תפילת נחם

תפילת נחם נוסח אשכנז
נַחֵם ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֵת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּלִי בָנֶיהָ וְהַחֲרֵבָה מִמְּעוֹנוֹתֶיהָ. וְהַבְּזוּיָה מִכְּבוֹדָהּ. וְהַשּׁוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָדָה. וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת, וַיִּירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים, וַיָּטִילוּ אֶת עַמְּךָ יִשרָאֵל לֶחָרֶב, וַיַּהַרְגוּ בְּזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה. וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה ה' בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ. וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ. כָּאָמוּר: "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָה", בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם:

תפילת נחם או תפילת רחם היא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת ירושלים בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב, על פי חלק מהמנהגים בכל שלוש התפילות ועל פי מנהגים אחרים בתפילת מנחה בלבד. שמה של תוספת זו נגזר ממילת הפתיחה שלה, לפי רוב נוסחיה.

תולדות התפילה

המקור לתפילת "נחם" הוא בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה ג' ובמסכת תענית, פרק ב', הלכה ב', שם מובא גם נוסח הברכה. תפילת נחם בירושלמי מבוססת למעשה על ברכת ירושלים הרגילה של נוסח ארץ ישראל, יחד עם תוספת מיוחדת לתשעה באב.

בנוסח הירושלמי פותחת התפילה ב"רחם". כך גם פותחת התפילה בסדר רב עמרם גאון, בסידור רב סעדיה גאון וברמב"ם. לעומת זאת, אברהם בן נתן מביא בספר המנהיג את מנהג צרפת ופרובאנס לאמר בערבית ובשחרית רחם, ובמנחה "נחם".

דרך הוספת התפילה

בנוסח ארץ ישראל הקדום תפילת "רחם ה' אלוקינו וכו'" היא הנוסח הקבוע של ברכת ירושלים, ובתשעה באב מוסיפים מעין המאורע את המילים "העיר האבלה וכו", ולכן בירושלמי לא נזכרה "חתימה" מיוחדת לתפילה. בניגוד לכך, בנוסחי התפילה של היום ישנה חתימה מיוחדת לתפילת נחם, אך בדומה לנוסח ארץ ישראל פותחים בנוסח הרגיל של הברכה, ומוסיפים על גביה את תפילת נחם באמצעה. ברם, נוסח תפילת נחם של ימינו הוא עצמו הרכבה של "מעין המאורע" של המסורת הארץ ישראלית על גבי הנוסח הארץ ישראלי של יתר ימות השנה. חריג משאר הנוסחים הוא נוסח תימן בלדי בו בתשעה באב תפילת רחם מחליפה לחלוטין את ברכת ירושלים הרגילה.

נוסחי התפילה

להלן מובאים נוסחי תפילה זו לפי המקובל בקהילות ישראל. כדי להקל על המעיין, שינויי הנוסח המרכזיים הודגשו.

נוסח התלמוד הירושלמי

נוסח זה הוא הנוסח המופיע בירושלמי שלפנינו. אולם, המעתיקים של כתבי יד תלמודיים ומדפיסיהם נהגו לשנות את הנוסח בתלמוד כפי הנוסח שהיה מקובל במקומם, כך שאין להסיק בהכרח שהנוסח זה, הוא אכן הנוסח המקורי של הירושלמי.

רחם ה' אלקינו ברחמיך הרבים ובחסדיך הנאמנים עלינו ועל עמך ישראל, ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה והחריבה וההרוסה והשוממה, הנתונה ביד זרים הרמוסה ביד עריצים ויירשוה לגיונות ויחללוה עובדי פסילים, ולישראל עמך נתת נחלה ולזרע ישורון ירושה הורשתה, כי באש היצתה ובאש את עתיד לנחמה כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה.

בנוסח זה לא נזכרה חתימה מיוחדת לברכת ירושלים.

