מכת דם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מים הופכים לדם, ציורו של ג'יימס טיסו

מַכַּת דָּם היא המכה הראשונה מבין עשר המכות שהיכה ה' את מצרים בעת יציאת מצרים. במכה זאת, כל מקורות המים של המצרים הפכו לדם.

תיאור המכה

לאחר סירוב פרעה לשלח את עם ישראל מארצו, ציווה ה' על משה להפוך את המים לדם:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים. וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. [...] וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר.

רש"י מביא מן המדרש, שהטעם לפתיחת סדרת המכות במכת דם, הוא משום שהיאור היה האליל של מצרים, וכאשר השם נפרע מעם הוא נפרע תחילה מאלוהיו.

החרטומים של פרעה הצליחו גם כן לבצע את המכה, והיא לא השפיעה על פרעה.

האם פגעה המכה גם בעברים

על פי מדרשי חז"ל, לעם ישראל היו מים ולא דם, וגם אם מצרי שתה מים מכוסו של יהודי, הם הפכו לדם. לעומת זאת, אם המצרי היה משלם ליהודי עבור מים, הם לא היו הופכים לדם[1], ובעקבות כך העשירו ישראל.

לדעת רבי אברהם אבן עזרא, פשוטם של המקראות מורה כי המכות הראשונות: דם, צפרדע וכינים, פגעו במידה דומה בין במצרים ובין בעברים[2]. אך הרמב"ם חולק על דעתו וסבור כי פשוטם של המקראות מורה שגם במכות דם וצפרדע, שחין וארבה, לקו המצרים בלבד ולא העברים. לגבי מכת כינים, נוקט הרמב"ם שגם במושבות העברים הופיעו הכינים אך לא ציערו אותם[3].

מקבילות

מצרים

בפפירוס איפוור מהמאה ה-13 לפני הספירה, כנראה העתק ממקור קדום יותר, המספר על סדרת אסונות ומרד עבדים, ניתן למצוא מקבילה למכת הדם: ""אכן, הנהר הוא דם, אך עדיין אנשים שותים ממנו. אנשים נרתעים מבני אדם וצמאים למים"[4]. יש הרואים בסיפור זה רטרוספקטיבה של מכת הדם.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. שמות רבה, פרשה ט', פסקה י"א בשם רבי אבין הלוי.
  2. ראו: אבן עזרא (הארוך), שמות ז, כד. דבריו אלו עומדים בסתירה למדרשי חז"ל במספר מקומות, והם זכו להתייחסות שלילית עוד בתקופת הראשונים, ראו על כך אצל: י"ל קרינסקי, קרני אור על ה"אבן עזרא", בחומש "מחוקקי יהודה".
  3. רמב"ם, פירוש המשניות למסכת אבות פרק חמישי, משנה ד.
  4. פפירוס איפוור