משלוח מנות
מִשְׁלֹחַ מָנוֹת היא אחת מן המצוות הנוהגות ביום פורים. חיוב המצווה הינו, שעל כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות מזון, לפחות שתי מנות, לאדם אחד לפחות. מטרתה של המצווה, היא ריבוי האחווה והרעות בעם ישראל בחג, וכן סיפוק צורכי מזון לעניים על מנת שיוכלו לערוך את סעודת פורים.
תוכן עניינים
מקור המצווה
במגילת אסתר נאמר על חגיגות השמחה שנקבעו בעקבות ההצלה מגזירותיו של המן:
עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת, עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ. וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים; לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.
— אסתר ט, יט-כב
מדיני המצווה
חז"ל למדו שהמינימום של המצווה הוא לשלוח שתי מנות לאדם אחד, מדיוק הפסוק "משלוח מנות" (ברבים - לפחות שתיים) "איש לרעהו" (יחיד).
על פי ההלכה, המנות צריכות להיות של מיני אוכלים, אם כי היו רבנים בעבר ששלחו לעיתים ספרי חידושים בתור משלוח מנות (כגון הספר מנות הלוי) וכיוצא בזה, אולם להלכה נפסק שבגדים, ספרים וגם כסף לקנות בו מזון, אינם נחשבים כמנות. ואולם לגבי משקה, נחלקו הדעות האם מדובר במנה. משלוח המנות חייב להתבצע בכל מקרה, ואם אין לו מספיק מזון, עליו להחליף את סעודתו עם חברו.
לדעת רוב הפוסקים מצווה זו חלה גם על נשים, ואולם יש שכתבו שאיש לא ישלח לאישה כדי שלא ייווצר מצב של ספק קידושין באמצעות נתינת חפץ בעל ערך. היו שכתבו שמשלוח מנות צריך להתבצע דווקא על ידי שליח.
משלוח המנות צריך להתבצע ביום פורים (בי"ד באדר ברוב המקומות, ובט"ו בערים כמו ירושלים, המוקפות חומה מימי יהושע בן נון), ולא בלילה.
הרמב"ם כותב ש"כל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח" (הלכות מגילה וחנוכה, פרק ב', הלכה ט"ו), אך עם זאת הוא מסייג שהמצווה החשובה יותר היא מתנות לאביונים: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו או בשלוח לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ב', הלכה י"ז).
טעמי המצווה
יש אומרים כי טעם המצווה הוא הגברת הרעות בין איש לאחיו[1]; ויש אומרים כי הטעם הוא על מנת לסייע לעניים המתביישים לבקש צדקה, כך שיוכלו לקיים את סעודת פורים בלא להתבייש ולהרגיש חלק מן הכלל ביום החגיגי.[2]
משלוח מנות בהקשרים אחרים
משלוח מנות מוזכר גם בהקשרים אחרים. העולים מבבל, בתקופת שיבת ציון חגגו את ראש השנה על ידי שליחת מנות "לאין נכון לו", דהיינו, לאלה אשר לא השיגה ידם להכין את סעודת החג.
ויאמר להם: לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושִלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו... וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם
אמנם, דין זה שונה באופן מהותי מדין משלוח מנות בפורים, שכן אין הוא "איש לרעהו" בתור אחווה, אלא "לאין נכון לו", ויש בכך דמיון דווקא למצווה אחרת של חג הפורים, מתנות לאביונים. עם זאת, לפי הטעם האמור שמשלוח המנות בפורים גם הוא נועד לספק צורכי סעודה לאלו שאין ידם משגת לקנות, ייתכן שיש קשר בין הדברים (וייתכן שמפסוק זה למד תרומת הדשן את חידושו).
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהודה סרבניק, "מצות משלוח מנות וטעמיה", בתוך: משה גנץ, אורי דסברג (עורכים), כי שרית: קובץ מאמרים לימי הפורים לזכרו של מנחם ישראל גנץ, מהדורה ב מתוקנת, שעלבים: משפחת גנץ, תשמ"ט, עמ' 163–168.
- מאיר רפלד, "משלוח מנות בפורים: גלגולי נוסח ונוהגים", בתוך: דניאל שפרבר, מנהגי ישראל: מקורות ותולדות, חלק ששי, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשנ"ח, עמ' רכז–רמא; נדפס שוב בתוך: מאיר רפלד, נתיבי מאיר: אסופת מאמרים, מרכז שפירא: [חמו"ל], תשע"ג, עמ' 210–224.
- הרב ישראל דנדרוביץ, "בשר לא מבושל - האם קרוי מנה (על המשמעות המילולית של מנה בלשון המקרא ובלשון חכמים)", בתוך: אור ישראל, גיליון עא, תשרי תשע"ו, עמודים: קעח-קפח.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
![]() ![]() |
---|
- משלוח מנות, בתוך: יום-טוב לוינסקי (עורך), ספר המועדים, כרך ו: פורים, ל"ג בעמר, חמשה עשר באב, תל אביב: אגודת עונג שבת על ידי דביר, תשט"ו, עמ' 137–151, באתר HebrewBooks
- משלוח מנות - לקט הלכות, באתר ישיבה
- הלכות משלוח מנות בקיצור שולחן ערוך
- חגי דביר, משלוח מנות מתנות לאביונים ומה שביניהם
- הרב מרדכי אליהו, לשם מה תיקנו מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים, באתר הרב מרדכי אליהו
- הרב אליעזר מלמד - הלכות פורים מתוך הפניני הלכה
הערות שוליים
- ↑ טעם זה מובא על ידי רבי שלמה אלקבץ בפירושו על מגילת אסתר (מנות הלוי). עיין בשו"ת חתם סופר, או"ח סימן קצ"ו שמביא נפקא מינה בין שני הטעמים האלו. עיין גם בשו"ת שרידי אש, מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ט ח"א סימן ס"א
- ↑ טעם זה מובא על בספר תרומת הדשן, סימן קי"א.
פורים | ||
---|---|---|
מצוות החג | מקרא מגילה • מתנות לאביונים • משלוח מנות • סעודת פורים • שתיית יין בפורים | |
מנהגים | משנכנס אדר מרבין בשמחה • אוזן המן • רעשן • התחפשות | |
מגילת אסתר | אחשוורוש • ושתי • המן • עשרת בני המן • זרש • בגתן ותרש • מרדכי היהודי • אסתר • חרבונה • התך • הגי • אבגתא • תוספות למגילת אסתר • תרגומי מגילת אסתר לארמית | |
תפילות ופיוטים | על הניסים • למנצח על אילת השחר • אשר הניא • ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר • ככלות ייני • ויאהב אומן ("קרובץ לפורים") • מי כמוך ואין כמוך • קוראי מגילה • שירים ופיוטים לפורים | |
שונות | פרשת זכור • מצוות זכירת מעשי עמלק • מחיית זכר עמלק • תענית אסתר • סעודת אסתר • זכר למחצית השקל • מסכת מגילה • פורים קטן • פורים שני • שושן פורים • פורים משולש • עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון • בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר • עשרה בטלנים • קבר מרדכי ואסתר | |
שמחת פורים | פורים שפיל • פורים רב • ליל שיכורים • פרודיות לפורים |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.