שבת זכור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרשת זכור

זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם.

אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים.

וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח.

ספר דברים, פרק כ"ה, פסוקים י"ז-י"ט

שבת זכור[1] היא שבת לפני פורים בה קוראים בתורה את פרשת זכור, אחת מארבע פרשיות. הפרשה עוסקת בזכירת מעשה עמלק, ולדעת רוב הפוסקים בקריאתה מתקיימת מצוות זכירת מעשה עמלק.

קריאת פרשת זכור

חכמים תיקנו לקרוא את בשבת שלפני פורים את "פרשת זכור" העוסקת בחיוב לזכור ולמחות את עמלק, כהכנה לפורים בו נהרג המן האגגי שהיה מצאצאי עמלק. המשנה ברורה כתב על טעם קריאתה:"וקורין אותה בשבת שלפני פורים לסמכה למעשה המן שהיה מזרע עמלק וכדי להקדים זכירת מחיית עמלק לעשייתה וכדכתיב:"והימים האלה נזכרים ונעשים"" ( סימן תרפ"ה, סעיף קטן א' ). יש לכוון במהלך הקריאה לצאת ידי חובה[2].

לאחר הקריאה קוראים את ההפטרה "פקדתי את אשר עשה עמלק" (ספר שמואל א', פרק ט"ו), העוסקת במלחמת שאול בעמלק, בה הוא משאיר את אגג מלך עמלק והצאן בחיים למרות הציווי המפורש מהקב"ה, ובשל כך הוא מאבד את מלכותו.

בשל חשיבותה של הפרשה נהגו בקהילות שונות לקרוא את הפרשה מספר פעמים בהגיות שונות, כדי לצאת ידי חובת כל הדעות[3], עם זאת מספר פוסקים פקפקו במנהג וכתבו שיוצאים ידי חובה גם בקריאה אחת[4]. בחלק מקהילות אשכנז נהגו, לכפול בקריאה את תיבת "זכר", פעם אחת עם צֵירי ופעם אחת עם סֶגול, ישנם אף שנהגו לכפול כמה תיבות, ואף כל הפסוק[דרוש מקור].

אם שכחו לקרוא את הפרשה, אפשר לקרותה עד שבת פרשת החודש, אך לאחר מכן אין לקרותה בציבור.

אדם שהחמיץ את הקריאה יכול לצאת ידי חובה גם בקריאה מתוך חומש, ואף יכול לצאת ידי חובה בשמיעת פרשת כי תצא המובא בה את "פרשת זכור"[5].

חיובה

הרמב"ן כתב שישנו חיוב מהתורה לקרוא את "פרשת זכור"[6] כחלק מהמצווה בתורה למחות את עמלק[7], הרמב"ם עם זאת פסק שאין חיוב מיוחד לשמוע את הפרשה, והקריאה היא מדרבנן כמו שאר ארבע הפרשיות[8], השולחן ערוך פסק להלכה שהחיוב לשמוע את הפרשה הוא מהתורה וחייב את בני הישובים שאין להם מניין, לנדוד לישוב שיש בו מניין[9].

לדעת רוב הפוסקים נשים פטורות משמיעת פרשת זכור משום שהיא נתקנה לזכר מלחמת עמלק ונשים:"אין דרכם לכבוש"[10], על אף שהיא מצווה שאין הזמן גרמא מהתורה[11], המנחת חינוך[12] הקשה על כך וכתב שאנו לא יודעים את הטעם לקריאת פרשות זכור, וכן מלחמת עמלק היא מלחמת מצווה בה גם נשים חייבות להילחם. הרב מרדכי אליהו פסק שנשים שמשרתות בצבא חייבות בשמיעת פרשת זכור[13].

יוצרות ופיוטים

בחלק מקהילות אשכנז נהוג לומר בשבת זו יוצרות וקרובות מפיוטי רבי אלעזר הקליר, הסדר המופיע בסידורים הוא כדלהלן:

קרובות

בשונה משבת שקלים ושבת החודש לשבת זכור אין פיוטי שבעתא בתפילת מוסף, בסידור אוצר התפילות מופיע פיוט גם למוסף של שבת זו.

במקומות אחרים (בעיקר מקרב יהדות ספרד) נוהגים לקרוא בשבת זו את הפיוט מי כמוך ואין כמוך שחיבר ר' יהודה הלוי, המכיל את תקציר סיפור מגילת אסתר. יש נוהגים לומר את הפיוט בתוך תפילת נשמת כל חי, ויש נוהגים לאומרו לאחר חזרת הש"ץ של תפילת שחרית סמוך לקריאת התורה או אחריה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בתקופת הגאונים כונתה שבת מחיית עמלק.
  2. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס, סעיף ד .
  3. הרב עובדיה יוסף פסק כי ראוי שספרדי ישמע לפחות את הקריאה בהגייה שלו, על אף שאת שאר הקריאות הוא שומע בדרך כלל בהגייה אחרת - ילקוט יוסף, קמ"א, סימן ט"ז.
  4. שו"ת שרידי אש, ב, ו, שו"ת אגרות משה, אורח חיים, ח"ג, ה.
  5. אם כי עליו להודיע לשליח ציבור שיכוון להוציא אותו ידי חובה.
  6. רמב"ן על ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק י"ז.
  7. וכן פסקו כך התוספות בתלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף יז עמוד ב והרא"ש על מסכת ברכות, פרק ז', סימכן כ'.
  8. שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות תפילה וברכת הכהנים.משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת הכהנים, פרק י"ג, הלכות כ'כ"ג.
  9. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפה, סעיף ז .
  10. ספר החינוך, מצווה תר"ג, שו"ת תורה לשמה, סימן קפ"ז., ידי חיים, עמ' קל"ד,
  11. כף החיים, סימן תרפ"ה, ס"ק ל'.
  12. על ספר החינוך, מצווה תר"ג.
  13. קול צופייך גיליון 304.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.