פורטל:יהדות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לוחות הברית

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי

היהדות היא הזהות הדתית ומכלול המאפיינים של העם היהודי, הנגזרים מהיותו העם הנבחר. בבסיסה עומדת התורה שבכתב ושבעל פה ומצוותיה, וכן כלל הדינים דרבנן, ומנהגי המסורת של הקהילות השונות. כמו כן היהדות היא שורש הלאומיות היהודית ומתוכה נובעים הזיקה הדתית של היהודים זה לזה, והזיקה של עם ישראל לארץ ישראל. היהדות הפכה גם שם לכלל התרבות של עם ישראל, ועם התפתחות התנועה הציונית, הוגדרה היהדות בלשון ההמונים כ"לאום" גם במנותק ממערכת התורה והמצוות.

היהדות כדת היא אמונתם של היהודים. האמונה מבוססת על ניסי יציאת מצרים והתגלות ה' במעמד הר סיני. להבדיל, היהדות הצמיחה את הנצרות והיא גם הדת המשפיעה ביותר על היווצרות האסלאם. בניגוד לשתי האחרונות, היא אינה דת השואפת לאוניברסליות אלא בעלת מתאם כמעט מוחלט עם האתניות היהודית. היהדות היא דת הלכה (אורתופרקטית), המבוססת על מערכת של מצוות מעשיות, כמו גם י"ג עיקרי האמונה, שמקורותיה בכתבי הקודש היהודיים: התורה שבכתב, והתורה שבעל פה.

היהדות כתרבות כוללת כמה שפות ייחודיות, שבכל אחת מהן נוצרה ספרות יהודית ענפה, פילוסופיה יהודית מקיפה שלעיתים הושפעה מחיבורים פילוסופיים כלליים ויצרה סינתזה ביניהם לבין היהדות וכן מערכת של מנהגים ומוסכמות חברתיות.

היהדות כלאום משמשת מוקד הזדהות לרבים מ-14 מיליון היהודים בעולם. הציונות, התנועה הלאומית היהודית העיקרית, מתאפיינת בהגדרה עצמית יהודית במסגרת מדינה ריבונית עם זיקה לטריטוריה של ארץ ישראל. הציונות כתנועה ממוסדת בשם זה התקיימה מסוף המאה ה-19, ושאבה השראה מאלמנטים יהודים הכוללים זיקה היסטורית, מולדת, שפה ורעיון קיבוץ הגלויות, וכן מתנועות לאומיות אירופאיות אחרות. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי אשר קמה על בסיס הרעיון הציוני.


יהודים הם קבוצה אתנית אשר מקורם בשנים עשר שבטי ישראל שעלו ממצרים והתנחלו בארץ המובטחת, וכולם צאצאי האבות שבאו לכנען ממסופוטמיה השמית. השם "יהודים" מקורו בתושבי ארץ ישראל באלף הראשון שלפני הספירה שבמהלכו אף היה להם שלטון בה בממלכת יהודה ובממלכת ישראל. שמם של היהודים בא להם על שם ממלכת יהודה, הממלכה היחידה מבין השתיים ששרדה את כיבושי האימפריה האשורית והמשיכה לתפקד לסירוגין עד לחורבנה במאה השנייה לספירה אז התפזרה כולה בתפוצות, ואילו גורלם של צאצאי ממלכת ישראל לא נודע. המוצא האתני והדת היהודית קשורים זה בזה ומשום כך לאורך ההיסטוריה בודדים וקבוצות אשר בחרו להתגייר נטמעו בתוך העם היהודי.

גודלה של האוכלוסייה היהודית לתפוצותיה השונות השתנה לאורך המאות, בהתחשב גם ברדיפות הרבות שסבלו היהודים לאורך ההיסטוריה בארצות השונות. כיום, ההערכה היא כי מספר היהודים הכולל ברחבי העולם עומד על בין 12 ל-14 מיליון. לפי הסוכנות היהודית, נכון לשנת ה'תשע"ח ישנם כ-16 מיליון יהודים ברחבי העולם, מתוכם 6.5 מיליון יהודים חיים בישראל, 6 מיליון יהודים חיים בארצות הברית, והיתר מפוזרים בקהילות שונות ברחבי העולם.

