ב' באדר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בשנת ה'תשפ"ג חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א'
בשנת ה'תשפ"ה חודש אדר אחד, ולכן אין ל' באדר א' | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ב' באדר הוא היום השני בחודש השישי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש השנים עשר למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת פקודי. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא.
אירועים היסטוריים
- ה'תר"ך - נוסדה חברת כל ישראל חברים (כי"ח, "אליאנס")
- ה'תש"א - חיסול קהילת יהודי פלוצק
- ה'תש"ח (אדר ב') - מלחמת העצמאות: ההגנה משתמשת לראשונה בדוידקה, בהתקפה על שכונת אבו כביר ביפו
- ה'תשל"ח (אדר ב') - 35 הרוגים בפיגוע אוטובוס הדמים בכביש החוף
- ה'תשמ"ו (אדר א') - פעיל זכויות האזרח, נתן שרנסקי מגיע לישראל לאחר תקופת מאסר של כ-9 שנים בברית המועצות
נולדו
נפטרו
- ה'שפ"ד – רבי מאיר פופרש, מקובל, מפיץ תורת האר"י ורבי חיים ויטאל.
- ה'תקס"ב (אדר א') – רבי יום טוב אלגאזי, 'המהרי"ט אלגאזי', הראשון לציון, שד"ר, וראש ישיבת המקובלים בית אל.
- ה'תקצ"ד – רבי יוסף מרדכי כהנא, רבה של סיגעט.
- ה'תקע"ג (אדר א') – רבי ארון לייב מפרמישלאן, האדמו"ר השני בשושלת פרמישלאן-נדבורנה, תלמידם של המגיד מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק.
- ה'תרי"א (אדר ב') – רבי בנימין וולף לעוו, רבה של העיר ורבו וראש הישיבה בה. נודע על שם סדרת הספרים "שערי תורה",
- ה'תרכ"ז (אדר א') – רבי יהושע השל אשכנזי, רבה של לובלין.
- ה'תרצ"ד – רבי אשר אנשל יונגרייז, רבן של פאבינהאז (אנ') ופעהערגיארמאט (אנ') בהונגריה.
- ה'תש"א – רבי יעקב יחזקיה גרינוולד, רבה של קהילת עץ חיים בפאפא שבהונגריה וראש הישיבה בה.
- ה'תשל"ד – בנימין זאב פון וייזל, ממייסדי התנועה הרוויזיוניסטית (נולד ה'תרנ"ו).
- ה'תשל"ז – רבי ישראל אלתר, האדמו"ר הרביעי של חסידות גור (נולד ה'תרנ"ה).
- ה'תשל"ט – רבי משה שוואב, המשגיח של ישיבת גייטסהד באנגליה.
- ה'תש"ם – נתן ילין מור, ממנהיגי הלח"י וחבר כנסת בכנסת הראשונה (נולד ה'תרע"ג).
- ה'תשמ"א – רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים), ראש ישיבת בריסק
- ה'תשנ"ד – שמחה הולצברג, אבי הפצועים (נולד ה'תרפ"ה).
- ה'תשנ"ה (אדר ב') – רבי בן ציון הכהן רבין, מרבני העדה הבוכרית בישראל ורבה הראשי של העדה בתל אביב.
- ה'תשנ"ו – רבי משה זאב פלדמן, יו"ר אגודת ישראל, חבר כנסת, וראש ישיבה קטנה אמרי אמת.
- ה'תשע"ה – רבי לוי רבינוביץ, רב חרדי-ירושלמי. מחבר סדרת הספרים מעדני השולחן.
- ה'תשפ"ב (אדר א') – רבי יקותיאל גרין, משפיע, מרצה לחסידות ומחבר ספרים חב"די.
