה של הכהן הגדול. אפודים היוו חלק חשוב בפולחן הדתי בתקופת התנ"ך.

צורת האפוד של הכהן הגדול

בתורה מתואר האפוד

{ו} וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב: {ז} שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר: {ח} וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר:

— ספר שמות, פרק כ"ח, פסוקים ו'-ח'

מפרשי המקרא נחלקו בהבנת הפסוקים. ההנחה המקובלת היא שהאפוד היה מעין בגד מרובע, דמוי סינר ארוך, שכיסה את חלקו התחתון של גוף הכהן, מגובה המתניים ועד לעקב. על פי רש"י היה האפוד סינר אחורי, שכיסה בעיקר את חלקו האחורי של גוף הכהן הגדול, ועל פי רשב"ם היה האפוד סינר שהקיף גם את חלקו הקדמי של גוף הכהן, מעין חצאית. בחלקו העליון של האפוד נתפר "חשב האפוד" מעין חגורה, שיוצאת אל חלקו הקדמי של הכהן ונקשרת כדי להחזיק את האפוד. בפינות החשב היו שתי טבעות זהב שנקשרו בפתילי תכלת לחלקו התחתון של החשן. מהחשב יצאו "כתפות האפוד". לדעת רש"י, הכתפות היו שתי רצועות שיצאו במקביל לקצוות רחבו של האפוד והגיעו מגבו עד לכתפיו של הכהן, שם הן התחברו לשרשראות הזהב של החשן. לדעת רשב"ם כתפות האפוד היו רצועה של בד שכיסתה את גבו של הכהן, והתחברה למעלה לשרשראות החושן.

על פי פרשנות אחרת, שמקורה בכתבי יוסף בן מתתיהו, לא היה האפוד סינר אלא מעין אפודה במשמעה המודרני, דהיינו פריט לבוש מעין חולצה פתוחה מצידיה, שכתפותיה מחברות את שתי חלקיה, וה'חשב' (החגורה) קושרת אותה לגוף.

האפוד היה ארוג מחוטי תכלת, ארגמן, תולעת שני ושש, ונוספו להם חוטי זהב (הזהב רוקע לטס דקיק ונחתך לחוטים). כל אחד מהחוטים הללו, היה שזור מששה חוטים דקים של אותו סוג יחד עם חוט אחד של זהב.   על קצות הכתפות שהונחו על הכתפיים היו משובצות שתי אבני שוהם שעליהן חקוקים שמות שבטי ישראל, ועליהן נאמר במקרא: "ונשא אהרן את שמות בני ישראל על שתי כתפיו לזיכרון".

לאפוד חובר החושן בטבעות, ובמספר מקומות במקרא נקרא החושן בשם 'אפוד', מאחר שהם זוהו כפריט לבוש אחד.

אפודים נוספים

בתורה מתוארים כוהנים רגילים כ'לובשי אפוד בד'. להבדיל, גם בתיאורי עבודה זרה מתואר האפוד כפריט פולחן המשמש לניבוי עתידות.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26939211אפוד