שירת הים
שירת הים
|
|---|
|
א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר |
שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו). השירה נאמרה לאחר שים סוף נבקע לשניים, בני ישראל עברו בו והמצרים טבעו בו. שירת הים כתובה בספר התורה בצורה מיוחדת של שירה.
השירה נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסופם של פסוקי דזמרה. היא גם נקראת בציבור פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח, החלה בסמוך לט"ו בשבט, ובשביעי של פסח. בקרב עדות שונות יש מנהגים של אמירת השירה בליל שביעי של פסח, ברוב עם.
תוכן השירה
השירה מופיעה בספר שמות (פרק ט"ו), והיא נאמרה על ידי משה ובני ישראל לאחר קריעת ים סוף, שבמהלכה חצו בני ישראל את הים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים.
תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוקים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצרים, והמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית המשכן ובית המקדש.
מבנה הטקסט
אריח על גבי לבנה
ערך מורחב – אריח על גבי לבנה
השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", כבניין העשוי מאריחים ולבנים, שאורכם אינו שווה, בניגוד ל"אריח על גבי אריח" בו כל שורה זהה לחברתה, כמו בניין הבנוי מאריחים שכולם זהים זה לזה באורכם[1]. בכל שורה ישנו רווח אחד או שנים בין הפסקאות. כך[2]:
לאמר [****] אשירה לה' כי גאה גאה [****] סוס
ורכבו רמה בים [*********] עזי וזמרת י-ה ויהי לי
לישועה [******] זה קלי ואנוהו [*********] אלקי
אופן שירת משה ובני ישראל
נחלקו התנאים[3] כיצד שוררו משה וכל בני ישראל את השירה: דעת רבי עקיבא, שמשה וישראל אמרו את השירה כגדול המקרא את ההלל והם עונים אחריו ראשי פרקים – משה אמר "אשירה לה'" והם אומרים "אשירה לה'", משה אמר "כי גאה גאה" והם חוזרים ואומרים "אשירה לה'"[4]. דעת רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי, שאמרו את השירה כקטן המקרא את ההלל והם עונים אחריו כל מה שהוא אומר – משה אמר "אשירה לה'" והם אומרים "אשירה לה'", משה אמר "כי גאה גאה" והם אומרים "כי גאה גאה"[5]. דעת רבי נחמיה, שאמרו את השירה כסופר הפורס על שמע בבית הכנסת, שהוא פותח תחילה והם עונים יחד איתו, ושרתה רוח הקודש על כולם וכיוונו יחד את השירה ככתבה[6].
מן הפרשנים יש שכתבו, שמשה לבדו חיבר את השירה, וישראל למדוה ממנו ואז שרו גם הם[7].
קריאת השירה ואמירתה
השירה נמצאת בפרשת בשלח שבספר שמות, והשבת שבה קוראים אותה כחלק מפרשת השבוע נקראת גם "שבת שירה" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה. בשבת זו מפטירים בקריאת שירת דבורה. שירת הים גם נקראת בשביעי של פסח, שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא שירת דוד, בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף.
בליל שביעי של פסח נהגו בצפת בתקופת האר"י לומר את שירת הים באשמורת הבוקר, כסיום לסדר הלימוד שהונהג בלילה זה. כיום נוהגים בחלק מהקהילות להתכנס בבתי המדרש ולומר את שירת הים ביחד בחצות הלילה[8] או מעט לפני כן. קהילות אחרות לא נהגו בכך[9]. בחבלים ההרריים של לוב היה נהוג להתכנס כל הקהל, כולל התינוקות, ליד בית הכנסת כדי לומר את השירה, וכן נהוג היום במושבים עוזה ושלווה של יוצאי חבל ההר בלוב[10]. יהודי תוניסיה נהגו להתפלל שחרית ומוסף על שפת הים, ובחזרה לבית הכנסת לקיים תהלוכה שבה שניים מהקהל מתחפשים למשה ואהרן, ובדרך שרים את שירת הים ופזמונים שונים[11].
מנהג הגר"א לומר את שירת הים בשחרית של שביעי של פסח פסוק אחר פסוק, החזן והקהל יחד.
בישראל מתקיימות חגיגות שירת הים על חוף הים בתל אביב ובמקומות שונים ברחבי הארץ[12]. במיוחד תפסו את תשומת הלב חגיגות שירת הים שהתקיימו באילת ובסיני על חוף ים סוף[13] (אם כי הסיפור אירע בשלוחה המערבית של ים סוף, מפרץ סואץ). בירושלים התקיימה החגיגה המרכזית בשכונת שערי חסד בביתו של הרב יעקב משה חרל"פ[14] והחגיגות במקום זה נמשכו גם לאחר פטירתו של הרב חרל"פ.
אמירת השירה בתפילה
בגמרא[15] מבואר, שירת הים נאמרה בשירת הלויים בשבת בעת הקרבת קורבן התמיד של בין הערביים.
על פי מנהג רומא, שירת הים נאמרת בכל יום בתוך פסוקי דזמרא, למעט בתשעה באב. החוקרים סוברים שמנהג זה ברומא משקף את מנהג ארץ ישראל מאז ימי חורבן הבית, והמנהג בבבל היה שלא לומר את שירת הים בתפילה. על פי כתב יד מימי הביניים, רבי משה בן קלונימוס הביא לאשכנז את המנהג לומר את שירת הים בכל יום בתפילה. המנהג יוחס על ידי הרוקח לרבי משה הזקן בן המאה ה-10[16]. רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני מביא בספר העתים את דבריו של רב נטרונאי גאון שבשתי הישיבות לא נהגו לומר שירת הים בתפילה, אולם בשאר בתי הכנסת בבבל נהגו לאומרו בכל השבתות ובכל המועדים, וכן ביום הכיפורים[17]. הרמב"ם כתב כך: ”יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים”[18]. כמו כן, בעתות מצוקה, חלק מיהודי תימן נהגו לשלש את הפסוק "תיפול עליהם" 3 פעמים[19].
עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים[20]. בתשעה באב יש נוהגים לומר תמורתה את שירת האזינו, שחלק נרחב ממנה עוסק בפורענות העתידה לבוא על עם ישראל אם יפרו את הברית עם ה', מה שאכן קרה והוביל לחורבן בית המקדש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: שירת הים |
שירת הים עם ביאור, באתר ויקיטקסט- שמואל ישמח, אמירת 'שירת הים' ואמירת 'תיקון' בליל שביעי של פסח, בתוך: האוצר, גיליון יד, ניסן ה'תשע"ח, עמ' קלד.
- אביגדור שנאן, איך נשמעת שירת הים בארמית?, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- רשימת מאמרים על שירת הים באתר רמב"י
- שירת הים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- שיעורים על שירת הים, באתר ישיבה
- הרב יאיר וייץ, שירת הים ושירת דבורה, באתר ישיבת הר ברכה
קריאת "שירת הים" מתוך פרשת בשלח בטעם עליון באתר תורת אמ"ת
הערות שוליים
- ^ כדוגמת מניין שלושים ואחד המלכים שכבש יהושע, עשרת בני המן, ומבנהו של ספר תהלים כולו.
- ^ על פי תנ"ך קורן
- ^ משנה, מסכת סוטה, פרק ה', משנה ד'
- ^ כדעה זו נקט רבי יצחק אברבנאל על שמות, ט"ו.
- ^ כדעה זו נקט רבי אברהם בן הרמב"ם על שמות, ט"ו.
- ^ כדעה זו פירש רב סעדיה גאון על שמות, ט"ו.
- ^ ראב"ע ורלב"ג על שמות, ט"ו.
- ^ נטעי גבריאל, הלכות פסח - חלק ג', פרק טו - ליל שביעי של פסח, באתר היברובוקס
- ^ ישמח שמואל, אמירת 'שירת הים' ואמירת 'תיקון' בליל שביעי של פסח, האוצר יד, ניסן תשעח, עמ' קלד
- ^ פסח, ממנהגי יהדות לוב, באתר "דעת" – סעיף 12.
- ^ פסח, ממנהגי יהדות תוניסיה, באתר "דעת" – סעיף 15.
- ^ תנועה גדולה של מטיילים ביום האחרון של פסח, דבר, 3 באפריל 1956
- ^ טקס שירת הים באילת, דבר, 18 באפריל 1955
- ^ בר אפרים, איש ירושלים של מעלה, מעריב, 9 בדצמבר 1951
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ל"א עמוד א'
- ^ אליעזר לוי, מה עניין שירת הים לפסוקי דזמרא?, בתוך: בית כנסת, אדר תש"ז, עמ' 9–10, באתר היברובוקס
- ^ יהודה בן ברזילי הברצלוני, ספר העתים, קרקא, תרס"ג, סימן קע, באתר היברובוקס
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ז', הלכה י"ג
- ^ בעקבות נס שנעשה להם בשנת תרס"ב, באתר יד מהרי"ץ.
- ^ יוסף ויכלדר, אז ישיר, המבשר תורני, י"ב שבט,שבת שירה - תשע"ו.