כתובה מיוון

תרבות יהודית: המטבח היהודי - הומור יהודי - יודאיקה

הקהילה היהודית: שטעטל - מקווה - מוהל - שוחט - חברה קדישא

עדות: אשכנזים - ספרדים - מזרחים - תימנים - ביתא ישראל

יהדות התפוצות: יהדות אירופה - יהדות אשכנז · יהדות מזרח אירופה - יהדות ארצות האסלאם

יהדות בישראל - יהדות ארצות הברית - יהדות צרפת - יהדות קנדה - יהדות בריטניה - יהדות רוסיה - יהדות ארגנטינה - יהדות גרמניה - יהדות אוסטרליה - יהדות ברזיל - יהדות הונגריה - יהדות אוקראינה - יהדות דרום אפריקה - יהדות בלארוס - יהדות מקסיקו - יהדות בלגיה - לרשימה המלאה

Soreg inscription.jpg
כתובת "הסורג" - כתובת ביוונית בה כתוב שאסור למי שאינו יהודי להיכנס לתחום בית המקדש
קרי וכתיב במקראות גדולות

במסורה (מערכת מסירת הטקסט ושימורו) של המקרא, קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת הכתיב של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת הקריאה שלו. לעיתים השינוי בין הקרי לכתיב הוא רק באם קריאה, ולעיתים השינוי גדול יותר וכולל הוספת מילה שאינה כתובה או השמטת מילה כתובה. תופעה זו מכונה 'קרי ולא כתיב' ו'כתיב ולא קרי' בהתאמה. בכתיבת ספרי התורה שבבית הכנסת הנוסח הוא כפי מסורת הכתיב, ואילו הקריאה בציבור היא לפי מסורת הקרי. בספרי התנ"ך המודפסים הנוהג הוא שבמילים שיש הבדל בין צורת הכתיב שלהם לצורת הקרי, ה"כתיב" מופיע בגוף הטקסט, ואילו ה"קרי" מופיע בשוליים או בגודל גופן שונה.


מה נשתנה ביידיש, שר שנדור זלמנוביץ
רעשן

בנוסף לחג פורים, בקהילות מסוימות, בתאריך בו התרחש להם נס הצלה, קבעו שהם יחגגו את אותו יום מידי שנה, ויום זה קרוי פורים שני, ככל הנראה על משקל פסח שני, שנחוג על ידי מי שלא יכל להביא את קרבן הפסח בחג הפסח.

לוח ספירת העומר בבית הכנסת אליהו הנביא (אלכסנדריה)
אזכור השם "ישראל" במצבת ישראל

ערך ראשי - תולדות עם ישראל

ימי הביניים: מסעי הצלב - גזירות תתנ"ו - עלילת דם - גזירות ת"ח ת"ט - גירוש ספרד - אנוסים
העת החדשה: אנטישמיות - אמנציפציה - היהודים במאה ה-19 - פוגרום - ציונות - היישוב - השואה - מדינת ישראל
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש


הלכה, כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג. כאשר מתקיים דיון בין החכמים כיצד יש לנהוג על פי היהדות, הדיון נקרא דיון הלכתי, וההכרעה מכונה "פסק הלכה", "הלכה למעשה" או "הלכה" בפשטות.

השתלשלות ההלכה:

"משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה א'

מקורות ההלכה: דאורייתא (מדברי תורה) - דרבנן (מדברי החכמים) - תקנת חכמים - מנהג

החוק המקראי: מצווה - תרי"ג מצוות - מצוות עשה - מצוות לא תעשה

רוב המצוות נדחות מפני סכנת נפשות (פיקוח נפש), אולם ישנן "שלוש עבירות חמורות" שעליהם הכלל הוא: ייהרג ואל יעבור.

