תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה של יום הכיפורים. במהלך התפילה נחתם הדין שנכתב בראש השנה, ומשום כך היא נחשבת לתפילה נעלית ביותר.
בעבר, בזמן חכמי המשנה, נהגו להתפלל תפילת נעילה בזמן תעניות ציבור, שהם צומות שאינם קבועים בלוח העברי (בניגוד לחמש תעניות), הנקבעים בזמן בצורת או צרות אחרות, אך כיום לא נהוג לערוך תעניות ציבור מסוג זה, ועל כן תפילת נעילה נאמרת רק ביום הכיפורים.
שם התפילה
התפילה נקראת "נעילה" מפני שהיא נאמרת כיום בשעה שבה בזמן בית המקדש נעלו את שערי ההיכל ביום כיפור, בסיום סדר העבודה (מעט לפני סיום הצום).
לדעה אחרת בחז"ל הכונה לזמן צאת הכוכבים, ששערי השמים ננעלים בעד השמש השוקעת[1]. בסידור רס"ג[2] כתב שנעילה היא חתימת היום. במובן אליגורי זמן תפילת נעילה הוא הזמן בו ננעלים שערי הרחמים של יום הכיפורים, ולכן זוהי ההזדמנות האחרונה שבה תתקבלנה התפילות יותר מן הרגיל[3].
זמן התפילה
תפילת נעילה מתחילה לאחר תפילת מנחה של יום הכיפורים. בארץ ישראל המנהג להתחיל בפלג המנחה - שעה ורבע לפני שקיעת החמה[4]. אולם לפי רוב הפוסקים זמנה הוא חצי שעה לפני השקיעה (זמן המכונה בהלכה "כשהחמה בראש האילנות")[5]. היא נמשכת עד זמן צאת הכוכבים. יש קהילות שנהגו להמשיך את תפילת הנעילה אל תוך הלילה. הדבר משתקף באמירה שלפחות את החרוז "היום יפנה השמש יבוא ויפנה נבואה שעריך" יש לומר לפני הלילה כדי שלא לומר שקר. לעומת זאת, יש שהקפידו לסיים את חזרת שליח הציבור של תפילת נעילה עד שקיעת החמה או עד שלוש עשרה דקות לאחר השקיעה, כדי שברכת כהנים תיאמר בזמן.
פתיחת ההיכל לפני התפילה
לפני תפילת נעילה נהוג בקהילות הספרדיות ובחסידות חב"ד לפתוח את ההיכל, והוא נשאר פתוח למשך כל התפילה, דבר המסמל את האמונה שבשעה זו שערי הרקיע עודם פתוחים לקבלת התפילות. פתיחה זו נמכרת בדרך כלל במכירה פומבית, למרבה במחיר. בקהילות האשכנזיות המזרחיות נותר ארון הקודש פתוח החל מתחילת חזרת שליח הציבור, ואילו בקהילות אשכנז המערבי, סוגרים אותו לקדושה וברכת כהנים.[6]
הפיוט א-ל נורא עלילה
יהודי ספרד ותימן (אך לא אשכנז) פותחים את התפילה בפיוט "א-ל נורא עלילה המציא לנו מחילה בשעת הנעילה", שחובר על ידי המשורר הספרדי ר' משה אבן עזרא. תוכן הפיוט הוא בקשה מהקב"ה למחול על חטאי העם, וגם בקשה לגאולה קרובה. בשל מליצתו היפה של הפיוט נוהגים לאחרונה לאומרו גם בכמה קהילות אשכנזיות.
סדר תפילת נעילה
התפילה פותחת בפרק "אשרי יושבי ביתך", לאחר מכן חצי קדיש ותפילת עמידה. בקהילות האשכנזיות אומרים לאחר "אשרי יושבי ביתך" גם קדושה דסידרא (ובא לציון), במקום לאומרה בתפילת מנחה, אך בשאר הקהילות אומרים אותה בתפילת מנחה.
הווידוי בתפילת נעילה
לאחר כל אחת מתפילות העמידה במהלך יום הכיפורים נהוג לומר וידוי. תוכנו של הווידוי בתפילת הנעילה שונה מזה הנאמר בשאר התפילות, והוא עוסק בעיקר במהות התשובה ופחות בפירוט החטאים. להלן תוכן הווידוי (לפי נוסח הספרדים; ההבדלים משאר הנוסחים מעטים ולכן לא הובאו כאן):
מה אנחנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה כחנו, מה גבורתנו. מה נאמר לפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו. הלא כל הגיבורים כאין לפניך, ואנשי השם כלא היו, וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל. כי כל מעשינו תוהו, וימי חיינו הבל לפניך, ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכול הבל.
- אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך, כי מי יאמר לך מה תִּפעל, ואם יצדק מה יתן לך. ותתן לנו ה' אלקינו באהבה את יום הכיפורים הזה, את יום סליחת העון הזה, את יום מקרא קודש הזה, למחילה, ולסליחה ולכפרה ולמחול בו את כל עונותינו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם. ואתה ברחמיך הרבים רחם עלינו, כי לא תחפוץ בהשחתת עולם, שנאמר: "דִּרשו ה' בהִמצאו, קראוהו בהיותו קרוב". ונאמר: "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלקינו כי ירבה לסלוח". ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ומרבה להֵטיב, ורוצה אתה בתשובתן של רשעים ואין אתה חפץ במיתתן, שנאמר: "אמור אליהם חי אני נאום ה' אלוקים אם אחפוץ במות הרשע? כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה. שובו שובו מדרכּיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל". ונאמר: "הֶחפוץ אחפוץ מות רשע נאום ה' אלוקים, הלא בשובו מדרכיו וחיה". ונאמר: "כי לא אחפוץ במות המת נאום ה' אלוקים, והשיבו וִחיו". כי אתה סולחן לישראל ומוחֲלָן לשבטי ישורון ומלבעדיך אין לנו מוחל וסולח.
חתימה במקום כתיבה
לפי המסורת היהודית, זמנה של תפילת נעילה הוא הזמן שבו נחתם גזר הדין של האדם לאותה שנה. לפיכך, בניגוד לשאר התפילות בימים הנוראים בהן מבקשים להיכתב בספר החיים, בתפילת נעילה מבקשים להיחתם בספר החיים. גם בתפילת אבינו מלכנו הנאמרת לאחר תפילת העמידה נהוג לאמר "חתמנו" במקום "כתבנו".
חזרת הש"ץ
לאחר סיום תפילת העמידה, הנאמרת בלחש, אומר החזן את תפילת העמידה שוב, בקול רם ("חזרת הש"ץ"). ישנן קהילות שבהן נאמרת חזרת הש"ץ במהירות כדי להספיק לומר את ברכת כהנים בזמן. במיוחד רווח הדבר אצל הספרדים, אשר אומרים את הסליחות לאחר חזרת הש"ץ, ואין אצלם "זמן מת" בין סיום חזרת הש"ץ לתקיעת השופר. לעומתם, האשכנזים האומרים את הסליחות בתוך חזרת הש"ץ נוטים יותר לוותר על ברכת כהנים, כדי לא לצמצם בסליחות בחזרת הש"ץ.[7] ישנן קהילות אשכנזיות המדלגות על חלק מהסליחות כדי להגיע בזמן לברכת כהנים ולא לוותר עליה. מתוך קהילות אלו, חלקן משלימות את הסליחות שעליהן דלגו לאחר חזרת הש"ץ, בדומה למנהג הספרדים. בקהילות אשכנזיות בודדות נהוג לומר את ברכת כהנים גם בלילה.[8]
סליחות
במהלך התפילה, נאמרות סליחות, אך בנוסח מקוצר, בשל הצורך לסיימן לפני צאת הכוכבים. לפי מנהג האשכנזים והאיטלקים, הסליחות נאמרות בתוך חזרת הש"ץ, ואילו לפי מנהג הספרדים, הן נאמרות אחרי חזרת הש"ץ. לפי מנהג אשכנז אומרים גם את הפיוט אזכרה אלהים ואהמיה - לפי מנהג אשכנז המזרחי נאמר בשלימותו,[9] ואילו לפי מנהג אשכנז המערבי, אומרים רק הבית הראשון בהזדמנות זו.[10]
אבינו מלכנו
בקהילות אשכנז ואיטליה אומרים מיד לאחר חזרת הש"ץ את הקטע אבינו מלכנו, גם אם חל יום הכיפורים בשבת[11]. זאת בניגוד לשאר התפילות ביום הכיפורים, שבהן (לפי מנהג אשכנז) אם חל יום הכיפורים בשבת אין אומרים אבינו מלכנו[12] (לפי מנהג איטליה בכל מקרה אומרים אבינו מלכנו גם בשבת)[13]. בקהילות ספרד ותימן לא נהוג כלל לומר אבינו מלכנו בתפילת נעילה, בין בשבת ובין בחול. לפי מנהג איטליה ותימן אומרים לאחר מכן נפילת אפיים, מה שאין כן בשאר המנהגים.
פסוקים נוספים
בקהילות הספרדיות ובחלק מהאשכנזיות נהוג שהחזן אומר פסוקים מסוימים ואחר כך הקהל חוזר אחריו. הפסוקים שאומרים הם ”שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקינוּ ה' אֶחָד”, ”ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, ”ה' הוא האלוקים ה' הוא האלוקים”, ”קָרָאתִי בְּכָל לֵב: עֲנְנֵי ה'! חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה” (אך הספרדים במערב אירופה והאשכנזים לא אומרים את הפסוק האחרון). את שני הפסוקים האחרונים ("ה' הוא האלוקים" ו"קראתי בכל לב") נהוג לומר שבע פעמים.[14]
תקיעה בשופר
לאחר מכן אומרים קדיש ובמהלכו או מיד לאחריו[15] תוקעים בשופר (בקהילות הספרדיות במערב אירופה נהוג שאומרים את הפסוקים הנזכרים לעיל בתוך הקדיש עצמו, סמוך לתקיעת השופר). רוב הספרדים נוהגים לתקוע תשר"ת פעם אחת, לאחר מכן תש"ת פעם אחת ולאחר מכן תר"ת פעם אחת, ולאחר הקדיש תוקעים תרועה גדולה. יהודי תימן, האיטלקים והספרדים במערב אירופה נוהגים לתקוע תשר"ת בלבד, וכך נוהגים חלק מיהודי אשכנז. בקהילות אשכנזיות אחרות נהוג לתקוע תקיעה בלבד וכן כותב הרמ"א בסימן תרכ"ג.
בטעם תקיעה זו נאמרו כמה הסברים:
- זכר לתקיעת היובל[16].
- כדי לערבב השטן שבמוצאי יום הכיפורים חוזר לשלוט ולקטרג והשופר מערבבו[17].
- תקיעת נצחון כנגד השטן כחוזרים מהמלחמה שמריעים בחצוצרות[18].
- להזכיר עקדת יצחק בשעת חיתום הדין[19].
- סימן לסילוק שכינה כמו בסיום מעמד הר סיני, ונאמר: "עלה אלוקים בתרועה"[20].
- להודיע שיצא הצום, כיון שיש מצוה בסעודת שמחה כעין יום טוב על מחילת העוונות[21].
מעיקר הדין, מותר לתקוע גם קצת לפני צאת הכוכבים,[22] אבל מפני שאנשים חושבים שתקיעת השופר הוא סוף הצום, ולא רוצים שאנשים יאכלו יותר מדי מוקדם, נהוג בהרבה מקומות להאריך בתפילה כדי להגיע לתקיעה לאחר צאת הכוכבים.
חלק מיהודי תימן (נוסח הבלדי) נוהגים שלא לתקוע בסיום תפילת נעילה שבצאת הצום אלא רק לאחר תפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים הבאה לאחר תפילת נעילה. ככל הנראה מנהג זה עתיק מהמנהג לתקוע אחרי נעילה, ובעבר היה נהוג גם בקהילות ספרד (כנראה מדברי ר' דוד אבודרהם) ואיטליה (שיבולי הלקט סימן שכ"ב, וכן במחזור מנהג רומא שנת ה'רמ"ו (1486) ומחזור קמחא דאבישונא).
חלק מהאשכנזים (בעיקר יוצאי מזרח אירופה) נוהגים לומר לאחר מכן "לשנה הבאה בירושלים". ויש המוסיפים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ברם ברוב עדות ישראל (כולל קהילות האשכנזים במערב אירופה) לא נהוג מנהג זה כלל, אם כי במחזור "אהבת הקדמונים" כמנהג יהודי פאס מובא המנהג לומר "לשנה הבאה בירושלים" בתפילת ערבית של ליל כיפור.
לאחר תפילת נעילה
לאחר תפילת נעילה מתפללים תפילת ערבית.
במוצאי יום כיפור לאחר תפילת ערבית גם נוהגים בכל הקהילות לומר את ברכת הלבנה אשר נאמרת פעם אחת בכל חודש בלילה בימי התמלאות הלבנה. ועושים זאת בחודש תשרי דווקא במוצאי יום הכיפורים, מפני שמצווה לאומרה בזמן של שמחה[23].
יש קהילות העושים כבר בבית הכנסת את ברכת ההבדלה מפני שנוהגים שלא לאכול לפני שמיעת ההבדלה כך שיוכלו הציבור מיד לאחר מכן לשבור את הצום.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תפלת נעילה |
- שיעור על תפילת הנעילה, אתר הידברות
- הרב אליעזר מלמד, נעילה - פניני הלכה
- הפיוט אל נורא עלילה באתר "פיוט". ניתן להאזין ללחנים שונים של הפיוט באתר.
- באתר הספרייה הלאומית ניתן למצוא מנגינות לימים הנוראים כולל מנגינות לפיוט אל נורא עלילה.
- תפילת נעילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ רב בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ד', הלכה א' וכדעת חכמים בברייתא בתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ח עמוד א'. השווה: "בחכמה פותח שערים". לגירסת המשנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א', הלכה ז' הכוונה סמוך לשקיעת החמה ראה כסף משנה
- ^ עמוד רנח
- ^ מטה אפרים אלף המגן סימן תרכג
- ^ כך שיטת הפרי מגדים (כך הוא גם מבין בשיטת הבית יוסף), וכן פסק במאמר מרדכי, שו"ת רב פעלים וכף החיים
- ^ ב"ח וט"ז על פי פשטות הלשון "סמוך" לשקיעת החמה, שהוא בדרך כלל חצי שעה
- ^ מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תשע"ט, בתוך ירושתנו כרך י, בני ברק תשע"ט, עמ' 5 ו-15.
- ^ הרמ"א (תרכג:ה) כתב שהמנהג הוא שלא לישא כפים, וכן נוהגים בקהילות אשכנז המזרחי בחו"ל שנושאים כפים רק במוסף.
- ^ ספר מהרי"ל, ירושלים תשל"ח, דף נ ע"א, באתר היברובוקס.
- ^ דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק ב (יום כיפור), עמ' 777.
- ^ דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק ב (יום כיפור), עמ' 764.
- ^ מגן אברהם סימן תרכג ס"ק ג מפני שהוא שעת חיתום הדין
- ^ שו"ת הריב"ש סימן תקי"ב, רמ"א בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרכ"ב, סעיף ג'
- ^ כדעת הר"ן ראש השנה דף ט עמוד א מדפי הרי"ף, שביום הכיפורים שהוא עת גמר הדין והשעה נחוצה מותר לשאול צרכיו בשבת, וכשם שהותר להתריע על הנרדף (שו"ת ריב"ש תקיב)
- ^ לגבי חילוקי מנהגים בסדר הפסוקים, עיין דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, ירושלים תש"ל, חלק ב (יום כפור), עמ' לב בהקדמה. במנהג פפד"מ, קיים עד היום סדר שונה מהמקובל ברוב המקומות.
- ^ מחזור ליום כפור לבני פולין פיהם ומעהרין, רעדלהיים תקצ"ב, דף כג ע"ב בדפי נעילה.
- ^ רב האי גאון, שערי תשובה סימן ס"ז
- ^ אבודרהם סדר תפלת יום הכיפורים בשם רבי יצחק אבן גיאת, כלבו סימן ע'
- ^ רוקח סימן ריז, שבלי הלקט סימן שכב
- ^ מטה משה תתפה
- ^ הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק מצוה רכא, הובא במהרי"ל הלכות יום כיפור סימן כט
- ^ תוספות, מסכת שבת, דף קי"ד עמוד ב', ד"ה ואמאי
- ^ משנה ברורה, סימן תרכ"ג, סעיף קטן י"ב מפני שהוא איסור שבות לצורך מצוה המותר בין השמשות
- ^ משנה ברורה, סימן תר"ב, סעיף קטן י'
| יום הכיפורים | ||
|---|---|---|
| ערב יום הכיפורים | כפרות • סעודה מפסקת | 
|
| מצוות היום | חמשת העינויים • שעיר לעזאזל • יום הכיפורים בבית המקדש | |
| תפילות ופיוטים | סדר תפילות יום הכיפורים • לך אלי תשוקתי • תפילה זכה • כל נדרי • וידוי • סליחות • י"ג מידות • אבינו מלכנו • הנני העני ממעש • ונתנה תוקף • סדר העבודה • מראה כהן • תפילת נעילה | |
| מנהגים | ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם • קיטל • תקיעת שופר • ספר יונה | |
| שונות | מסכת יומא • יום הכיפורים בבית המקדש • יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים • יום כיפור קטן | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
31688793תפילת נעילה