נוסח הספרדים

נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר החרֵבה והבזויה והשוממה. מבלי בניה היא יושבת, וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונים ויירשוה, ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון בְּמֶרֶר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. ככתוב: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון בבנין ירושלים. (יש גורסים: מנחם ציון ובונה ירושלים)

נוסח אשכנז ונוסח ספרד

נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר האבלה והחֳרבה והבזויה והשוממה. האבלה מבלי בניה, והחריבה ממעונותיה, והבזויה מכבודה, והשוממה מאין יושב. והיא יושבת וראשה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונות, ויירשוה עובדי פסילים, ויטילו את עמך ישראל לחרב, ויהרגו בזדון חסידי עליון. על כן ציון בְּמַר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על חלליהם, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון ובונה ירושלים.

נוסח תימן (בלדי)

רחם ה' אלקינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך, העיר האבילה, החרֵבה, השוממה, הנתונה ביד זרים, היושבת וראש לה חפוי כאישה עקרה שלא ילדה. ויבלעוה ליגיונים, ויירשוה עובדי פסילים, ויתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ. על כן ציון בִּמְרָר תבכה וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם. ראה ה' והביטה ורחם שוממותיה ונחמיה. כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה. ככתוב: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

נוסח איטליה

בנוסח זה נאמרת תפילת נחם בכל תפילות תשעה באב, ולא רק בתפילת מנחה, אך בתפילות ערבית ושחרית אומרים "רחם", ובמנחה "נחם":

רחם (במנחה: נחם) ה' אלקינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבילה, החרֵבה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה בכף עריצים. ויבלעוה ליגיונות, ויירשוה עובדי אלילים, ולישראל עמך נתתהּ, ולזרע יעקב ירושה הורשתהּ. נערהּ ה' אלקינו מעפרהּ, והקיצה מארץ דִּוְיהּ. נטה עליה כנהר שלום, וכנחל שוטף כבוד גוים. כי באש הצתהּ ובאש אתה עתיד לבנותהּ. כאמור: ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', מנחם ציון עירו ואבלי עמו ובונה ירושלים.

נוסח רומניא

בנוסח זה נאמרת תפילת נחם בכל תפילות תשעה באב, ולא רק בתפילת מנחה, אך בתפילות ערבית ושחרית אומרים "רחם", ובמנחה "נחם":

רחם (במנחה: נחם) ה' אלקינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל העיר האבלה, החרֵבה והשוממה הנתונה ביד זרים הרמוסה בכף עריצים. ויבלעוה ליגיונות, ויהללוה עובדי פסילים, ולעמך ישראל באהבה נתתהּ, ולזרע ישרון ירושה הורשתהּ. נערהּ ה' אלקינו מעפרהּ, והקיצה מארץ דִּוויהּ. נטה עליה סכת שלום כנהר שלום, וכנחל שוטף כבוד גוים. כי באש הצתהּ ובאש החרבתה ובאש אתה עתיד לבנותהּ ולנחמהּ. כאמור: ואני אהיה לה חומת אש סביב נאם יי ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ה', בונה ירושלים.

באילו תפילות אומרים תפילה זו

יש נוהגים לומר את תפילת נחם בכל שלוש התפילות של תשעה באב (תפילת ערבית, תפילת שחרית ותפילת מנחה). כך נוהגים חלק מן הספרדים (היישוב הישן הספרדי בארץ ישראל, מצרים, הקהילה הספרדית-פורטוגזית באמסטרדם ועוד), וכך גם המנהג אצל יהודי תימן ונוסח איטליה, וכן נהגו בנוסח רומניא. הנימוק לדעה זו הוא כי מקור תפילת נחם הוא בתלמוד ירושלמי (מסכת ברכות, פרק ד' הלכה ג'), שאינו מציין כי יש לאומרה רק בתפילת מנחה, אלא כותב באופן סתמי שיש להוסיף תפילה זו בתשעה באב, ומכאן הסיקו שיש לאומרה בכל התפילות.

לעומתם יש נוהגים לומר תוספת זו רק בתפילת מנחה של תשעה באב. כך נוהגים האשכנזים, וחלק מן הספרדים (בעיקר יוצאי צפון אפריקה, בבל (עיראק), גאורגיה, טורקיה, הבלקן, הודו וחלק מהספרדים במערב אירופה, למעט באמסטרדם). הטעם למנהג זה הוא שנוסח התפילה "נחם" מבטא נחמה, וציפייה לגאולה, ששייכים אך ורק לסוף הצום של תשעה באב ולא לתחילתו. מסיבה זו בנוסח איטליה ובנוסח רומניא גורסים בתפילת ערבית ותפילת שחרית "רחם" ובתפילת מנחה "נחם", ובכך נמנעים מהזכרת נחמה בתפילת ערבית ושחרית.

הצעות לשינוי נוסח התפילה לאחר מלחמת ששת הימים

לאחר מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים העתיקה הועלו הצעות בקרב הציבור הדתי לאומי לבטל את אמירת תפילת נחם או לשנות את נוסחה. לטענת התומכים בביטול או שינוי התפילה, המלים "החריבה והבזויה והשוממה" חסרות תוכן כיום, ואינן אמירת אמת. לטענתם, אין בעיה לשנות את נוסח התפילה מכיוון שממילא לברכה יש נוסחים רבים ושונים וחילופי מנהגים. חלק מהרבנים, ביניהם הרב עובדיה יוסף, הרב איסר יהודה אונטרמן, והרב יוסף דב סולובייצ'יק, התנגדו לשינוי התפילה. רוב המתנגדים שוללים שינויים בנוסח התפילה באופן גורף ומתרצים את התאמת הנוסח למציאות באופנים שונים. למשל, היו שהסבירו שירושלים במצבה הנוכחי נחשבת עדיין חריבה, כיוון שעוד לא נבנה בית המקדש. כמו כן לדעתם המצב הרוחני של ירושלים ירוד למדי, וניתן להתייחס לכך כאל "חורבן רוחני", ולפיכך המלים "החריבה והבזויה והשוממה" עדיין בעלות תוכן ומשמעות. הסבר אחר שניתן היה שעיר דוד, היא ירושלים המקורית, עדיין חריבה.

הפולמוס סביב התפילה נמשך עד היום.

הצעות לשינוי

הרב חיים דוד הלוי שהיה רבה הראשי של תל אביב הציע לשנות את נוסח התפילה על ידי שינוי לשון ההווה ללשון עבר כדלהלן: "נחם ה' אלקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת העיר שהיתה חרבה ובזויה ושוממה. מבלי בניה היא ישבה וראשה חפוי...". כלומר הדגשת האבלות על העבר, אך הימנעות מהזכרת החורבן שאינו תואם את המציאות, לדבריו.

הרב שלמה גורן, שהיה הרב הראשי לצה"ל בזמן שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים ולאחר מכן הרב הראשי לישראל, תיקן בתשעה באב ה'תשכ"ז (חודשיים לאחר שחרור העיר) נוסח מחודש לתפילת נחם. הנוסח הסופי אשר תיקן הרב גורן, אשר לפי הכיתוב המצורף לו מבוסס על "התלמוד הירושלמי, הגאונים והראשונים", פורסם על ידי הרבנות הראשית לישראל בעיתונות ובדפי חלוקה לציבור והוא:

"נחם, ד' אלוקינו, את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה. ציון במר תבכה, וירושלים תתן קולה. לבי לבי על חלליהם, מעיי, מעיי על הרוגיהם. ולישראל עמך נתתה נחלה, ולזרע ישורון הורשתה. נערה, ד' אלוקינו, מעפרה, והקיצה מארץ דוויה, נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גויים. כי אתה ד' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה, כאמור: "ואני אהיה לה נאום ד', חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה. ברוך אתה ד' מנחם ציון ובונה ירושלים".

נוסח אחר הציע הרב דוד שלוש, רבה של העיר נתניה:

"נחם ה´ אלוקינו את אבלי מקדשך ואת הר ציון ששמם מבלי בניו הוא יושב, שפחה תירש גברתה, בני הגר בנו עליו מסגדם, ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך בבית בחירתך בנווה הדרך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו, בעונותינו שרבו למעלה ראש ובאשמותינו שגדלו עד לשמים. לבי לבי על הר המוריה, מעי מעי על קדש הקדשים שטמאים הלכו בו, כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה ככתוב ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה". נוסח זה מעביר את עיקר האבלות לחורבנו הדתי של הר הבית ולחוסר של בית המקדש.

נוסח אחר הציע פרופסור אפרים אלימלך אורבך, מייסד התנועה ליהדות של תורה:

רַחֵם ה' אֶלֹקינוּ  בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַנֶאֱמָנִים עָלֵינוּ וְעַל עַמְךָ יִשְרָאֵל וְעַל יְרוּשָלַיִם עִירְךָ, הַנִּבְנֵית מֵחֻרְבָּנָהּ, הַמְּקוֹמֶמֶת מֵהֲרִיסוֹתֶיהָ וְהַמְּיוּשֶׁבֶת מִשוֹמְמוּתָה. עַל חֲסִידֵי עֶלְיוֹן שֶׁנֶּהֶרְגוּ בְּזָּדוֹן וְעַל עַמְךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּטַל לַחֶרֶב וְעַל בָּנֶיהָ אֲשֶׁר מָסְרוּ נַפְשָׁם וְשָׁפְכוּ דָּמָם עָלֶיהָ, צִיּוֹן בְּמַר תִּבְכֶּה וִירוּשָׁלַיִם תִּתֵּן קוֹלָה, לִבִּי לִבִּי עַל חַלִלֵיהֶם, מֵעַי מֵעַי עַל חֲלָלֵיהֶם. וְהָעִיר אֲשֶׁר פָּדִיתָ מִידֵי עֲרִיצִים וְלִגְיוֹנוֹת וּלְיִשְׂרָאֵל עַמְךָ נָתַתָה נַחֲלָה וּלְזֶרַע יְשׁוּרוּן יְרוּשָׁה הוֹרַשְׁתָה נְטֵה עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמְךָ כִּנְהַר שָׁלוֹם לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: וַאֲנִי אֶהֱיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וְּלְכָבוֹד בְּתוֹכָהּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם.

לקריאה נוספת

• הרב יהושע בוך, והרב ראובן יוסף האס, פרוש אור לישרים ופירות הארץ, מסכת תעניות, מכון ירושלמי, תשס"ד.
• הרב חיים דוד הלוי, שו"ת עשה לך רב, חלק א', תל אביב תשל"ו (בסימן י"ג הוא מסביר את התנגדותו לביטול תשעה באב. בסימן י"ד הוא מסביר את עמדתו בנוגע לשינוי נוסח התפילה, וגם דן באילו תפילות נוהגים להוסיף את תפילת נחם).
• שם, חלק ב, תל אביב תשל"ח, סימנים לו-לט (עמ' קלט-קמח).
• הרב עובדיה יוסף, שו"ת יחוה דעת, חלק א', ירושלים, תשל"ז (בסימן מ"ג הוא מסביר את עמדתו בנוגע לשינוי נוסח התפילה, ובסימן מ"ד דן באילו תפילות נוהגים להוסיף את תפילת נחם).
• יעל לוין-כ"ץ, "נוסח תפילת 'נחם'", תחומין (כא) תשס"א, עמ' 71–90.

קישורים חיצוניים

• הרב יהודה הלוי עמיחי, "תפילת נחם", אמונת עתיך 30 (אב תשנ"ט), באתר דעת
• הרב חיים נבון, נוסח התפילה במציאות משתנה, באתר דעת
• הערך "נחם" באנציקלופדית דעת
• נוסח מחודש לתפילת 'נחם', מאת הרב נחום רבינוביץ'

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28576616תפילת נחם