עונשים: ארבע מיתות בית דין - כרת - מלקות - נידוי - חרם - מיתה בידי שמים.

P halacha2.png

לפורטל ההלכה

רשימת הערכים שתחת קטגוריה:הלכה

רשימת הערכים שתחת קטגוריה:משפט עברי

Article.gif

גרשם שלום - דניאל גולדשמידט - משה מנדלסון - נחמן קרוכמל - שבתי צבי

דיוקנו של הרמבם

דמויות מקראיות: אברהם - יצחק - יעקב - שרה - רבקה - רחל - לאה - משה - אהרן - דוד - שלמה - אליהו - רשימת אישים בתנ"ך

תקופת חז"ל: הלל הזקן - רבי יהודה הנשיא - רבן יוחנן בן זכאי - רבי שמעון בר יוחאי - רשימת אישים בתלמוד | רשימת יהודי תקופת בית שני

ימי הביניים:רבי סעדיה גאון - רבנו גרשום - רש"י - רמב"ם - רבי יהודה הלוי - רבי אברהם אבן עזרא - הרא"ש - הרי"ף - רד"ק - רבי יהודה החסיד - רמב"ן - רלב"ג - רבי עזריה מן האדומים - רמ"ק - רבי מנחם עזריה מפאנו - מהרי"ל - מהר"י וייל - רשימת יהודים בימה"ב

העת החדשה: רבי יוסף קארו - האר"י -מהר"ל מפראג - הבעל שם טוב - היעב"ץ - רבי יהונתן אייבשיץ - הרמח"ל - הגאון מווילנא - החיד"א - רש"ר הירש - השל"ה - רבי מרדכי יפה - החזון איש - הסטייפלער - הרב קוק - הרב שך - הרבי מלובביץ'

רשימת חכמי ישראל הראשונים | רשימת חכמי ישראל האחרונים | רשימת יהודים זוכי פרס נובל | יהודים לפי מקצוע

חלות שבת
שופר
מצות, מאכל חג הפסח
סוכת בית הכנסת הגדול בהרצליה
חנוכייה
מדורה, מסמלי ל"ג בעומר

ערך ראשי - חגי ישראל ומועדיו

שבת: נרות שבת - קבלת שבת - קידוש - סעודות שבת - זמירות ופיוטים לשבת - פרשת השבוע - ל"ט אבות מלאכה - מוקצה - ארבע רשויות השבת - מוצאי שבת - הבדלה - מלווה מלכה
ראש חודש: קידוש החודש - ברכת החודש - ברכת הלבנה
ימים נוראים: אלול - סליחות - עשרת ימי תשובה
ראש השנה: - סדר ליל ראש השנה - תפילות ראש השנה - שופר - תשליך
יום כיפור: - כפרות - סעודה מפסקת - כל נדרי - וידוי - תפילת נעילה - יום הכיפורים בבית המקדש
פסח: קרבן פסח - חמץ - הגעלת כלים - מכירת חמץ - חוק החמץ - מצה - מצה שמורה - ליל הסדר - קערת ליל הסדר - הגדה של פסח - ארבע כוסות - מרור - חרוסת - אפיקומן - פסח שני
שבועות: תיקון ליל שבועות - ביכורים - ספירת העומר
סוכות: סוכה - ארבעת המינים - שמחת בית השואבה - ניסוך המים - הושענות - הושענא רבא - שמיני עצרת - שמחת תורה
חנוכה: נרות חנוכה - חנוכייה - סופגנייה - לביבה - סביבון - דמי חנוכה - מרד החשמונאים - נס פך השמן
ט"ו בשבט: - ראש השנה לאילן - פירות יבשים - שבעת המינים
פורים: תענית אסתר - מגילת אסתר - סעודת פורים - משלוח מנות - מתנות לאביונים - אוזני המן - רעשן - שתיית יין בפורים - מסכות - תחפושות - פורים רב - פורים שפיל
ל"ג בעומר: מדורה - מירון - חלאקה
ט"ו באב
ימי תענית: צום גדליה - תענית אסתר - תעניות שובבי"ם ת"ת - תענית בכורות - תענית בה"ב
עשרה בטבת - שבעה עשר בתמוז - ימי בין המצרים - תשעה באב: מגילת איכה - קינות לתשעה באב - תפילת נחם - חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב



להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית יהדות בוויקיפדיה:

חדר טיפוסי בהר מירון, 1912

תארים ותפקידים: כהן גדול - כהן - לוי - אמרכל - גזבר

תארים ותפקידים: רב - חזן / שליח ציבור - בעל קורא (קורא בתורה) - גבאי

תארים ותפקידים: נשיא הסנהדרין - אב בית דין - דיין

תארים ותפקידים: רב ראשי - חכם באשי - הראשון לציון

תארים ותפקידים: מרא דאתרא (רב המקום) - מוהל - שוחט - בלן

תארים ותפקידים: מלמד

חינוך ממלכתי | חינוך ממלכתי דתי | החינוך העצמאי | תלמוד תורה

תארים ותפקידים: אדמו"ר - משב"ק

תארים ותפקידים: תלמיד חכם - פוסק

תארים ותפקידים: ראש ישיבה - משגיח - אברך


ראו גם: שפות יהודיותרשימת שפות יהודיותקטגוריה:שפות יהודיות
יהדות

פורטל:יהדות מסגרת מעוצבת עליונה

מצות

פסח הוא חג משלוש הרגלים הנחוג במשך שבוע, מט"ו בניסן עד כ"א בניסן. בחג זה מציינים את יציאת מצרים. לחג זה יש שני שמות מהתורה: חג המצות וחג האביב, והשם מהתפילה – "זמן חירותינו". בחג זה יש איסור לאכול חמץ, ליהנות ממנו, ולהחזיק בו.

לערך המלא

P halacha2.png P Bible.png P Holocaust.png PShabat.png
פורטל הלכה פורטל התנ"ך פורטל השואה פורטל שבת ומועדי ישראל
Jewish History P.png סמל פורטל הציבור החרדי.png P hasidut.svg P Yeshiva.png
פורטל תולדות עם ישראל פורטל הציבור החרדי פורטל תנועת החסידות פורטל עולם הישיבות

Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:


רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור

בעמוד זה מאוגדות בקשות הערכים בתחום היהדות:

כללי

זרמים ביהדות

מושגים ביהדות

אישים

חוקרי יהדות

  • עדיאל קדרי כתב מאמרים מחקריים תורניים רבים. עובד במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון. הוציא את ספרו בשנת 2010 העוסק בדוקטורט שכתב.
  • ברנרד ספטימוס פרופסור למדעי היהדות בהרווארד.
  • צבי אריה שטיינפלד פרופסור לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. מייסד ועורך כתב העת סידרא.
  • יהודה זייבלד (לפי כמות האזכורים שלו בערך סעדיה גאון אני מניח שהוא מגדולי חוקרי רס"ג והגניזה)
  • דוב בער רוטנר - מחבר 'אהבת ציון וירושלים' לנוסחאות הירושלמי. על פי ציטוטים המובאים בראשונים.

ארון הספרים היהודי

שונות:

בתי כנסת

ישיבות

מוסדות

יהדות התפוצות

הקהילה הספרדית-פורטוגזית

שפות יהודיות

שונות

ערכים מבוקשים בנושאים קשורים

פורטל:הלכה/ערכים מבוקשים

פורטל:שבת ומועדי ישראל/ערכים מבוקשים

המכלול:מיזמי המכלול/מיזם התנ"ך

המכלול:מיזם ערכים תורניים

קצרמרים

קטגוריה:קצרמר יהדות

קטגוריה:קצרמר הלכה

קטגוריה:קצרמר תנ"ך


מצאו ערכים לשיפור בנושא יהדות: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל?רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים